הדרך או התוצאה
לפני מס' שנים עזרה בחורה צעירה לאישה מבוגרת לחצות את הכביש הסואן, כאשר הם הגיעו
למדרכה ופנתה הצעירה ללכת, הידקה האישה המבוגרת את תפיסתה ביד הצעירה כממאנת להרפות, סובבה את ראשה לאחור ושאלה את הצעירה: תגידי, להיכן כולם ממהרים?
מה, הם כבר רוצים להגיע להיכן שאני נמצאת... ?
שמעתי את הסיפור הזה לפני מס' שנים וכל פעם מחדש הוא נתן ועדיין נותן לי פרספקטיבה
אחרת על החיים הגורמת לי להאט את צעדיי, במיוחד בשגרת היום העמוס שלנו ובמיוחד שאנו רוצים כבר להגיע, רוצים להספיק...
לא בכדי נוצרה המילה דרך שהיא מלשון דרך -(קמץ מתחת ל- ד' ופתח מתחת ל- ר'), זו באה להדגיש לנו כי טביעת כף הרגל שלך, טביעת האצבע שלך, החוויה שאתה עובר במסלול הזה של החיים היא החשובה והדומיננטית, שם ההווה נמצא ואין משהו אחר בלעדיו, שם אתה חווה, יוצר, שואל שאלות, מתחבט, כואב, שמח... שם אתה חי.
אז מה בוער לנו? למה אנו רצים? את מי או את מה אנחנו מנסים להשיג?
למה לא ליהנות מהדרך? אפשר ללכת לאט לאט, כל אחד והשביל שלו, ע"פ התנסויותיו הוא וע"פ צרכיו ורצונותיו. יש גם ככה הרבה גירויים, שאלות, לבטים, קשיים, פחדים, אירועים וזיכרונות שעולים וצצים לנו פתאום מהעבר...
שב, שב בן אדם תנוח, תנשום, תירגע ובאמת תבחר את מה שאתה רוצה, את מה שהינך, כי הכל הוא רק כאן ולא שם, לא בעבר או בעתיד ולא בתוצאה.
אין ספק שיש גם משקל לתוצאה, אי אפשר להתעלם או לבטל אותה וזה לא יהיה נכון וחכם לעשות זאת, משום שהתוצאה בנויה מהדרך, לכן, אפשר להבין שאם לא היית ממש נוכח ומרוכז בכאן ועכשיו - בדרך, אם לא נתת והיית בתשומת לב ראויה, (כנראה בגלל שהיית עסוק אי- שם בתוצאה... ובעתיד שלא קיים), מדוע ולמה לא הצלחת באמת לעשות את מה שרצית ואיך זה שאת זה... עדיין לא ראית.
לאו צ'ה (ספר הטאו), אמר משפט כל כך נכון שממחיש את חשיבותה של הדרך,
של כאן ועכשיו : "החכם יטפל בקשה בעודו קל, אצלו הקשיים לא מספיקים להתהוות".
"לא מספיקים להתהוות" - כי החכם לא מחכה לסוף, לא מחכה לתוצאה, לא חושב יותר מידי כפי שאנו חושבים ותוהים -"מה יהיה"?, "מה נעשה"?, "האם אצליח"?, ואז לא פועלים ועושים כי אנו לא באמת מרוכזים בדרך אלא בעתיד, בתוצאה, בפחד, בחששות ולא פלא שבסופו של דבר אנו לא מצליחים. אם רק היינו נותנים תשומת לב מלאה למעשינו, אם רק היינו מאמינים יותר בעצמנו...הקשיים לא היו מספיקים להתהוות.
החכם באמת חכם כי הוא חי את ההווה במלואו, חי ונושם את הדרך, מאמין בצדקת הדרך,
לא מתרכז בתוצאה אלא בכאן ועכשיו ולכן המחשבות לא מצליחות להסיח את דעתו, לכן הוא
מצליח לתפוס את הקשה בעודו קל. אצלו הקשיים לא מספיקים להתהוות.
אין ספק אנשים יקרים שלפעמים הדרך לא פשוטה, אין ספק שלפעמים אולי כבר לא נשאר מקום לאמונה, אין ספק שכל אחד ואחד מאיתנו עבר התנסויות וחוויות לא פשוטות ולא נעימות במהלך חייו, אבל חשוב מאד לזכור ולהבין שנקודת הכוח היא רק בהווה, נקודת הכוח היא רק
כאן ועכשיו ושבאמת אפשר לשנות ולתקן.
נכון, אולי לא תוך שנייה, נכון אולי לא בבת אחת, אבל התיקון, השיפור והשינוי אפשריים ואפילו הכרחיים לגדילה ולצמיחה שלנו. אנחנו יכולים ליצור מציאות אחרת, מתוך אמונה ומתוך אחריות מלאה על מעשינו, מציאות חדשה אשר תואמת את אמונותינו ועקרונותינו עכשיו.
