המגפה החברתית שמאיימת להשמיד את האנושות 

הנוראה שבמגיפות
המגפה החברתית שמאיימת להשמיד את האנושות

אנו מחפשים ומזהים מגיפות (מגפה על פי מלון ספיר; "מחלה מדבקת הפוגעת באנשים רבים", "כדוגמת מגפת הדבר במאה ה14 באירופה ובאסיה שהפילה חללים רבים".
כל כמה חודשים מתפרסם מחקר חדש המגדיר את גורם התמותה הגדול ביותר ומיד מזדרזים לכנותו מגיפה.
- כמו כל יצור חי השוקד על שמירת הישרדותו. גם אנו החברה האנושית מחפשת ללא הפסק בכל הכלים העומדים לרשותה גורמים וסיבות המאיימים על קיומה והישרדותה.
מרוב התלהבות בחיפושים אחר הגורמים החיצוניים, יש נטייה להתעלם מגורם התמותה הגדול מכולם המכרסם יותר ויותר בתוך החברה אליה אנו שייכים.
הסכנה הגדולה הטמונה בגורם התמותה זה, שאנו מכירים אותו, יודעים על קיומו ועדין לא רואים בו איום.
כל אחד מאתנו תורם את חלקו למגפה זו.
המגפה מתעצמת ונוגסת בכל חלקה טובה מדי יום ביומו. לוקחת עוד ועוד קורבנות,

- הצורך להצליח, הצורך להיות מעורב, הצורך להוכיח נוכחות בכל מצב, מעודד ומעורר לחצים, עומסים שאנו כפרטים בחברה לוקחים על עצמנו - הם חלק מחומרי הבעירה המזינים ומעודדים את המגיפה הזו.
לא צריך לחפש רחוק, המגיפה המשתוללת נמצאת בתוכנו.
- אנו מכירים אותה, אנו נפגשים עמה מספר פעמים ביום ולפעמים רק בנס נמלטים מהמאכלת שלה,
אנו יודעים עליה, אנו מדברים עליה, אנו מגדירים אותה, אנו יצרנו אותה, אנו מלבים אותה, וביודעין אנו מתעלמים ממנה.

- המגיפות שליוו את החברה האנושית לאורך שנותיה, נגסו וגבו מיליוני קורבנות אינן מגיעות למס האדיר שאנו משלמים יום יום למגיפה נוראית זו.
שאורבת בכל פינה, פוגעת בנו בחשובים לנו, ובכל יצור אנושי אחר. לאיש מאיתנו אין חסינות ממנה.
היא חודרת לכל מקום בו נמצא היצור האנושי; על הכבישים, בבתי החולים, בבתים שלנו, בעבודה, במערכות החינוך, באוויר. בים, במלחמות ..............
- אנו מתאבלים על הקורבנות שאיבדנו במלחמות ומהר מאד שוכחים שאחוז ניכר מבין קורבנות אלו היה מיותר לגמרי. הם המס שאנו מקריבים למען המגיפה שנוגסת בנו.

התגובה החברתית שמצדיקות אותה; "אין מה לעשות", "ככה זה", זה מס שפתיים לחוסר עשייה. לנו נטייה להשלים שהיא חלק מאיתנו. היא מובן מעליו.
מראש אנו סופרים את קורבנותיה של מגיפה כל כך מיותרת, למגיפה ששואבת לתוכה את האנושות כולה.
זו מגיפת חוסר תשומת הלב שלנו, חוסר העירנות שלנו,
על המצע הזה נובטות ומתעצמות הטעויות המיותרות שלנו
ההסכמה אילמת, התעלמות היא האש שמלבה את המגיפה.

אלפי קורבנות שאנו מאבדים כתוצאה ממחלות כלי הדם, סרטן, סכרת, דיכאונות, השמנה איננו מתקרב למספר הקורבנות שגובה מגיפת חוסר תשומת הלב.

הכבישים גובים מאות קורבנות בשנה סתם, כבר בתחילתה של שנה חדשה אנו מודעים לכך ומתחילים לספור ולאמת את הסטטיסטיקה המקריבה שני אנשים כל יום סתם.

מחקרים של גופים העוסקים בתחבורה בארץ ובעולם מראים ש 90% מתאונות הדרכים הסיבה להם הם הגורם האנושי, חוסר העירנות האנושית גרמה לתאונה,

בתי החולים בארץ מפרסמים נתונים המראים שכ 2000 איש נפגעים בשנה כתוצאה מטעויות של המערכת הרפואית,
מחקר דומה התפרסם בארצות הברית המביא נתונים של כ 200.000 איש נפגעים מאותה סיבה. מפחיד!!
- נתונים אלו צריכים להלך אימה ולהדליק נורה אדומה.

