הדנ"א הזר בגופינו
מיהו אותו דנ"א זר ועד כמה הוא משפיע על הבריאות שלנו...
אמת היא כי החיים המודרניים מאפשרים לנו מחד חיי נוחות ומקצרים לנו זמנים ומרחקים, אך מאידך הם עלולים גם לקצר לנו את החיים...
מאות מחקרים מראים כי עומס החיים המודרנים עלול לנגוס בבריאותינו הכוללת ובפרט - בתפקוד המערכת שאמורה לשמור עלינו תמיד מכל משמר (בנוסף לאמונה)... - המערכת החיסונית.
ומהן ההשלכות? התשובה הרווחת (והמופשטת משהו) תהיה "ירידה באיכות החיים ובריאות רופפת". אך אם ננסה להיות יותר סקרנים, ספציפיים ונועזים נגלה כי עליה בריכוז הדנ"א הזר בגופינו היא שעלולה לגרום להתפתחות של מחלות כמו סרטן, מחלת לב, סוכרת, דלקת פרקים, אסטמה, השמנה והאצת תהליך ההזדקנות.
מה בין דנ"א זר לבין התפתחות של מחלות כרוניות
ניקח לדוגמה את סרטן השד. על פי האמונה הרווחת בקרב המדענים החוקרים כיום את המחלה, סרטן שד נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "שבר" בגן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם מחקרים רבים מראים כי כ- 5% בלבד מ-180,000 חולות בסרטן שד המאותרות מידי שנה בארה"ב נושאות למעשה "גן שבור", כלומר מוטציה בגן זה. אם כך אך טבעי יהיה לתהות מה עם ה-95% החולות הנותרות? בדיקה של הגן BRCA1 בתאים הסרטניים של חולות אלו מראה כי הגן אינו נושא כל מוטציה שהיא. ממצא שיכול להנחיל אכזבה מסויימת ואף להיות מדאיג ממש.
נראה שלמרות המאמצים האדירים ומיליארדי הדולרים שהושקעו בחקר המוטציות במחלה זו ניתן רק להקל על 5% בלבד מהסובלות ממחלה זו. האכזבה והייאוש מתיאורית הגן "השבור" גררו אחריהם צמצום בתקציבי המחקר שהוזרמו בשנים האחרונות למרכז הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב (NCI). מ-1998 עד 2003 תקציב המחקר שקיבל המרכז גדל מ- 2.5 ל-4.8 מליארדי דולרים, מתוך תקווה שתיאורית המוטציה הגנטית תספק את התשובה שכולם כה מיחלים לה, ומהר. אך ב-2004, הציבור הביע לראשונה, באמצעות נציגיו בקונגרס, את מחאתו נגד כשלונם המתמשך של חסידי תיאורית הגן "השבור" וקיצץ בתקציב ה- NCI.
באותה תקופה לערך יצאה לאור תגלית מדעית חדשה שיכולה להפיח בנו תקווה מחודשת. התגלית של דר' חנן פולנסקי שהתפרסמה כבר בשנת 2003, מראה כי העובדה שרק 5% מהחולות נושאות גן "שבור" היא למעשה בשורה נהדרת לכל השאר, ואף לחלק מאותן 5%.
מעז יצא מתוק
על פי התגלית, דנ"א זר, שמקורו מוירוסים, חיידקים ומשאריות מזון שלא עוכלו, נמצא בתאים אלה במצב לטנטי (חבוי). דנ"א זר זה הוא שגורם לתאים בחולות הללו "להשתגע" ולשכפל את עצמם בצורה לא מבוקרת. הדנ"א הזר הזה הוא למעשה טפיל גנטי וכיאה לכל טפיל, הדנ"א הזר ניזון ממשאבים שהוא "גונב" מהפונדקאי. המחסור שיוצר הדנ"א הזר בתא הפונדקאי משבש את פעילות הגנים בתא, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את פעילות התא. הדנ"א הזר אינו "שובר" את הגנים האנושיים בתא הפונדקאי, הוא פשוט מרעיב אותם ובכך פוגע בפעילותם. כמחווה להשפעת הדנ"א הזר על הגנים האנושיים קרא ד"ר פולנסקי לתגלית זו תופעת הגן "המורעב". כמובן, ככל שריכוז הדנ"א הזר בתא הפונקאי גבוה יותר, מידת השפעתו על הגנים האנושיים רבה יותר והנזק גדול יותר.
גן BRCA1 רעב וסרטן שד הם רק דוגמא לצמד אחד. כאשר הדנ"א הזר מרעיב את הגןHSL הפונקאי יעלה במשקל, גם ללא עליה בצריכה הקלורית! הרעבה של הגן CD18 תוביל להסתיידות עורקים, התקפי לב, ושבץ מוחי והרעבה של הגן TF תביא למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים, זאבת (Lupus) , דלקת פרקים (Arthritis) ומחלת קרוהן(Crohn's Disease) וכן הלאה (לצערינו כי רב). כאמור, ככל שהדנ"א גורם לרעב גדול יותר בתא הפונדקאי מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן תהיה רבה יותר.