שנה חדשה בפתחנו, 365 יום שכולנו רוצים רק טוב, הרבה ברכה במעשינו, בריאות, אושר, פרנסה טובה ובשפע, אהבה, יצירה, שלווה והרבה הרבה שמחה.
אני מאחל לכולנו, לכל אחד ואחד מאיתנו שבאמת יהיה ויצעד בדרך בכל הווייתו, יתמסר לדרך והדרך תנחה אותו לבחור באמת ולא בשקר, בצרכיו וברצונותיו האמיתיים.
בואו ניקח את הזמן לפני שהזמן יקח אותנו, נאט את צעדינו כך שנוכל לחוות את הדרך במלואה,
כך נוכל לתת תשומת לב מלאה לנו וההתייחסות שלנו לצרכינו ולרצונותינו תהיה מתוך התבוננות אמיתית ומחשבה, כי "סוף מעשה במחשבה תחילה".
אם נהיה מרוכזים בדרך, מתוך אמונה ומתוך חדוות העשייה, נוכל להגשים את כל מה שאנו מאחלים לנו, כי האיחולים שלנו לשנה החדשה הם התוצר של הדרך, הם התוצאה.
אנו נשתדל לעזור לעצמנו והעולם כבר יתן וישלח את ברכתו.
אסיים שוב בלאו צ'ה (ספר הטאו) בתזכורת לחיינו מתוך- עצות ליוצאים לדרך:
"בית, כדאי שיהיה קרוב לאדמה
לב , חשוב לשמור פתוח
מגע בין אנשים
חייב עדינות וחסד
שותפות
היא קודם כל נאמנות.
כשיש סדר לא צריך חוקים,
כדי להצליח צריך להשתמש גם במחשבה
כל תנועה דורשת את זמנה הנכון.
כשלא מתלוננים, מתגלה המהות ולא הפגמים".
שנה טובה, פורייה ומבורכת עם הרבה מזל
שלכם
ישי צארום
מנחה קבוצות למודעות עצמית ומאמן להעצמה אישית ועסקית
מושב עופר
04-9544074,054-7747495
Ishay8@gmail.com
לפני מס' שנים עזרה בחורה צעירה לאישה מבוגרת לחצות את הכביש הסואן, כאשר הם הגיעו
למדרכה ופנתה הצעירה ללכת, הידקה האישה המבוגרת את תפיסתה ביד הצעירה כממאנת להרפות, סובבה את ראשה לאחור ושאלה את הצעירה: תגידי, להיכן כולם ממהרים?
מה, הם כבר רוצים להגיע להיכן שאני נמצאת... ?
שמעתי את הסיפור הזה לפני מס' שנים וכל פעם מחדש הוא נתן ועדיין נותן לי פרספקטיבה
אחרת על החיים הגורמת לי להאט את צעדיי, במיוחד בשגרת היום העמוס שלנו ובמיוחד שאנו רוצים כבר להגיע, רוצים להספיק...
לא בכדי נוצרה המילה דרך שהיא מלשון דרך -(קמץ מתחת ל- ד' ופתח מתחת ל- ר'), זו באה להדגיש לנו כי טביעת כף הרגל שלך, טביעת האצבע שלך, החוויה שאתה עובר במסלול הזה של החיים היא החשובה והדומיננטית, שם ההווה נמצא ואין משהו אחר בלעדיו, שם אתה חווה, יוצר, שואל שאלות, מתחבט, כואב, שמח... שם אתה חי.
אז מה בוער לנו? למה אנו רצים? את מי או את מה אנחנו מנסים להשיג?
למה לא ליהנות מהדרך? אפשר ללכת לאט לאט, כל אחד והשביל שלו, ע"פ התנסויותיו הוא וע"פ צרכיו ורצונותיו. יש גם ככה הרבה גירויים, שאלות, לבטים, קשיים, פחדים, אירועים וזיכרונות שעולים וצצים לנו פתאום מהעבר...
שב, שב בן אדם תנוח, תנשום, תירגע ובאמת תבחר את מה שאתה רוצה, את מה שהינך, כי הכל הוא רק כאן ולא שם, לא בעבר או בעתיד ולא בתוצאה.
אין ספק שיש גם משקל לתוצאה, אי אפשר להתעלם או לבטל אותה וזה לא יהיה נכון וחכם לעשות זאת, משום שהתוצאה בנויה מהדרך, לכן, אפשר להבין שאם לא היית ממש נוכח ומרוכז בכאן ועכשיו - בדרך, אם לא נתת והיית בתשומת לב ראויה, (כנראה בגלל שהיית עסוק אי- שם בתוצאה... ובעתיד שלא קיים), מדוע ולמה לא הצלחת באמת לעשות את מה שרצית ואיך זה שאת זה... עדיין לא ראית.
לאו צ'ה (ספר הטאו), אמר משפט כל כך נכון שממחיש את חשיבותה של הדרך,
של כאן ועכשיו : "החכם יטפל בקשה בעודו קל, אצלו הקשיים לא מספיקים להתהוות".
