ביקורת על סרט האימה הוסטל 

סרט אימה חדש ומדובר שהגיע לבתי הקולנוע ברחבי הארץ ב16/2. הסרט כולל המון מראות קשים ולכן הוא הוגבל לצפייה לגיל 18 ומעלה. הסרט "הוסטל" זכה להצלחה בקופות בארה"ב והרוויח עד כה כ47 מיליון בקצת מעל לחודש, מה שגרם למפיצים להקדים את הבאתו לארץ וללוותו בפרסום מסיבי.

שם הסרט: הוסטל Hostel
במאי: (אתייחס לכך בהמשך)
שחקנים: ג'יי הרננדז, דרק ריצ'ארדסון, אית'ור גאדג'ונסון
שנת הפקה: 2006

תקציר הסרט:
פקסטון וג'וש הם שני נערי קולג' אמריקאים, שיוצאים לטיול ברחבי אירופה כאשר מטרתם העיקרית היא לפגוש בנות יפהפיות ולבלות איתן. במהלך הטיול הם פוגשים את אולי, בחור איסלנדי פרוע, שיצא לטיול עם מטרה דומה לשלהם. השלושה שומעים שמועה, על הוסטל מיוחד בברטיסלבה סלובקיה, בו הבנות חמות במיוחד, אוהבות תיירים וקלות להשגה. הם לא עומדים בפיתוי ומחליטים לנסוע לשם. כאשר הם מגיעים להוסטל, כל משאלותיהם מתגשמות במהרה והכל הולך בקלות, בדיוק כמו שסיפרו להם ואולי אפילו, יותר מדי בקלות. לא עובר זמן רב והם מגלים שההוסטל, כלל אינו מה שהוא נראה על פני השטח והם מוצאים עצמם עוברים מהפנטזיה הגדולה של חייהם לתוך סיוט גדול עוד יותר. האם הם ישלמו על שחיתותם המוסרית? את זה תראו כבר בסרט.

ביקורת סרט:
לפני שאתייחס לסרט עצמו, אני רוצה להתייחס דווקא לתופעה הקשורה בו ולבקש ממכם לחשוב מי לדעתכם ביים את הסרט? ואני כמובן רוצה שתענו בעל פה, בלי לבדוק, לפי הפרסומות לסרט שלא יכולתם שלא להיתקל הן.

בטח רובכם עניתם, קוונטין טרנטינו. אז זהו שמדובר בטעות או יותר נכון בהטעיה. המודעות לסרט, אמנם מבליטות את המילים "קוונטין טרנטינו מציג: הוסטל", אבל מי שכתב את התסריט וביים הוא בכלל אלי רות'. קוונטין טרנטינו הוא אחד המפיקים בפועל או במילים אחרות, זה שנתן את הכסף. אמנם מדובר בכבוד, שקוונטין טרנטינו הגדול, מאמין בסרט שלך והשקיע בו כסף ואפשר גם לצפות שזה יעיד על איכותו, אבל בין זה ובין קיטלוגו ושיווקו של הסרט כסרט של טרנטינו, יש הבדל גדול. התופעה של שיווק סרט תחת השם של המפיק אינה חדשה, כאשר הדוגמא הטובה ביותר היא מפיק העל ג'רי ברוקהיימר, האיש שאחראי לסרטים כמו "פרל הארבור", "המלך ארתור", "שודדי הקאריביים", "בלאק הוק דאון" ועוד רבים וטובים. במקרים רבים הודגש שמו של ברוקהיימר עוד לפני זה של במאי הסרט, בדומה למה שעשו עם "הוסטל" וטרנטינו. אבל במקרה של ברוקהיימר השם מביא איתו גם את הסגנון שלו, שהוא סרטי אקשן עתירי פעלולים. אפשר אם כן לומר כי השימוש בשמו של ג'רי ברוקהיימר בא לומר משהו על הסרט ולא רק לשמש כוח מכירה, דבר שלדעתי לא ניתן לומר על טרנטינו כמפיק.

