למדתי את המקצוע הלא נכון 

החלום - מקצוע יצירתי, ושברו: QA

עומר (שם בדוי) נרשם ללימודי תואר בתקשורת במכללה למינהל בתל אביב כי רצה לעסוק במשהו יצירתי. "הלכתי עם הלב", הוא אומר "בחרתי בתקשורת כי רציתי ליצור, רציתי מאוד להיות קופירייטר. אבל במהלך הלימודים הבנתי שברגע שהיצירה הזו הופכת למקצוע היא מאבדת את הכיף והופכת למשהו טכני. לשבת בבית להמציא רעיונות למודעות פרסום זה כיף, אבל כשעובדים בזה זה לגמרי אחרת". לפני כשנה הוא החל לעבוד כבודק תוכנה (QA) בחברת היי-טק גדולה במרכז הארץ. כיום הוא מרוצה מהתחום החדש שבחר ואין לו כוונות לעבוד בתקשורת בעתיד, "מי שרוצה להצליח בתקשורת חייב לאהוב את זה במאה אחוז, להיות עם תשוקה, לחיות ולנשום את זה, צריך להיות עם הרבה אנרגיות ועם מרפקים חזקים".

תופעה מוכרת וידועה
"בערך חמישה אחוזים מהאנשים שמגיעים אלינו מעוניינים לעשות הסבת מקצוע למקצוע שונה ממה שלמדו", אומר דר' אביגדור רימר, הפסיכולוג הראשי בחברת פילת לייעוץ אסטרטגי וייעוץ בבחירת מקצוע. רבים מגיעים לחברה כדי לקבל יעוץ הסבה מהתחום שלמדו למקצוע בתחום שונה לגמרי. "מדובר במספר רב של אנשים ובתופעה גורפת" אומר דר' רימר. גם גבי ישראלי, מאמן אישי ועסקי, מכיר את התופעה "בערך עשרים אחוז מהאנשים שמגיעים אלי לאימון הם כאלה" הוא אומר. 

האידיאליסטים נשברים ראשונים
רוב הפעמים התופעה מתרחשת כשאדם בוחר במקצוע תובעני מאוד מבחינה רגשית שהעיסוק בהם שוחק מאוד. "הדוגמא הבולטת היא עובדים סוציאליים", אומר דר' רימר "אבל יש גם מורים ומעט פסיכולוגים. נתקלנו בפילת בהרבה אנשים שהתאכזבו מהיחס בין תנאי העבודה לבין המאמץ הרגשי הכרוך בעבודה. דווקא האידיאליסטים מביניהם נשחקים יותר, משום שהם מגיעים עם ציפיות גדולות וברורות. מצבים כאלו אנו רואים במקצועות ההוראה והאמנות - משחק, קולנוע, תקשורת. רבים מאלה שלומדים אותם מגלים שהחלומות שלהם שונים לגמרי מהמציאות".

אב'שלי רופא, טייס, שוטר
פעמים רבות הבחירות הלימודיות נעשות תחת השפעת ההורים: האבא הרופא רוצה שהבן ילך בדרכו, אמא רוצה שהילד יהיה עורך דין ובעל השליטה בחברה רוצה להעביר את השליטה במניות לבנו, בעל התואר במנהל עסקים, נניח "רבים מגלים שזה לא בדם שלהם ועוברים לתחום אחר", אומר דר' רימר.ובניגוד לסיטואציה שמציין דר' רימר - בה פעמים רבות מוצאים עצמם בני הדור השני תקועים במקצוע שנוא שאינם אוהבים ומתקשים להחליפו מסיבות שונות, קיימת דווקא הסיבה ההפוכה - הזדמנות עסקית שאסור לפספס. "ישנם כאלה שנטשו את מה שהם למדו בגלל הזדמנות עסקית מפתיעה ומבטיחה שנקרתה בדרכם", אומר ישראלי "או בגלל עסק משפחתי שהחלו לעבוד בו והוא סוחף אותם אליו".

סתם פקיד זוטר זה שסופר את הכסף
לא פעם באים לפילת אנשים שבחרו במקצוע עם פרסטיג'ה וסיימו במשהו, איך לומר? אפרורי. "פסיכולוגים ועובדים סוציאליים עוברים לעיתים קרובות למשאבי אנוש בקלות יחסית", מסביר דר' רימר. "מי שמתקשה למצוא חלופה הולמת, עובר למקצוע פקידותי".

מיליון דולר ועוד מיליון ועוד
עומר שרצה מאוד להיות יוצר גילה מהר מאוד שבמשוואה הזו לא יהיה הרבה מה לכתוב בעמודת השכר. ואז הוא גילה את המשכורות בהיי-טק, והן נשמעו לו הרבה יותר יצירתיות. "בהיי טק אני מרוויח עשרת אלפים שקלים ברוטו כבודק תוכנה מתחיל, בתקשורת הייתי אמור להתחיל, במקרה הטוב, ממשכורת של 5,000שקלים. אין מה לעשות, השכר קובע את איכות החיים שלנו והוא הופך את העבודה לשווה, גם אם היא לא הכי מעניינת ומאתגרת". 

הייתי יכול להיות דוקטור לפיזיקה גריעית
"עד כמה שזה מפתיע יש אנשים עם תוכניות מדויקות, שלומדים מקצועות כמו לימודי מזרח תיכון או פיזיקה גרעינית, תחומים שבהם יש מספר מצומצם של מקומות עבודה. אם הם לא מתקבלים, הם חייבים לעסוק במקצוע אחר". ישראלי, שבמסגרת עבודתו כמאמן, מסייע לאנשים למלא קורות חיים ולחפש עבודות חדשות והוא מסכים כי אחת הסיבות העיקריות לעיסוק במקצוע שונה מתחום הלימודים, חוץ מהכסף, היא קושי במציאת עבודה בתחום שנלמד. "לדוגמה, בתחום ההנדסה קשה להתקבל", הוא אומר "ונדרש, בדרך כלל, ניסיון. יש כאלה שמרימים ידיים. יש כאלה שמנסים ומנסים ובסוף מתייאשים ועוברים לעסוק בתחום אחר. גם בתחום האמנויות, למשל במשחק, קשה היום למצוא עבודה. גם מקצועות שנחשבו אופנתיים בתקופת הלימודים כמו ביוטכנולוגיה, שהיה תחום מאד אופנתי לפני כמה שנים, היום אין בו הרבה עבודה". ואז אותו פקיד זוטר מהסעיף הקודם קובע את עתידם של אלה: "בדרך כלל, אחרי שהאנשים הללו מקבלים מספר לא מבוטל של סירובים, כי התחום צפוף ותחרותי", אומר ד"ר רימר "הם מתייאשים ומחפשים משהו אחר".