"לא מספיקים להתהוות" - כי החכם לא מחכה לסוף, לא מחכה לתוצאה, לא חושב יותר מידי כפי שאנו חושבים ותוהים -"מה יהיה"?, "מה נעשה"?, "האם אצליח"?, ואז לא פועלים ועושים כי אנו לא באמת מרוכזים בדרך אלא בעתיד, בתוצאה, בפחד, בחששות ולא פלא שבסופו של דבר אנו לא מצליחים. אם רק היינו נותנים תשומת לב מלאה למעשינו, אם רק היינו מאמינים יותר בעצמנו...הקשיים לא היו מספיקים להתהוות.
החכם באמת חכם כי הוא חי את ההווה במלואו, חי ונושם את הדרך, מאמין בצדקת הדרך,
לא מתרכז בתוצאה אלא בכאן ועכשיו ולכן המחשבות לא מצליחות להסיח את דעתו, לכן הוא
מצליח לתפוס את הקשה בעודו קל. אצלו הקשיים לא מספיקים להתהוות.
אין ספק אנשים יקרים שלפעמים הדרך לא פשוטה, אין ספק שלפעמים אולי כבר לא נשאר מקום לאמונה, אין ספק שכל אחד ואחד מאיתנו עבר התנסויות וחוויות לא פשוטות ולא נעימות במהלך חייו, אבל חשוב מאד לזכור ולהבין שנקודת הכוח היא רק בהווה, נקודת הכוח היא רק
כאן ועכשיו ושבאמת אפשר לשנות ולתקן.
נכון, אולי לא תוך שנייה, נכון אולי לא בבת אחת, אבל התיקון, השיפור והשינוי אפשריים ואפילו הכרחיים לגדילה ולצמיחה שלנו. אנחנו יכולים ליצור מציאות אחרת, מתוך אמונה ומתוך אחריות מלאה על מעשינו, מציאות חדשה אשר תואמת את אמונותינו ועקרונותינו עכשיו.
שנה חדשה בפתחנו, 365 יום שכולנו רוצים רק טוב, הרבה ברכה במעשינו, בריאות, אושר, פרנסה טובה ובשפע, אהבה, יצירה, שלווה והרבה הרבה שמחה.
אני מאחל לכולנו, לכל אחד ואחד מאיתנו שבאמת יהיה ויצעד בדרך בכל הווייתו, יתמסר לדרך והדרך תנחה אותו לבחור באמת ולא בשקר, בצרכיו וברצונותיו האמיתיים.
בואו ניקח את הזמן לפני שהזמן יקח אותנו, נאט את צעדינו כך שנוכל לחוות את הדרך במלואה,
כך נוכל לתת תשומת לב מלאה לנו וההתייחסות שלנו לצרכינו ולרצונותינו תהיה מתוך התבוננות אמיתית ומחשבה, כי "סוף מעשה במחשבה תחילה".
אם נהיה מרוכזים בדרך, מתוך אמונה ומתוך חדוות העשייה, נוכל להגשים את כל מה שאנו מאחלים לנו, כי האיחולים שלנו לשנה החדשה הם התוצר של הדרך, הם התוצאה.
אנו נשתדל לעזור לעצמנו והעולם כבר יתן וישלח את ברכתו.
אסיים שוב בלאו צ'ה (ספר הטאו) בתזכורת לחיינו מתוך- עצות ליוצאים לדרך:
"בית, כדאי שיהיה קרוב לאדמה
לב , חשוב לשמור פתוח
מגע בין אנשים
חייב עדינות וחסד
שותפות
היא קודם כל נאמנות.
כשיש סדר לא צריך חוקים,
כדי להצליח צריך להשתמש גם במחשבה
כל תנועה דורשת את זמנה הנכון.
כשלא מתלוננים, מתגלה המהות ולא הפגמים".
שנה טובה, פורייה ומבורכת עם הרבה מזל
שלכם
ישי צארום
מנחה קבוצות למודעות עצמית ומאמן להעצמה אישית ועסקית
מושב עופר
04-9544074,054-7747495
Ishay8@gmail.com
ישי צארום
מנחה קבוצות למודעות עצמית, מאמן להעצמה אישית ועסקית, יוצר סדנאות לשלום בין יהודים לערבים, מגשר בין דתיים לחילונים, מלמד נוער לטיפוח החשיבה, כותב טור חודשי בעיתון "חוף הכרמל"-מחשבות על החיים ובעוד מס' אתרי אינטרנט, מנחה מעגלי הקשבה ומלמד אסירים בכלא סדנה למימוש ולהגשמה עצמית
מנחה קבוצות למודעות עצמית, מאמן להעצמה אישית ועסקית, יוצר סדנאות לשלום בין יהודים לערבים, מגשר בין דתיים לחילונים, מלמד נוער לטיפוח החשיבה, כותב טור חודשי בעיתון "חוף הכרמל"-מחשבות על החיים ובעוד מס' אתרי אינטרנט, מנחה מעגלי הקשבה ומלמד אסירים בכלא סדנה למימוש ולהגשמה עצמית
