התפרצות סכיזופרניה עקב שירות צבאי 

דן אשכנזי, עו"ד ונוטריון,
ממשרד גרוס, אשכנזי ושות', עורכי דין
______________________________

התפרצות סכיזופרניה עקב שירות צבאי


משרד הביטחון דוחה לעיתים קרובות תביעות להכרה בזכויות של נכה צה"ל עקב התפרצות מחלת הסכיזופרניה. הערעורים על החלטות דחיה אלה, לעומת זאת, מתקבלים לעתים קרובות יחסית. נראה כי הסיבה לכך היא, שהמומחים הרפואיים של משרד הבטחון, בוחנים את שאלת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי להתפרצות המחלה, במשקפיים שונות מאלו שבהן בוחנים בתי המשפט את הסוגיה הזו.
כמה מילות רקע: אין עדיין ידע מדוייק לגבי גורמי המחלה, או ליתר דיוק קבוצת המחלות, הנקראת "סכיזופרניה". כיון שאחוז חולי הסכיזופרניה שיש במשפחתם מקרים נוספים עולה באופן משמעותי מאד על האחוז באוכלוסיה הכללית, מקובל להניח שחייב להיות רקע גנטי, תורשתי, למחלה. יחד עם זאת, גם גורמים סביבתיים יכולים לגרום לה, או לפחות לגרום להתפרצותה ממצב "רדום" למצב פעיל. החוק העוסק בנכי צה"ל, כמו חוקי נזיקין רבים נוספים, מסתפק בגרימת ה"התפרצות" כתנאי מספיק להכרה ב"גרימה", כלומר אפילו המחלה כבר קיימת בחולה בלי קשר לשירות הצבאי, אבל התפרצה בגללו, החולה יוכר כנכה צה"ל. בזהירות אפשר לומר, שאפילו יש מקום להניח שהמחלה היתה מתפרצת במוקדם או במאוחר גם אלמלא השירות, השירות יוכר כגורם לה, אם ההתפרצות עקב גורמים אחרים נותרת תיאורטית.
יחד עם זאת, עצם העובדה שהמחלה התפרצה בעת השירות, אינה מהווה הוכחה לכך שהשירות הצבאי גרם להתפרצותה.
לאמור לעיל יש להוסיף קושי נוסף: ממחקרים שנעשו במדינות שונות בעולם, עולה כי הגיל בו "נוהגת" מחלת הסכיזופרניה להתפרץ ביותר, הוא סוף גיל ההתבגרות, כלומר מה שאצלנו מתאים לתקופת הגיוס לשירות חובה. והנה, מתברר שבמדינות בהן אין בכלל שירות חובה, אחוז התפרצויות הסכיזופרניה בקרב בני 18+, אינו שונה בהרבה מהאחוז אצלנו. יוצא, מההיבט הסטטיסטי לפחות, שהשירות הצבאי אינו גורם בעל משמעות בהתפרצות המחלה, זו היתה מתפרצת בגיל 18-19 גם אלמלא התגייס הצעיר לצה"ל, ודין התביעה להדחות. כך בעיני משרד הביטחון.
בתי המשפט, בשיבתם כוועדות ערר על החלטות קצין התגמולים, נוקטים גישה ליבראלית הרבה יותר, וכאשר הצעיר התגייס לצה"ל מבלי שאובחנו אצלו סימפטומים מיוחדים של בעיה נפשית, והסכיזופרניה התפרצה עקב גורם הקשור לשירות, הם נוטים לקבל את הערעור.
הויכוח הניטש בין המערערים למשרד הביטחון הוא בדרך כלל על קיומו של אותו גורם ה"קשור לשירות". מסיבות ברורות, משרד הביטחון מעדיף להכיר ב"גורמי דחק" חדים בקיצוניותם, כמו השתתפות בקרב קשה, וממעט להכיר במקרים בהם הלחץ היה סובייקטיבי, והרי עצם המסגרת הצבאית יכולה אצל צעירים רגישים להוות "גורם לחץ".
תרומה משמעותית לסיכוייהם של המערערים ניתנה ביולי 2000, עת קבע בית המשפט העליון, בפרשת החיילת אורית אביאן (רע"א 4073/99), שגם לחץ סובייקטיבי, שמבחינה אובייקטיבית לא נראה משמעותי, כי מבחינה אובייקטיבית יש לחצים דומים לו גם בחיים האזרחיים, אבל הוא זה שהמחלה התפרצה בסמוך לו, יחשב כגורם המחלה, ויש להכיר בנפגע כנכה צה"ל, אם לניפגע הזה, סובייקטיבית, גורם הלחץ הוא שפעל כגורם ישיר להתפרצות, מעין הקש ששובר את גב הגמל.
חרף קביעה זו, נמשכת המערכה בסוגיה זו כאילו לא השתנה מאומה..
____________________________________________
גילוי נאות: משרד עו"ד גרוס-אשכנזי מייצג תובעים בערעורים על החלטות קצין התגמולים של משרד הביטחון.