סיכול ממוקד של דנ"א זר
תגלית זו באשר לקשר בין ריכוז דנ"א זר בתאי הפונדקאי לבין התפתחות של מחלות כרוניות מאפשרת לראשונה להוסיף סיכול ממוקד לטיפול הסימפטומטי הקיים כיום. כלומר, לא רק טיפול קונבנציונאלי של השמדת תאים חולים ובריאים ללא הבחנה, אלא גם הפחתה נקודתית של ריכוז הדנ"א הזר בתאים הפונדקאיים שיכולה לאפשר להם לחזור לתפקוד נורמלי.
איך עושים את זה תשאלו? סיכול ממוקד של דנ"א זר למשל על ידי הוספת תוסף תזונה נוגד דנ"א זר לתפריט היומי. סיכול ממוקד באמצעות תוסף תזונה נוגד דנ"א זר יכול להיות בעל ערך רב, בפרט לאור מגבלות הטיפול הסימפטומטי המקובל. תוסף התזונה אינו מצריך ציוד מורכב ומשוכלל כמו MRI ו-CT, אינו גורם לתופעות לוואי כאשר ניתן במינון המתאים, מונע התפתחות של מחלות ואף יכול למתן חומרתן של מחלות לאחר התפרצותן. יתר על כן, השפעת התוסף גם מקיפה יותר - תוסף תזונה נוגד דנ"א זר יכול למנוע או למתן בו זמנית התפתחותן של מספר מחלות. על פי תיאורית הגן "המורעב" מחלה אחת אינה גורמת למחלה אחרת. מחלה כמו סרטן אינה נובעת מהשמנה, אלא ששתי המחלות מתפתחות במקביל כיוון שאותו דנ"א זר מרעיב בו זמנית מספר גנים כמו הגן BRCA1 והגן HSL כאמור.
לסיכום
לכל אחד יש דנ"א זר בגוף. כן, כן - לכולנו. ובמקרה וריכוז הדנ"א הזר בגופנו גבוה מידי עלינו לפעול ומיד בטרם תתדפוק המחלה בדלת...
מיהו אותו דנ"א זר ועד כמה הוא משפיע על הבריאות שלנו...
אמת היא כי החיים המודרניים מאפשרים לנו מחד חיי נוחות ומקצרים לנו זמנים ומרחקים, אך מאידך הם עלולים גם לקצר לנו את החיים...
מאות מחקרים מראים כי עומס החיים המודרנים עלול לנגוס בבריאותינו הכוללת ובפרט - בתפקוד המערכת שאמורה לשמור עלינו תמיד מכל משמר (בנוסף לאמונה)... - המערכת החיסונית.
ומהן ההשלכות? התשובה הרווחת (והמופשטת משהו) תהיה "ירידה באיכות החיים ובריאות רופפת". אך אם ננסה להיות יותר סקרנים, ספציפיים ונועזים נגלה כי עליה בריכוז הדנ"א הזר בגופינו היא שעלולה לגרום להתפתחות של מחלות כמו סרטן, מחלת לב, סוכרת, דלקת פרקים, אסטמה, השמנה והאצת תהליך ההזדקנות.
מה בין דנ"א זר לבין התפתחות של מחלות כרוניות
ניקח לדוגמה את סרטן השד. על פי האמונה הרווחת בקרב המדענים החוקרים כיום את המחלה, סרטן שד נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "שבר" בגן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם מחקרים רבים מראים כי כ- 5% בלבד מ-180,000 חולות בסרטן שד המאותרות מידי שנה בארה"ב נושאות למעשה "גן שבור", כלומר מוטציה בגן זה. אם כך אך טבעי יהיה לתהות מה עם ה-95% החולות הנותרות? בדיקה של הגן BRCA1 בתאים הסרטניים של חולות אלו מראה כי הגן אינו נושא כל מוטציה שהיא. ממצא שיכול להנחיל אכזבה מסויימת ואף להיות מדאיג ממש.
נראה שלמרות המאמצים האדירים ומיליארדי הדולרים שהושקעו בחקר המוטציות במחלה זו ניתן רק להקל על 5% בלבד מהסובלות ממחלה זו. האכזבה והייאוש מתיאורית הגן "השבור" גררו אחריהם צמצום בתקציבי המחקר שהוזרמו בשנים האחרונות למרכז הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב (NCI). מ-1998 עד 2003 תקציב המחקר שקיבל המרכז גדל מ- 2.5 ל-4.8 מליארדי דולרים, מתוך תקווה שתיאורית המוטציה הגנטית תספק את התשובה שכולם כה מיחלים לה, ומהר. אך ב-2004, הציבור הביע לראשונה, באמצעות נציגיו בקונגרס, את מחאתו נגד כשלונם המתמשך של חסידי תיאורית הגן "השבור" וקיצץ בתקציב ה- NCI.