מצב דומה נמצא בכל מגזר עליו נצביע; תאונות עבודה, תאונותדרכים, תאונות בצבא, תאונות בבית, תאונות בבתי הספר, טעויות חינוכיות, שגיאות כלכליות (מפעלים מתמוטטים בשל חוסר עירנות) וכ"ד,
חוסר העירנות של הגורם האנושי שותף פעיל בכמעט % 90 מהטעיות שאנו עושים, ההתייחסות החברתית לטיפול והבנת הגורם האנושי היא רק
כ 10% ואפילו פחות מכך.
כל התאונות שנגרמו מטעות של הגורם האנושי - מיותרות,
מספרן יתעצם עם הגדלת הלחצים, חוסר הודאות החברתית,
אם נמשיך לגרור לתוך העשייה גורמים שאינם שייכים.

בתחום הבריאותי לקח על עצמו הגורם האנושי - האדם, שעוסק בבריאות וברפואה לתת מזור ותמיכה לבני היצור האנושי, לחיות ולצומח.
לשם כך למד שנים, ממשיך ללמוד ולהתמקצע בטכניקות הרפואיות האדירות שהאנושות פיתחה, נעזר במערכות בעלות יכולות אדירות שפיתחה האנושות, שמשתמשת בכלים וציוד מתוחכם ומקדישה לכך סכומי עתק עם תוצאות פנטסטיות,
היישום של ניסיון וידע העומד לרשות המערכת הרפואית מועבר אלינו בידי אדם. בו הגורם האנושי מהווה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו.
- הגורם האנושי שלמד במשך שנים התמחה ומשתלם כל הזמן, רק דבר אחד מתמוסס בדרך ולא מקבל את מלוא הערכה - שמירת על רמת עירנות וריכוז מלא בזמן שמטופל בא לבקש תמיכה בייעוץ, באבחון ובטיפול.
משחר ילדותנו לימדו אתנו שבבעיה בריאותית מטפלת המערכת הרפואית,
לצערי כל אחד מאתנו מכיר מישהו בתוך משפחתו או חבר שעבר סיבוך רפואי מיותר בתוך המערכת הבריאותית.
המערכת הבריאותית מתמקצעת כל הזמן וזה נפלא, כך אנו מצפים ממנה,
אבל לפני מקצוען - רופא, אחות, אח, נותן שרות סיעודי, עומד אדם שהגורם האנושי הוא מרכיב מאד חשוב בנוכחות שלו. אותו גורם אנושי לא תמיד פנוי כולו לטפל בנו.
הגורם האנושי כבעל המקצוע שאליו הפנינו את הבקשה לעזרה, לא פעם עדין עסוק בגרירת דברים שאינם קשורים אל הזמן שאנו המטופלים פינינו עבורו.
לפעמים רק אחוז קטן מתשומת הלב שלו פנויה אלינו.

- לא אגלה דבר אם אומר שרוגע, שלווה וזרימה זה מצבנו הטבעי,
החיים, המחויבות, האי ודאות, הזמן הלא מתוכנן, גרירת עבר ועתיד לתוך ההווה משבשים את המצב הכול כך טבעי,
אדם רגוע משקיע ברמת העירנות שלו,
אחוז הטעויות של אדם רגוע שואף לאפס. להיות רגוע זו בחירה,
במצב הקיומי החברתי שאנו נשאבים לתוכו, שעובד על משאבים כספיים אנושיים מוגבלים, תחת לחץ זמן תמידי, קשה להיות רגוע מתוך בחירה.
פרמטרים אלו ורבים נוספים מקשים על המערכת לתת לערך רוגע להיות מרכיב מרכזי בהתנהלות החיים שלנו.

כל מה שנאמר להצדקתנו נכון -
- אבל אלפי אנשים שנפגעו סתם, שמישהו פגע בהם בשל חוסר עירנות וכתוצאה מכך נפלטו ממעגל העבודה, זקוקים לטיפול שזולל משאבים אנושיים וכלכליים אדירים,
חלקם נפרד בעל כורחו ממעגל החיים וחסרונם משפיע חברתית וכלכלית על החברה כולה.

לחוסר תשומת לב האנושית הגורמת לטעות נוספת הגוררת לתאונה פוטנציאלית יש מרכיב חמור לא פחות ההסתרה, "כיסוי תחת", "לכל אחד זה יכול לקרות", ....
היוצר מצב שמסתיר פרטים חשובים שבעזרתם ניתן למנוע חוסר תשומת לב בעתיד ובכך לחסוך טעות מצטברת.
- לקבל מתוך עוצמה שאנו היצור האנושי (הגורם האנושי) איננו יכול להימצא בעירנות מוחלטת כל הזמן ובשל כך יש סיבה לטעויות.
לוותר ולצאת מהבושה, מהפחד, לקבל בהבנה את הענישה שתבוא בעקבות הטעות שנעשתה,
לחקור את הסיבות שבגללן קרתה ולתת הענשה חינוכית שתחפוף את המסקנות.
לשתף פעולה בחקירת הסיבות לחוסר העירנות שגרמה לטעות ולתאונה,
הסתרה התעלמות מקשות לחקור ולהבין את הסיבות להיווצרותן.
- כך מקובל לעשות בחברות תעופה עוצרים את כל ההמראות של המטוסים המעורבים בתאונה וחוקרים. גורם מכני או גורם אנושי וממשיכים לחקור את הגורם האנושי.

