המקאמה על שלמה הלל: למי תודה למי ברכה 

נפגשנו כאן לערב של ברכות ושבח והלל/ וזה הזמן לומר כל מלים על חתן הערב שלמה הלל:/ הכל מתחיל בשנת 1923 , למשפחת הלל זה יום מיוחד/ בלבה של ארץ בבל נולד שלמה בעיר הבירה בגדד/
חולפות עוד עשר שנים, יש התרגשות במשפחה:/ הכל ארוז והמטרה היא - ארץ ההבטחה/
השנה היא 1933, נוטשים בית וחברים ועולים לארץ של חלומות./ הילד הקטן שלמה נושא אל ירושלים עיניים דומעות/ "אם אשכחך" על שפתיו והוא ילד בן עשר/ אבא מנחיל לו אמת: ציונות זה המסר/
תקופה חלוצית, תקופה של ראשית והתחלות/ זו עלייה משיחית, הרבה לפני כל העליות הגדולות/ שלמה הנער מגיע נרגש לארץ שכולה חולות.

שלמה הלל גדל בארץ מתחדשת מן האפר/ ציונות נבנית כאן בהתיישבות ובחינוך, להיות עם הספר./ כולם עוסקים בהקמת יישובים והעברת מים בצינורות/ בהכנת של תשתית מנהיגות ומוסדות שיעמדו לדורות.
היישוב צעיר וכולם מבינים שזה צו השעה/ לעשות יחדיו למען הישועה/ מדברים פה
על גאולה ועל תיקון עולם/ שלמה הלל אידיאליסט וסולל דרך, רוצה להטביע חותם/
לומד בהתמדה ומכשיר עצמו, כי זה חשוב/ כאן בגימנסיה הרצליה, ההארוורד של היישוב.

שלמה הלל מגלה סימני מנהיגות ומרכז סביבו פעילים/ בלהט אמיתי חורש את הארץ, את מעברות העולים/ משוחח עם דיירי הפחונים/ דואג לעולים שגרים בבדונים./ הלל מזדהה, מנסה להבין את מצוקותיהם , למצוא פיתרון מהר/ הוא מבין שיש כאן דור שנקלע למשבר/ משבר חומרי אך גם משבר תרבותי/ וברור לו שהמרפא יהיה איטי איטי.
שלמה הלל הצעיר מגבש סביבו צעירים חדורי אידיאל/ נבחר למזכיר של גרעין הצופים כדי לעזור לכלל/ הם מתכננים יחדיו עלייה על הקרקע, חורשים נתיבים/ החבורה הציונית שלו תורמת, מקימה יישובים.
כמנהיג לעתיד הוא מקדיש מזמנו ומכישוריו/ לפיתוח יכולתו של היישוב כאן ועכשיו
הלל נרתם לקו הראשון של מקימי התעשייה הצבאית ומכון איילון/ הכל בצנעה, בחשאי, במחתרת - ושלמה הלל עושה הכל בכוח החזון./ שם בגבעת הקיבוצים קמים נדבכי התעשייה/ וכל נפלאותיה כבר הפכו לאגדה ואולי גם למעשיה./ לימים יודו כולם: זה הנשק שעמד לצה"ל בתש"ח/ ולא פלא שראשנו במלחמת השחרור לא נפל ולא שח.

