דן אשכנזי, עו"ד ונוטריון,
ממשרד גרוס, אשכנזי ושות', עורכי דין
______________________________
קשר סיבתי בין רשלנות לנזק
אחת השאלות המרתקות בתיקים של נזקי גוף, היא שאלת הקשר הסיבתי. בדרך כלל זו שאלה פשוטה יחסית להכרעה, כי לרוב נזקי הגוף יש סיבה חיצונית גלויה וברורה: פגיעה מרכב במקרה של תאונת דרכים, פגיעה ממכונה או מכלי-עבודה במקרה של תאונת עבודה, פגיעה ממיטען חבלה במקרה של פיגוע טרור.
ואולם לעיתים נתקלים בבעיות שקשה יותר למצוא להן תשובה חד-משמעית.
מה הדין כאשר הנזק נגרם כתוצאה משילוב של שני גורמים או יותר, שכל אחד מהם לבדו לא היה יכול לגרום לנזק, והיה צורך בהצטברות של כולם? לדוגמא, אדם משאיר נשק בארון פתוח, פורץ נכנס וגונב את הנשק, הוא רץ איתו, נתקל במידרכה פגומה, שהעיריה לא תיקנה, והוא לא רואה אותה כי חברת החשמל לא תיקנה את התאורה ברחוב משך זמן רב, האיש נופל, נפלט כדור ועובר אורח נהרג ממנו.
כל אחד מן הגורמים בשרשרת היה חיוני כדי שהנזק הסופי יגרם. מי מהם יחשב כגורם הנזק? אולי כולם? אולי הראשון? אולי האחרון? אולי זה שאחריותו גדולה יותר מבחינה מוסרית?
בסופו של דבר, זו שאלה של מדיניות משפטית. הפתרונות משתנים על ידי מה שנראה כרצוי, לאו דווקא במקרה המסויים, אלא בסוג המקרים שהמקרה הזה משתייך אליו.
הדוגמא של רצף גורמים אינה יחידה.
יש דוגמאות אחרות: של גורמים מקבילים, שכל אחד מהם לבדו יכול להביא לנזק, אבל בשטח פעלו כמה כאלה במקביל, ולא ידוע איזה מהם גרם בפועל. לדוגמא, מספר כלבים תקפו אדם ונשכו אותו. בעליו של אחד מהם זוהה, השאר אינם ידועים. הכלב המזוהה השתתף בתקיפה, אבל לא ידוע אם כל הנשיכות הן שלו.
הפעם נעסוק בסוג אחר של בעיתיות סיבתית.
במהלך לידה היתה התנהגות רשלנית של הצוות הרפואי שיילד את התינוק. היה צורך לבצע ניתוח קיסרי, כי העובר היה גדול מכדי לאפשר לידה טבעית בטוחה. בדיעבד מתברר שהעובר נולד מת, כי במהלך הלידה הטבעית נכרך חבל הטבור על צוארו וחנק אותו.
בית המשפט מוצא, כי אי-ביצוע ניתוח קיסרי היה רשלנות, וכן קובע שאילו היה מבוצע ניתוח קיסרי, התינוק לא היה ניפגע.
לכאורה יש לנו קשר סיבתי מושלם: יש רשלנות, יש נזק, ויש גם קשר סיבתי: אלמלא הרשלנות, כלומר אילו בוצע הניתוח הקיסרי, לא היה הנזק נגרם.
מקרה כזה נדון בפני בית המשפט העליון בשנת 2003, והתביעה נדחתה פה אחד.
הסיבה היתה פשוטה: אמנם נכון שהיתה רשלנות, אמנם נכון שהיה נזק, אמנם נכון שאלמלא הרשלנות הנזק לא היה נגרם, ובכל זאת: אין קשר.
מדוע? כי הנזק לא נגרם בדרך שהרשלנות היתה צפויה לגרום אותו. אכן, הניתוח הקיסרי היה חיוני, כדי למנוע נזק לעובר ולאם בשעת הלידה. נזק זה יכול להגרם עקב תופעה של "כליאת כתפיים", למשל. מכאן, שאילו התממש הנזק הזה, או כל נזק אחר שבגלל צפייתו דרוש הניתוח הקיסרי, אז אי ביצוע הניתוח הוא רשלנות, הרשלנות גרמה לנזק, ויש לשלם פיצוי עליו.
אבל אם הנזק שנגרם לא היה הסיבה לצורך לבצע את הניתוח שלא בוצע, כי את הנזק הזה כלל לא צפו, והוא לא קשור כלל לגודל העובר, אז העובדה שאילו בוצע הניתוח, גם הנזק הזה לא יכול היה לקרות, לא יוצרת זכות לפיצוי. הרשלנות - רשלנות, הנזק - נזק, אלמלא הרשלנות לא היה נגרם הנזק, ובכל זאת אין קשר משפטי ביניהם.
____________________________________________
גילוי נאות: משרד עו"ד גרוס-אשכנזי מייצג תובעים בנזקי גוף עקב תאונות עבודה, תאונות דרכים ורשלנות רפואית.