אין פתרונות קסם למגיפות ובייחוד לא לזו. יש לשנות מדיניות,
לשנות תפיסת עולם, להיות מודעים שאנו כורתים את הענף עליו אנו יושבים.
זה חייב לקבל גיבוי בצמרת החברתית, הכלכלית, הפוליטית, הבריאותית ולחלחל למערכת החינוכית.

- מגיפה לא מדבירים באדישות ו"אין מה לעשות", "ככה זה" ?
- נחוצה התייחסות, השקעת משאבים; כלכלים, חינוכיים, התנסויות ומחקר.
- הגורם האנושי צריך להיחקר ולהיות מיושם בכל העוצמה האפשרית,



- יש להכניס את הגורם האנושי למערכת החינוך ולשלבו כסעיף בבגרויות,
ליזום ולהרשות לאסכולות שמדברות ועוסקות בהרגעת הגורם האנושי להציג עצמן וליזום דיונים פתוחים בהשתתפותם בבתי הספר ובכל מגזר חינוכי; באוניברסיטאות בקורסים העוסקים בבריאות ובאיכות חיים.
- בממשלה יושב שר תחבורה, הקמנו רשות לאומית לבטיחות בדרכים העוסקת בתאונות דרכים, השקעה של מיליוני שקלים בשנה.
- אם 90% מהתאונות נגרמות בשל חוסר תשומת לב של הגורם האנוש? למה לא נקים רשות לאומית להבנת הגורם האנושי?
נקים מרכזי רגיעה לגורם האנושי בחניונים בתחנות דלק, לא רק לשתיה, אלא פינות מנוחה, בו ימצאו מטפלים שיעשו טיפול לאזורים בגוף שנתפסו; - כפות רגליים, שכמות, צוואר, יינתן עידוד לשינה ל10 דקות, לתרגילי נשימה וכד' - הרעיון איננו חדש הוא מיושם בארצות אחרות בעולם.

נקודה חשובה שכדאי לשים לב אליה על הקושי של רבים מאתנו להקשיב לטבע, לגוף שהאינסטינקט נציגו באישיות שלנו.
לעומתן המחשבות (הנפש) מסיתות אותנו מהקשבה אמיתית ומנסות להשתלט על הגוף וגוררות את הגורם האנושי לחוסר תשומת לב.
העולם רווי במגוון אפשרויות להיכרות והתנסות עם הגורם האנושי התומכות בו למזער את המגיפה שמסכנת את קיומו קיום האנושות כולה.
המקצועיות הפנטסטית של הגוף לא תמיד מצליחה להתמודד מול המכות הנפשיות; עומס רגשי ,כעסים, עייפות, דיכאונות, "סמוך עלי", עבודה פיסית מאומצת ללא מנוחה, חוסר שינה.... הגוררים את הגוף לחוסר עירנות.

אחת הדרכים שיכולה בנקל לתמוך בגוף להיות ברגיעה מוכרת לכולנו ואנו כל כך ממעטים להשתמש בה במודע במצבים קשים.
אנו חיים בעולם מלא סימני שאלה, בו שתי אסכולות בריאותיות מרכזיות המזרח והמערב,
משתמשות באחד הכלים הכול כך חשובים להרגעה ולזרימה - נשימה.
הנשימה מכניסה במודעות חמצן לגוף, לחמצן יכולת להעצים את המערכת היחידה בגוף שמרפה שרירים,
שרירים מתכווצים לצורך הגנה, שרירים מכווצים מועכים צינורות, צינורות מעוכים חוסמים זרימה, אין זרימה אין חיים.

הרפואה המערבית עם המכשור האדיר העומד לרשותה, זיהתה את הקסם, שמרפה שרירים, את המבנה הכימי, האנרגטי שלו ואת תהליך היווצרותו,
הרפואה המזרחית עם ניסיון בן אלפי שנים, זיהתה את הצינורות בהם הוא זורם, נתנה לו שמות, ויכולה להתערב בזרימה שלו בעזרת טכניקות שהוכיחו את יעילותם לאורך אלפי שנים.

קיבלנו הזדמנות לראות שתי אסכולות משתלבות; ניסיון בן אלפי שנים של העבר, עם טכנולוגיה אדירה שפותחה בתבונתו של בן האדם,
לתת לנו בני האדם, את הדבר היקר לנו ביותר, הבריאות השלמה שלנו. את היכולת להיות רגוע וזורם כשנבחר בכך.

אולי למען ההישרדות שלנו על כדור הארץ כדאי להיצמד להזדמנות ולחבר בין כל הגישות כדי להגדיל את המעורבות בחיים שלנו.

אם גורם עוין היה מחזיק בני ערובה ומוציא להורג כל יום שני אנשים להורג ההינו מגיסים את כל הצבאות להשמיד אותו (וזה רק במגזר של תאונות דרכים).
הגורם העוין הזה נמצא בתוכנו הוא איננו עוין, הוא רוצה שנקשיב לו,
נשוחח עמו בשפתו, הוא מדבר כל כך פשוט וכל כל כך ברור
וכל כל רוצה שנקשיב לו.

עדין לא מאוחר אפשר להציל את האנושות.

אילן ברמן