מגוון פתרונות הדיור והשירותים הנלווים לקשישים בישראל כיום הוא רחב מאוד. אנשים רבים אשר עומדים בפני הצורך למצוא פתרון דיור וטיפול להוריהם, מתקשים להבחין בין הפתרונות השונים ולקבוע מהו הפתרון המתאים ליקיריהם. לפניכם הסבר קצר על שני הפתרונות הנפוצים בתחום זה- דיור מוגן ובית אבות. חשוב להדגיש כי אלו הן למעשה מילים נרדפות, אך משתמשים בהם כיום לתיאור שני סוגים שונים של פתרונות.
ההבדל העיקרי בין השניים הוא המסגרת הטיפולית שהם כוללים. בית אבות מעניק טיפול כולל בצרכיו של הקשיש, בהתאם למצבו, בעוד דיור מוגן מספק לרוב מסגרת מגורים לקשישים עצמאיים בליווי שירותים תומכים. בתי אבות מתחלקים למספר סוגים, בהתאם לאוכלוסיות היעד:
1. תשושים- תשושים הם קשישים עצמאיים אשר זקוקים לעזרה מינימאלית בשגרה. לרוב מספקים בתי דיור מוגן פתרון הולם לקשישים אלה, אולם ייתכן ובית אבות יהווה גם הוא פתרון מתאים עבורם.
2. סיעודיים- חולים סיעודיים הם חולים אשר דורשים ליווי סיעודי צמוד, מאחר והם מתקשים בפעולות יומיומיות שונות וסובלים מבעיות כגון בעיות ניידות, בעיות בקימה ובשכיבה, חוסר שליטה על סוגרים וכיו"ב.
3. סיעודיים מורכבים- חולים סיעודיים מורכבים הם חולים אשר מצבם הסיעודי מורכב ולפיכך הם דורשים ליווי סיעודי אינטנסיבי יותר מחולים סיעודיים אחרים.
4. תשושי נפש- תשושי נפש הם קשישים בעלי ירידה שכלית ברמות שונות. בקבוצה זו נכללים חולי אלצהיימר, חולי דמנציה, בעלי הפרעות זיכרון והסובלים משינויים ברמת ההתמצאות והעניין בסביבה.
דיור מוגן, בשונה מבתי-אבות, מספק פתרון בעיקר לקשישים עצמאיים. הדיור המוגן עשוי לכלול מחלקה סיעודית, אולם עיקר מהותו היא אספקת פיתרון דיור הולם ונוח לאוכלוסייה מבוגרת עצמאית, באופן שיספק לה את כלל השירותים להם היא נזקקת תחת קורת גג אחת. בתי דיור מוגן כוללים אבטחה, שירותים רפואיים, שירותים משקיים ופעילויות פנאי רבות. בבתי אבות, מנגד, ניתנים בעיקר שירותים סיעודיים ורפואיים ומושם פחות דגש על השירותים הנלווים ופעילויות הפנאי.
הבדל נוסף ומהותי בין דיור מוגן לבין בית אבות הוא גובה ואופן התשלום עבור המגורים והשירותים הנוספים. בעוד בתי אבות כרוכים לרוב בתשלום חודשי של כמה אלפי שקלים, הכולל את כלל השירותים המסופקים לקשישים במקום, דיור מוגן הוא לרוב יחידת דיור אשר נרכשת ע"י הדייר במסלולי מימון שונים. מסלולי המימון של דיור מוגן כוללים אפשרות לרכישת יחידת הדיור, שכירות חודשית, פיקדון נשחק (פיקדון אשר משולם עם הכניסה לבית ונשחק בכמה אחוזים מדי שנה, כאשר יתרת התשלום מוחזרת לדייר או ליורשיו במקרה של עזיבה או פטירה) או שילוב של פיקדון חלקי ודמי שכירות. מכך ניתן להבין כי התשלום עבור דיור מוגן גבוה משמעותית מבית אבות, אך גם השירותים המסופקים על-ידו רבים יותר.
בבואנו לשקול מהו הפיתרון הטוב ביותר עבור יקירנו, עלינו להגדיר היטב מהו מצבו של הקשיש. קשישים עצמאיים, או כמעט עצמאיים, אשר צלולים בדעתם ואינם זקוקים לתמיכה סיעודית צמודה, יפיקו תועלת רבה משהיה בבית דיור מוגן וממגוון הפעילויות והשירותים שהוא מציע. קשישים אשר זקוקים לטיפול סיעודי צמוד, או מגלים סימנים של הידרדרות במצבם השכלי, יתאימו יותר לשהות בבית אבות. לאחרונה ישנה מגמה של הכנסת מחלקות סיעודיות ומחלקות לתשושי נפש גם לבתי דיור מוגן בכדי שיוכלו לספק פתרון הולם לדיירים גם במקרה של הידרדרות במצבם. בכל מקרה, חשוב להקפיד כי המקום פועל ברישיון, מאובטח כהלכה וכולל רמת ניקיון וכלכלה גבוהה. כמו כן כדאי לשוחח עם דיירים במקום ועם קרוביהם על מנת התרשם מהיתרונות ומהחסרונות של המקום.
