משחר ההיסטוריה נחשב מעשה הבגידה כאחד הדברים החמורים.העונש ברוב מדינות העולם על בגידה הוא מאסר עולם או גזר דין מוות.הבגידה נתפסת כמעשה שפל שבו האדם פוגע בארגון הבוטח בו.הבוגד בעמו או מדינתו נתפס תמיד בהיסטוריה כאדם שאינו ראוי לחיות בקרב בני עמו ויש להוציאו מהחברה הקיימת.
מערכת זוגית מושתת על אמון ההולך ונבנה בין בני הזוג.מערכת נישואין בנויה על יחסי אמון המעוגנים בחוזה (בין אם דתי ובין אם משפטי).במערכת הזוגית, לפחות בתחילתה,נושא הבגידה אינו קיים או עולה על הפרק.התשוקה, ההתלהבות מהקשר ההחדש יוצרים את ההגנה הטובה ביותר למניעת מעשי הבגידה או המחשבות הנלוות למעשה הבגידה בקרב בן/ת הזוג.
לחלק מהגברים (וגם לחלק מהנשים) יש נטיה חזקה יותר מהאחרים לבגוד.איני יודע מדוע?אולי זה חלק מתפיסה חברתית תרבותית השונה מהמקובל.אולי זה חלק מטראומת ילדות או בגרות שבה האדם תופס את הבגידה כחלק "לגטימי" ממערכת זוגית.(חלק ניכר מהגברים הנשואים וגם חלק לא מבוטל מנשים נשואות מרבים לשוחח על כך בחופשיות מדהימה בקרב חברים.חלק מהגברים תופסים את הנושא הזה כתוספת לגבריות המוחצנת שלהם וכהוכחה להיותם גברים נחשקים.
ראיה מפוכחת יותר מציגה את האיוולת שבבגידה: האמון המהווה את הבסיס העיקרי והמהותי למערכת היחסים נסדק ויקרוס בהמשך.החשש ממחלות מין שאנו מעבירים לבני הזוג מהווה ,אף הוא, גורם חשוב במערכת מניעת הבגידות. מערכת התירוצים, השקרים, ההסתרות מובילה למבוי סתום במערכת הזוגית.באם אנו מתייחסים למערכת הזוגית כאל הבסיס האמיתי של חיינו ,כאל המקום הבטוח לנו,המקום שבו אנו מרגישים בטוחים ומוגנים, מקום שבו אין לנו מה להסתיר מבן/ת הזוג.המקום שבו אתה יכול להיות עצמך, להחשף בחולשותיך,להיות חזק/חלש,להיות פשוט אמיתי.
מה ניתן לעשות?הפשוט ביותר זה לומר : לא לבגוד.זוהי צורה פשטנית מידי שלא תעמוד במבחן המציאות והפיתויים הקיימים בעולם הסובב אותנו.לחלק מאיתנו הייתי ממליץ להגיע ליעוץ שבו יובהר מדוע הצורך בבגידה.חלק יעברו ארוע שאולי ישנה את כל תפיסתם לגבי רעיון הבגידה.לחלק מומלץ לאמץ את הגישה בפנולוגיה המוגדרת כ"שלילת יכולת".צמצום האפשרויות ,המגעים, המפגשים והארועים בהם אתה עלול להחשף לפיתויים שלך קשה לעמוד בהם.דרך אחרת ומומלצת היא לשתף את בן/ת הזוג בלבטים, בחששות ובפחדים ובכך ל"הקדיםתרופה למכה".
המח הוא האבר החשוב בגופנו. הוא השולט במחשבות, גירויים ובפעולות שלנו.אנו יכולים לשלוט במח שלנו עד כמה זה נשמע מוזר.רק חשיבה קבועה ועקבית של "אי בגידה " תהיה הנכונה והטובה ביותר עבורנו ותמנע את הבגידה העתידית אשר תהרוס את המערכת הזוגית שבה את/ה נמצא/ת.
