* סביבה, או: צדק סביבתי. חד"ש היא הרשימה הירוקה ביותר. שניים מתוך שלושת המקומות הראשונים הם ירוקים לעילא ולעילא: ד"ר חנא סווייד במקום השני, הוא פעיל סביבתי עם רקורד לא קטן. הוא יו"ר המרכז לתכנון אלטרנטיבי ולשעבר ראש מועצת עילבון. וכמובן: דב חנין (עו"ד ד"ר) במקום השלישי. חנין הוא ראש התוכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ויו"ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, ולעניות דעתי הלא מקצועית הוא הדובר הרהוט ביותר והפעיל הרציני ביותר בחזית הצדק הסביבתי. גם מוחמד ברכה, במקום הראשון, היה חבר השדולה החברתית. קצת יותר למטה, במקום השישי (ריאלי? הלוואי), נמצאת מנאל שלבי ממרכז "השל". ראו גם דני רבינוביץ בהארץ ואיתמר ענברי ב-nrg.
* סוציאליזם, או: חברה צודקת. שמאל כלכלי אמיתי. שירים את הדגל אל מול אי צדק, אל מול המעסיק העושק את הפועל. לא יוסי ביילין הסוציאל-דמוקרט או שאיך שקוראים לזה, וגם לא אבישי ברוורמן (ראו חיים ברעם בנושא). אני רוצה סוציאליסט, אדום אמיתי, ולו בשביל שיהיה מישהו שייתן קונטרה, שיצעק. אני גם מעריך את העובדה שהם שמו את סרבן המצפון יונתן בן ארצי במקום המאה.
* שיתוף פעולה יהודי-ערבי. אולי הסיבה הכי חשובה להצביע חד"ש, המפלגה היחידה שהיא ערבית ויהודית לגמרי, באמת, לא עם ערבי בשביל הקישוט. היחס לערביי ישראל, אני מתאר לעצמי ששמעתם משהו על זה, הוא נוראי. זה לא הומאני, זה לא יהודי. למדינה אסור להתייחס ככה לאזרחיה. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולא לעשות שום דבר בשעה שזה קורה, וזה קורה כבר המון המון שעות. המדינה דפקה את הציבור הערבי באופן יסודי, והיא ממשיכה לעשות את זה. הדבר המוסרי לעשות הוא לעמוד לצדו של המיעוט המדוכא. לעזור לו. חד"ש, מן הסתם, עומדת בראש המאבק הזה, והמאבק הזה הוא לא מאבק נגדנו - הוא המאבק שלנו.
חשבתי להצביע לפרץ. אני אוהב את פרץ, ומכבד אותו, והוא ראוי בעיני להיות ראש ממשלה, בטח הרבה יותר ראוי מאהוד אולמרט. ממש הייתי בטוח שאני הולך עם פרץ, אבל עבר לי. קשה לי להצביע למפלגת העבודה. אולי זה משהו בגנים, אולי זה סתם מקרה של יותר מדי פואד, יותר מדי סנה, יותר מדי עמי איילון. אני לא רוצה מפלגה שיש בה יותר קצינים בכירים מאזרחים טובים. אני לא רוצה ראשי שב"כ על הפתק שלי. אני מאחל למפלגת העבודה הצלחה רבה, אבל בלעדי. ממש הייתי קרוב, אבל אני הולך להצביע חד"ש. כמו שהמדינה הזאת נראית, צריך יותר אנשים בצד שמאל, וכמה שיותר שמאל - יותר טוב.
מר"צ-יחד? אפילו לא עלה על דעתי. אני מאחל להם כל טוב. הם אנשים טובים וישרים, אנחנו באותו מחנה ואני מאחל גם להם בהצלחה רבה. אבל אני הולך להצביע חד"ש.
דרור פויר, 1970 - ?, כתב ספר אחד ("צדוק בנפתולי התשוקה". בבל), פרסם אסופת טורים שהתפרסמו בטיים אאוט תל אביב, ערך עיתון אחד שכולם אהבו ("קפטן אינטרנט"), הספיק טיפה ב"חדשות" (ממש כלום, האמת, שלוש כתבות או משהו כזה, אבל כיף להגיד), שישי, צומת השרון, מעריב, הארץ, דה מרקר, טיים-אאוט תל אביב, ערך את 42 מעלות, היום בעל טור בגלובס ועורך מגזין "מסע אחר" מנובמבר 2005.