שלמה הלל קצר את עיקר התהילה/ בימים של מאבק ותקומה, בימים הגדולים של ההעפלה./ בשנת 1947 - נשמעים פעמיו הראשונים של מבצע שהיה אתגר/ הוא לוקח חלק במבצע העפלה היסטורי ומפואר.
הייתה תחושת התרוממות, הלל חש זה ממש חג / הוא מקבל פיקוד והוא במטוס אמריקאי לעיראק./ זהו "מבצע מייקלברג" ויש חרדה גדולה/ אך הלל יודע שהוא מביא ליהודי עיראק את הגאולה.
האווירונים המיושנים עמוסי עולים במבצע ההעפלה המוטסת/ יש ברקים בשמים כשהגאולה מתרחשת./ ליד השדה החרוש ביבנאל יש תשואות וחבורה של מושבניקים ואנשי "הגנה" מריעים ועדים/ הנה מגיעה דרך האוויר קבוצה חלוצית של חמישים יהודים./ מספרים על איסוף בלב בגדאד/ על חניית ביניים בלב מדבר מבודד/ והמפקד הצעיר נראה נרגש וחיוור/ ללא דרגות גנרל פיקד על מבצע חשאי ביותר/ לעמוד בלוח הזמנים בדיוק/ להתגבר על תקלות במטוס הישן ובתדלוק/
ההעפלה המוטסת צוברת גובה ומקבלת תנופה/ בהנהגת היישוב החליטו להפקיד בימי הלל הצעיר את כל הקופה/ דוד בן גוריון מברך אותו להביא ארצה יהודים נגאלים/ וההעפלה ההיסטורית הופכת למבצע הצלה לאלפי עולים/.
יש חששות, לא כולם ערוכים לקליטת הבאים/ אשכול הזהיר אותו: יונגרמן, אל תמהר, אין מספיק אוהלים/ אבל שלמה הלל פעל למען ההעפלה מעבר לכל הכללים.

זו היתה רק תחילת הדרך , תחילתו של סיפור גאולה מפואר/ לאחר קום המדינה, קורםן עור וגידים מבצע שהוא אתגר/ זהו מבצע עזרא ונחמיה שהוציא לחופשי מגלותם יהודים נרגשים/ יהודי עיראק הנגאלים בראשית שנות החמישים.

דוד בן גוריון היה נלהב והשמיע באוזניו מסר ציוני מאתגר/ תגיד ליהודי עיראק שיבואו בכל מחיר, ומהר/ מה יהיה אם העיראקים ישנו פתאום דעתם?/ לא ייתכן שכך נאבד עטרת בבל שלנו, תפארת העם.../

שלמה הלל חש, שהוא ממשיך דרכם של עזרא ונחמיה/ שהוא כותב מגילת ציון חדשה, מגילת הודיה/ ואכן מבצע עזרא ונחמיה זכה לשבח בכל ישראל/ מבצע אדיר שהביא לחיסולה של גולת בבל./ זו היתה הצלחה עם דגל כחול לבן ועם המון קבלות/
והכל רשום בדברי הימים באותיות גדולות./
מתחילה תקופה חדשה, מדינה שחיה כל יום תחת איום/ מדינה שנאבקת בקשיי קיום/ התחיל יום קטנות עתיר מאבקים תוססים/ כשירד כבש המטוס על תקופת ההעפלה והמטוסים,/
שלמה הצעיר מתחיל מסלול של פעילות ציבורית תוססת/ עבודה למען הציבור, קריירה אמיתית במליאת הכנסת./ קולו נשמע תמיד ברמה/ והוא מגיע די מהר לקדמת הבימה.
שלמה הלל היה שר המשטרה, שר הפנים וחבר כנסת בכיר/ אהוב ואהוד, יקיר העם מקיר לקיר./ הלל זוכה להוקרה לאומית/ הוא נבחר לתפקיד עליו חלם תמיד/ ברוב מוחץ הוא זוכה לכהונת יושב ראש הכנסת, זוכה לשם ולתהילה/ ובלבו הוא נרגש, חש, שהוא ב"פרקי אבות" עם אנשי הכנסת הגדולה./

אחר כך שימש יושב ראש קרן היסוד במוסדות הלאומיים/ וגם נשיא המועצה לשימור אתרים./ והכל נרשם לו בדברי הימים/ הכל כתוב, ובאותיות קידוש לבנה נרשמים כל מפעליו/ הן לא נפסח על ציוני דרך מופלאים בספר חייו, ספר הזהב.

וכאן בערב ההצדעה היפה והמיוחד/ נסיר את הכובע בפני איש חזון שייזכר לעד/
נאמר לו מוקסמים דברי הוקרה, והוא בצדק יביט בנו נפעם / ובשמכם נאמר לו תודה גדולה, תודה שלמה בשם כל העם!
הגענו היום מהעיר שלך ירושלים/
לברך אותך ברכות מלוא חופניים/
ומגיעות לך, כמובן -- תשואות מכל האומה ומחיאות כפים.