אני חייב לומר, שכאשר ניסיתי להיזכר במקרים קודמים, בהם השתמשו בשמו של המפיק כמו פה, ישר עלו במוחי שני סרטים, "רומן על אמת" משנת 1993 ו"להרוג את זואי" משנת 1994, ששווקו כסרטים של לא אחר מטרנטינו עצמו. בפועל, טרנטינו לא ביים אף אחד מהם, אלא כתב את התסריט של הראשון והפיק את השני. כנראה שהצלחתו הכבירה של טרנטינו, גורמת לכך שכל דבר בו הוא נוגע, לא משנה מה תפקידו בכוח, משווק תחת שמו. זה אמנם טבעי, שמערך שיווק של סרט, עושה שימוש, בכל מה שהוא יכול על מנת להביא צופים לאולמות, אך בעיני מדובר גם בסוג של הטעייה מכוונת, שיש מקום למחות עליה. מה הייתי מצפה שיעשו עם השיווק? שאם כבר מזכירים את שמו של טרנטינו בהקשר של הוסטל, שיוסיפו, "סרט בהפקתו של קוונטין טרנטינו ובבימוי של אלי רות'", זה יעביר את אותו המסר בלי להטעות את קהל הצופים. ואגב, רצוי להדגיש שבמקרה הזה לא מדובר בהמצאה של המפיצים בארץ, אלא שזה נעשה כך גם בארה"ב.

ועכשיו הגיע הזמן לדבר על הסרט עצמו. במילה אחת מדובר באכזבה ובשתי מילים, סרט דוחה. הסרט מחולק לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון, מזכיר מאוד את הקומדיה הפרועה "יורוטריפ" ועוקב אחרי חיפושי הנשים של שלושת גיבורי הסרט ואחרי החוויות המיניות שהם מצליחים להשיג בכל מקום. להבדיל מ"יורוטריפ" שהציג את הצד הקומי שבמסע כזה, החלק הזה בסרט מתאר מסע שטוף זימה ומכין את הקרקע לחלקו השני של הסרט. בגלל שלא שילבו בחלק זה מספיק הומור, הוא נראה קצת כמו התחלה גרועה של סרט פורנו. ההגעה של השלושה להוסטל בברטיסלבה בראשיתה נראית כמו המשך סיפורי הזימה של השלושה, אבל גם מכניסה אלמנט מפחיד, בעיקר בגלל הפשע ששולט בלילות ברחובות ברטיסלבה, והאימה הכללית והשנאה לאמריקאים, שמשדרים תושבי המקום (מלבד כמובן הנשים הקלות להשגה שגרות בהוסטל).

או אז, הופך החלום של השלושה לסיוט ומתחיל חלקו השני של הסרט, פרק האימה. אני לא אפרט מה בדיוק קרה, אני רק אתייחס לסגנון. בתוך ז'אנר האימה יש סרטים שמתמקדים במה שנקרא גועל (או באנגלית GORE). הסרט "הוסטל" הוא דוגמא מצוינת לכך וחלקו השני של הסרט מלא בקטעי זוועה ומראות מגעילים ומצמררים. מצד שני, אני חושב שמעבר למראות המגעילים, הסרט לא מצליח לייצר אימה משובחת ובתור אחד שעומד בקלות במראות הגועל, מצאתי את עצמי בעיקר משתעמם מהעלילה עצמה. אני יכול לתת כדוגמא טובה לאימה את הסרט המצליח "מסור" ששילב עלילה מתוחכמת והרבה מתח, באותם מראות זוועה ולכן הוא גם נחשב אצלי לסרט טוב. אז מה יש בכל זאת בסרט הזה? כאשר נחשפת הזוועה האמיתית שעומדת מאחורי ההוסטל, נחשפות גם האמירות של הסרט על הטבע האלים של האדם ועל השנאה של האירופאים כלפי כל מה שקשור באמריקאים.

לסיכום, אני אישית, התאכזבתי מאוד מהסרט "הוסטל", שלא הצליח לדעתי לייצר עלילה מעניינת, שחלקו הראשון הוא מסע זימה די מגוחך ונחות ושחלקו השני הרבה יותר מגעיל מאשר מותח או מפחיד. זוהי גם הסיבה שהגדרתי אותו כסרט דוחה. מלבד חובבי הGORE האדוקים ביותר, אין כל טעם לראותו. כנראה שניסו לגרום לכם לבוא בכל זאת בעזרת שמו של טרנטינו.

ציון: 2 מתוך 10