ממשרד גרוס, אשכנזי ושות', עורכי דין
______________________________
קשר סיבתי בין רשלנות לנזק
אחת השאלות המרתקות בתיקים של נזקי גוף, היא שאלת הקשר הסיבתי. בדרך כלל זו שאלה פשוטה יחסית להכרעה, כי לרוב נזקי הגוף יש סיבה חיצונית גלויה וברורה: פגיעה מרכב במקרה של תאונת דרכים, פגיעה ממכונה או מכלי-עבודה במקרה של תאונת עבודה, פגיעה ממיטען חבלה במקרה של פיגוע טרור.
ואולם לעיתים נתקלים בבעיות שקשה יותר למצוא להן תשובה חד-משמעית.
מה הדין כאשר הנזק נגרם כתוצאה משילוב של שני גורמים או יותר, שכל אחד מהם לבדו לא היה יכול לגרום לנזק, והיה צורך בהצטברות של כולם? לדוגמא, אדם משאיר נשק בארון פתוח, פורץ נכנס וגונב את הנשק, הוא רץ איתו, נתקל במידרכה פגומה, שהעיריה לא תיקנה, והוא לא רואה אותה כי חברת החשמל לא תיקנה את התאורה ברחוב משך זמן רב, האיש נופל, נפלט כדור ועובר אורח נהרג ממנו.
כל אחד מן הגורמים בשרשרת היה חיוני כדי שהנזק הסופי יגרם. מי מהם יחשב כגורם הנזק? אולי כולם? אולי הראשון? אולי האחרון? אולי זה שאחריותו גדולה יותר מבחינה מוסרית?
בסופו של דבר, זו שאלה של מדיניות משפטית. הפתרונות משתנים על ידי מה שנראה כרצוי, לאו דווקא במקרה המסויים, אלא בסוג המקרים שהמקרה הזה משתייך אליו.
הדוגמא של רצף גורמים אינה יחידה.
יש דוגמאות אחרות: של גורמים מקבילים, שכל אחד מהם לבדו יכול להביא לנזק, אבל בשטח פעלו כמה כאלה במקביל, ולא ידוע איזה מהם גרם בפועל. לדוגמא, מספר כלבים תקפו אדם ונשכו אותו. בעליו של אחד מהם זוהה, השאר אינם ידועים. הכלב המזוהה השתתף בתקיפה, אבל לא ידוע אם כל הנשיכות הן שלו.
הפעם נעסוק בסוג אחר של בעיתיות סיבתית.
במהלך לידה היתה התנהגות רשלנית של הצוות הרפואי שיילד את התינוק. היה צורך לבצע ניתוח קיסרי, כי העובר היה גדול מכדי לאפשר לידה טבעית בטוחה. בדיעבד מתברר שהעובר נולד מת, כי במהלך הלידה הטבעית נכרך חבל הטבור על צוארו וחנק אותו.
בית המשפט מוצא, כי אי-ביצוע ניתוח קיסרי היה רשלנות, וכן קובע שאילו היה מבוצע ניתוח קיסרי, התינוק לא היה ניפגע.
לכאורה יש לנו קשר סיבתי מושלם: יש רשלנות, יש נזק, ויש גם קשר סיבתי: אלמלא הרשלנות, כלומר אילו בוצע הניתוח הקיסרי, לא היה הנזק נגרם.
מקרה כזה נדון בפני בית המשפט העליון בשנת 2003, והתביעה נדחתה פה אחד.
הסיבה היתה פשוטה: אמנם נכון שהיתה רשלנות, אמנם נכון שהיה נזק, אמנם נכון שאלמלא הרשלנות הנזק לא היה נגרם, ובכל זאת: אין קשר.
מדוע? כי הנזק לא נגרם בדרך שהרשלנות היתה צפויה לגרום אותו. אכן, הניתוח הקיסרי היה חיוני, כדי למנוע נזק לעובר ולאם בשעת הלידה. נזק זה יכול להגרם עקב תופעה של "כליאת כתפיים", למשל. מכאן, שאילו התממש הנזק הזה, או כל נזק אחר שבגלל צפייתו דרוש הניתוח הקיסרי, אז אי ביצוע הניתוח הוא רשלנות, הרשלנות גרמה לנזק, ויש לשלם פיצוי עליו.
אבל אם הנזק שנגרם לא היה הסיבה לצורך לבצע את הניתוח שלא בוצע, כי את הנזק הזה כלל לא צפו, והוא לא קשור כלל לגודל העובר, אז העובדה שאילו בוצע הניתוח, גם הנזק הזה לא יכול היה לקרות, לא יוצרת זכות לפיצוי. הרשלנות - רשלנות, הנזק - נזק, אלמלא הרשלנות לא היה נגרם הנזק, ובכל זאת אין קשר משפטי ביניהם.
____________________________________________
גילוי נאות: משרד עו"ד גרוס-אשכנזי מייצג תובעים בנזקי גוף עקב תאונות עבודה, תאונות דרכים ורשלנות רפואית.