באותה תקופה לערך יצאה לאור תגלית מדעית חדשה שיכולה להפיח בנו תקווה מחודשת. התגלית של דר' חנן פולנסקי שהתפרסמה כבר בשנת 2003, מראה כי העובדה שרק 5% מהחולות נושאות גן "שבור" היא למעשה בשורה נהדרת לכל השאר, ואף לחלק מאותן 5%.
מעז יצא מתוק
על פי התגלית, דנ"א זר, שמקורו מוירוסים, חיידקים ומשאריות מזון שלא עוכלו, נמצא בתאים אלה במצב לטנטי (חבוי). דנ"א זר זה הוא שגורם לתאים בחולות הללו "להשתגע" ולשכפל את עצמם בצורה לא מבוקרת. הדנ"א הזר הזה הוא למעשה טפיל גנטי וכיאה לכל טפיל, הדנ"א הזר ניזון ממשאבים שהוא "גונב" מהפונדקאי. המחסור שיוצר הדנ"א הזר בתא הפונדקאי משבש את פעילות הגנים בתא, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את פעילות התא. הדנ"א הזר אינו "שובר" את הגנים האנושיים בתא הפונדקאי, הוא פשוט מרעיב אותם ובכך פוגע בפעילותם. כמחווה להשפעת הדנ"א הזר על הגנים האנושיים קרא ד"ר פולנסקי לתגלית זו תופעת הגן "המורעב". כמובן, ככל שריכוז הדנ"א הזר בתא הפונקאי גבוה יותר, מידת השפעתו על הגנים האנושיים רבה יותר והנזק גדול יותר.
גן BRCA1 רעב וסרטן שד הם רק דוגמא לצמד אחד. כאשר הדנ"א הזר מרעיב את הגןHSL הפונקאי יעלה במשקל, גם ללא עליה בצריכה הקלורית! הרעבה של הגן CD18 תוביל להסתיידות עורקים, התקפי לב, ושבץ מוחי והרעבה של הגן TF תביא למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים, זאבת (Lupus) , דלקת פרקים (Arthritis) ומחלת קרוהן(Crohn's Disease) וכן הלאה (לצערינו כי רב). כאמור, ככל שהדנ"א גורם לרעב גדול יותר בתא הפונדקאי מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן תהיה רבה יותר.
סיכול ממוקד של דנ"א זר
תגלית זו באשר לקשר בין ריכוז דנ"א זר בתאי הפונדקאי לבין התפתחות של מחלות כרוניות מאפשרת לראשונה להוסיף סיכול ממוקד לטיפול הסימפטומטי הקיים כיום. כלומר, לא רק טיפול קונבנציונאלי של השמדת תאים חולים ובריאים ללא הבחנה, אלא גם הפחתה נקודתית של ריכוז הדנ"א הזר בתאים הפונדקאיים שיכולה לאפשר להם לחזור לתפקוד נורמלי.
איך עושים את זה תשאלו? סיכול ממוקד של דנ"א זר למשל על ידי הוספת תוסף תזונה נוגד דנ"א זר לתפריט היומי. סיכול ממוקד באמצעות תוסף תזונה נוגד דנ"א זר יכול להיות בעל ערך רב, בפרט לאור מגבלות הטיפול הסימפטומטי המקובל. תוסף התזונה אינו מצריך ציוד מורכב ומשוכלל כמו MRI ו-CT, אינו גורם לתופעות לוואי כאשר ניתן במינון המתאים, מונע התפתחות של מחלות ואף יכול למתן חומרתן של מחלות לאחר התפרצותן. יתר על כן, השפעת התוסף גם מקיפה יותר - תוסף תזונה נוגד דנ"א זר יכול למנוע או למתן בו זמנית התפתחותן של מספר מחלות. על פי תיאורית הגן "המורעב" מחלה אחת אינה גורמת למחלה אחרת. מחלה כמו סרטן אינה נובעת מהשמנה, אלא ששתי המחלות מתפתחות במקביל כיוון שאותו דנ"א זר מרעיב בו זמנית מספר גנים כמו הגן BRCA1 והגן HSL כאמור.
לסיכום
לכל אחד יש דנ"א זר בגוף. כן, כן - לכולנו. ובמקרה וריכוז הדנ"א הזר בגופנו גבוה מידי עלינו לפעול ומיד בטרם תתדפוק המחלה בדלת...
ליה