כל האמור לעיל אינו מתייחס לערך האהבה ואי הרצון לפגוע בבו/ת הזוג הראויים ליותר מאיתנו.
מערכת זוגית מושתת על אמון ההולך ונבנה בין בני הזוג.מערכת נישואין בנויה על יחסי אמון המעוגנים בחוזה (בין אם דתי ובין אם משפטי).במערכת הזוגית, לפחות בתחילתה,נושא הבגידה אינו קיים או עולה על הפרק.התשוקה, ההתלהבות מהקשר ההחדש יוצרים את ההגנה הטובה ביותר למניעת מעשי הבגידה או המחשבות הנלוות למעשה הבגידה בקרב בן/ת הזוג.
לחלק מהגברים (וגם לחלק מהנשים) יש נטיה חזקה יותר מהאחרים לבגוד.איני יודע מדוע?אולי זה חלק מתפיסה חברתית תרבותית השונה מהמקובל.אולי זה חלק מטראומת ילדות או בגרות שבה האדם תופס את הבגידה כחלק "לגטימי" ממערכת זוגית.(חלק ניכר מהגברים הנשואים וגם חלק לא מבוטל מנשים נשואות מרבים לשוחח על כך בחופשיות מדהימה בקרב חברים.חלק מהגברים תופסים את הנושא הזה כתוספת לגבריות המוחצנת שלהם וכהוכחה להיותם גברים נחשקים.
ראיה מפוכחת יותר מציגה את האיוולת שבבגידה: האמון המהווה את הבסיס העיקרי והמהותי למערכת היחסים נסדק ויקרוס בהמשך.החשש ממחלות מין שאנו מעבירים לבני הזוג מהווה ,אף הוא, גורם חשוב במערכת מניעת הבגידות. מערכת התירוצים, השקרים, ההסתרות מובילה למבוי סתום במערכת הזוגית.באם אנו מתייחסים למערכת הזוגית כאל הבסיס האמיתי של חיינו ,כאל המקום הבטוח לנו,המקום שבו אנו מרגישים בטוחים ומוגנים, מקום שבו אין לנו מה להסתיר מבן/ת הזוג.המקום שבו אתה יכול להיות עצמך, להחשף בחולשותיך,להיות חזק/חלש,להיות פשוט אמיתי.
מה ניתן לעשות?הפשוט ביותר זה לומר : לא לבגוד.זוהי צורה פשטנית מידי שלא תעמוד במבחן המציאות והפיתויים הקיימים בעולם הסובב אותנו.לחלק מאיתנו הייתי ממליץ להגיע ליעוץ שבו יובהר מדוע הצורך בבגידה.חלק יעברו ארוע שאולי ישנה את כל תפיסתם לגבי רעיון הבגידה.לחלק מומלץ לאמץ את הגישה בפנולוגיה המוגדרת כ"שלילת יכולת".צמצום האפשרויות ,המגעים, המפגשים והארועים בהם אתה עלול להחשף לפיתויים שלך קשה לעמוד בהם.דרך אחרת ומומלצת היא לשתף את בן/ת הזוג בלבטים, בחששות ובפחדים ובכך ל"הקדיםתרופה למכה".
המח הוא האבר החשוב בגופנו. הוא השולט במחשבות, גירויים ובפעולות שלנו.אנו יכולים לשלוט במח שלנו עד כמה זה נשמע מוזר.רק חשיבה קבועה ועקבית של "אי בגידה " תהיה הנכונה והטובה ביותר עבורנו ותמנע את הבגידה העתידית אשר תהרוס את המערכת הזוגית שבה את/ה נמצא/ת.
כל האמור לעיל אינו מתייחס לערך האהבה ואי הרצון לפגוע בבו/ת הזוג הראויים ליותר מאיתנו.
קרימינולוג ויועץ ארגוני