פתרונות מדומים
השאלה בדבר משמעות החיים טמונה מאז ומתמיד עמוק בתוך האדם, ולמעשה ממנה נגזרים כל האירועים וההתרחשויות בחיים. לפיכך נובעות כל השאלות שהאדם שואל בחייו מאותו מקור פנימי וסמוי, המפעיל אותו בצורה שלילית. ולכן השאלה אינה נשאלת בצורתה הטבעית, אלא להיפך, היא מיועדת לכיסוי ולטשטוש האמת.
לאדם נדמה שפתר איזו בעיה, בעוד למעשה הוא תועה בדרך ונקלע לנתיב צדדי המרחיק אותו עוד יותר מהפתרון האמיתי. הנתיב הצדדי מורגש בו כייסורים. הייסורים הללו נועדו להפעיל עליו לחץ לחזור לשאלה המקורית ולשאול אותה מחדש ביתר קפידה. ושוב בהשפעת החברה, התרבות, האופנה וכל מיני השפעות חיצוניות האדם מכסה את השאלה, ושוב הוא סוטה מהפתרון האמיתי, ושוב הייסורים מחזירים אותו לאותה נקודת מוצא. וכך חוזר על עצמו אותו מצב אינספור פעמים, עד שהאדם מגיע למצב שבו הוא נלחץ לפינה ואין לו עוד לאן לברוח.
אחרי אלפי שנות התפתחות, כלומר של דיכוי שאלת משמעות החיים, הגענו כיום למצב שכבר לא ניתן לכבות אותה, ואנו מתחילים לחוש שלמרות הכול הטבע מחייב אותנו לשאלה. כיום התהליך הטבעי מצוי בשלבים סופיים לקראת התפרצותה האיומה של השאלה.
בלי בושה ידרשו הכול תשובה לשאלה שהתעוררה בהם פתאום, באמצע החיים. בני אדם יקומו וישאלו מה הטעם לחייהם, מהי מטרת חייהם, איך להתחיל את חייהם ואיך לסיימם, לשם מה הוקצבו להם כשבעים שנות חיים ואיך הם אמורים להעביר אותן. אנשים יתהו אם אין הם רואים בדיוק את ההיפך ממה שהיו אמורים לראות.
מצב זה כהווייתו מתואר כבר בספר "הזוהר", שבו נכתב בדיוק רב על צורת ההתפתחות הצפויה לאנושות עד למאה העשרים, שתהווה נקודת מפנה. עוד בימינו תגיע האנושות למצב מסוים, שבו התרבות וגם החינוך וכל ההתפתחויות השונות יאבדו את הכושר לכסות את השאלה, ועל האדם יהיה, למרות הכול, לפתור אותה במלואה, בעצמו.
אלמלא כן, האנושות תמצא את עצמה ניצבת במלוא הזעם מול השאלה הזאת, וזעמה הנורא עלול להביאנו עד להשמדה, לתסכולים קשים, לצרות ולייסורים ללא גבול. עד שלא תעמוד בפנינו כל ברירה אחרת אלא להתייצב מול השאלה הזאת. או אז נפנה את גבנו לכל הפסיכולוגים, לכוהני הדתות ולכל החכמים למיניהם המכסים את השאלה מפנינו, ונחזור להיות כילדים קטנים, עירומים מתחכום.
נעמוד בתמימות מול היקום ונשאל את עצמנו לשם מה אנו חיים. ואז, מתוך השאלה שנשאלת בנאיביות, בישירות ובתמימות, נקבל את התשובה. בנוסף לכך כל אחד ואחד מאיתנו יגלה בתוכו נטייה לחוכמת הקבלה, וירגיש שבה מצויה התשובה.
השאלה בדבר משמעות החיים טמונה מאז ומתמיד עמוק בתוך האדם, ולמעשה ממנה נגזרים כל האירועים וההתרחשויות בחיים. לפיכך נובעות כל השאלות שהאדם שואל בחייו מאותו מקור פנימי וסמוי, המפעיל אותו בצורה שלילית. ולכן השאלה אינה נשאלת בצורתה הטבעית, אלא להיפך, היא מיועדת לכיסוי ולטשטוש האמת.
לאדם נדמה שפתר איזו בעיה, בעוד למעשה הוא תועה בדרך ונקלע לנתיב צדדי המרחיק אותו עוד יותר מהפתרון האמיתי. הנתיב הצדדי מורגש בו כייסורים. הייסורים הללו נועדו להפעיל עליו לחץ לחזור לשאלה המקורית ולשאול אותה מחדש ביתר קפידה. ושוב בהשפעת החברה, התרבות, האופנה וכל מיני השפעות חיצוניות האדם מכסה את השאלה, ושוב הוא סוטה מהפתרון האמיתי, ושוב הייסורים מחזירים אותו לאותה נקודת מוצא. וכך חוזר על עצמו אותו מצב אינספור פעמים, עד שהאדם מגיע למצב שבו הוא נלחץ לפינה ואין לו עוד לאן לברוח.
אחרי אלפי שנות התפתחות, כלומר של דיכוי שאלת משמעות החיים, הגענו כיום למצב שכבר לא ניתן לכבות אותה, ואנו מתחילים לחוש שלמרות הכול הטבע מחייב אותנו לשאלה. כיום התהליך הטבעי מצוי בשלבים סופיים לקראת התפרצותה האיומה של השאלה.
בלי בושה ידרשו הכול תשובה לשאלה שהתעוררה בהם פתאום, באמצע החיים. בני אדם יקומו וישאלו מה הטעם לחייהם, מהי מטרת חייהם, איך להתחיל את חייהם ואיך לסיימם, לשם מה הוקצבו להם כשבעים שנות חיים ואיך הם אמורים להעביר אותן. אנשים יתהו אם אין הם רואים בדיוק את ההיפך ממה שהיו אמורים לראות.
מצב זה כהווייתו מתואר כבר בספר "הזוהר", שבו נכתב בדיוק רב על צורת ההתפתחות הצפויה לאנושות עד למאה העשרים, שתהווה נקודת מפנה. עוד בימינו תגיע האנושות למצב מסוים, שבו התרבות וגם החינוך וכל ההתפתחויות השונות יאבדו את הכושר לכסות את השאלה, ועל האדם יהיה, למרות הכול, לפתור אותה במלואה, בעצמו.
אלמלא כן, האנושות תמצא את עצמה ניצבת במלוא הזעם מול השאלה הזאת, וזעמה הנורא עלול להביאנו עד להשמדה, לתסכולים קשים, לצרות ולייסורים ללא גבול. עד שלא תעמוד בפנינו כל ברירה אחרת אלא להתייצב מול השאלה הזאת. או אז נפנה את גבנו לכל הפסיכולוגים, לכוהני הדתות ולכל החכמים למיניהם המכסים את השאלה מפנינו, ונחזור להיות כילדים קטנים, עירומים מתחכום.
נעמוד בתמימות מול היקום ונשאל את עצמנו לשם מה אנו חיים. ואז, מתוך השאלה שנשאלת בנאיביות, בישירות ובתמימות, נקבל את התשובה. בנוסף לכך כל אחד ואחד מאיתנו יגלה בתוכו נטייה לחוכמת הקבלה, וירגיש שבה מצויה התשובה.