ההבדל העיקרי בין השניים הוא המסגרת הטיפולית שהם כוללים. בית אבות מעניק טיפול כולל בצרכיו של הקשיש, בהתאם למצבו, בעוד דיור מוגן מספק לרוב מסגרת מגורים לקשישים עצמאיים בליווי שירותים תומכים. בתי אבות מתחלקים למספר סוגים, בהתאם לאוכלוסיות היעד:
1. תשושים- תשושים הם קשישים עצמאיים אשר זקוקים לעזרה מינימאלית בשגרה. לרוב מספקים בתי דיור מוגן פתרון הולם לקשישים אלה, אולם ייתכן ובית אבות יהווה גם הוא פתרון מתאים עבורם.
2. סיעודיים- חולים סיעודיים הם חולים אשר דורשים ליווי סיעודי צמוד, מאחר והם מתקשים בפעולות יומיומיות שונות וסובלים מבעיות כגון בעיות ניידות, בעיות בקימה ובשכיבה, חוסר שליטה על סוגרים וכיו"ב.
3. סיעודיים מורכבים- חולים סיעודיים מורכבים הם חולים אשר מצבם הסיעודי מורכב ולפיכך הם דורשים ליווי סיעודי אינטנסיבי יותר מחולים סיעודיים אחרים.
4. תשושי נפש- תשושי נפש הם קשישים בעלי ירידה שכלית ברמות שונות. בקבוצה זו נכללים חולי אלצהיימר, חולי דמנציה, בעלי הפרעות זיכרון והסובלים משינויים ברמת ההתמצאות והעניין בסביבה.
דיור מוגן, בשונה מבתי-אבות, מספק פתרון בעיקר לקשישים עצמאיים. הדיור המוגן עשוי לכלול מחלקה סיעודית, אולם עיקר מהותו היא אספקת פיתרון דיור הולם ונוח לאוכלוסייה מבוגרת עצמאית, באופן שיספק לה את כלל השירותים להם היא נזקקת תחת קורת גג אחת. בתי דיור מוגן כוללים אבטחה, שירותים רפואיים, שירותים משקיים ופעילויות פנאי רבות. בבתי אבות, מנגד, ניתנים בעיקר שירותים סיעודיים ורפואיים ומושם פחות דגש על השירותים הנלווים ופעילויות הפנאי.
הבדל נוסף ומהותי בין דיור מוגן לבין בית אבות הוא גובה ואופן התשלום עבור המגורים והשירותים הנוספים. בעוד בתי אבות כרוכים לרוב בתשלום חודשי של כמה אלפי שקלים, הכולל את כלל השירותים המסופקים לקשישים במקום, דיור מוגן הוא לרוב יחידת דיור אשר נרכשת ע"י הדייר במסלולי מימון שונים. מסלולי המימון של דיור מוגן כוללים אפשרות לרכישת יחידת הדיור, שכירות חודשית, פיקדון נשחק (פיקדון אשר משולם עם הכניסה לבית ונשחק בכמה אחוזים מדי שנה, כאשר יתרת התשלום מוחזרת לדייר או ליורשיו במקרה של עזיבה או פטירה) או שילוב של פיקדון חלקי ודמי שכירות. מכך ניתן להבין כי התשלום עבור דיור מוגן גבוה משמעותית מבית אבות, אך גם השירותים המסופקים על-ידו רבים יותר.
בבואנו לשקול מהו הפיתרון הטוב ביותר עבור יקירנו, עלינו להגדיר היטב מהו מצבו של הקשיש. קשישים עצמאיים, או כמעט עצמאיים, אשר צלולים בדעתם ואינם זקוקים לתמיכה סיעודית צמודה, יפיקו תועלת רבה משהיה בבית דיור מוגן וממגוון הפעילויות והשירותים שהוא מציע. קשישים אשר זקוקים לטיפול סיעודי צמוד, או מגלים סימנים של הידרדרות במצבם השכלי, יתאימו יותר לשהות בבית אבות. לאחרונה ישנה מגמה של הכנסת מחלקות סיעודיות ומחלקות לתשושי נפש גם לבתי דיור מוגן בכדי שיוכלו לספק פתרון הולם לדיירים גם במקרה של הידרדרות במצבם. בכל מקרה, חשוב להקפיד כי המקום פועל ברישיון, מאובטח כהלכה וכולל רמת ניקיון וכלכלה גבוהה. כמו כן כדאי לשוחח עם דיירים במקום ועם קרוביהם על מנת התרשם מהיתרונות ומהחסרונות של המקום.
