בכל אירוע kaizen ישנם את האנשים הפעילים, המשתתפים וישנם את השקטים, אלה שאינם מגלים יותר מדי מעורבות בתהליך. למה הם שקטים? כל מיני סיבות אפשריות: הם יושבים על הגדר, הם שקטים באופיים, הם נגד התהליך או לא מאמינים בו, הם רגילים לחשוב לעומק לפני שהם מדברים עד כדי כך שהם לא מדברים ועוד מיני סיבות אפשריות. הם בעיקר כמו צל. היה מי שאמר לי שאולי כדאי לוותר על נוכחותם, זה הרי בזבוז, כי הם נמצאים שם אך כמעט ולא משפיעים.
לא משפיעים? לא ולא. יש להם השפעה רבה וטוב שהם שם ממספר סיבות:
הם הרי מעורבים בתהליך הנדון בקאיזן (בגלל זה הם בקאיזן) ולעיתים צריך להתייעץ בהם. בנוסף הם יצטרכו לעבוד לפי התהליך החדש וחשוב שידעו כיצד הוא נולד.
אלה מהם שהם ציניים או בעלי החשיבה השלילית יתנו הרבה נתונים לתהליך החדש במטרה לאתגר אותו. יסבירו לצוות כל העת למה התהליך החדש שרוצים ליישם הוא בעייתי. אנשי צוות הקאיזן שומעים את כל אותן התנגדויות ונדרשים לתת מענה לכל הבעיות שעלו. כך, בזכות אותם פסימיים, הצוות יסגור טוב יותר את כל הפינות בתהליך החדש.
ככלל, בתהליך הלמידה של תחום הניהול הרזה חשוב שיהיו מעורבים כמה שיותר מעובדי הארגון. גם אלה שאין להם הרבה תרומה לאירוע הקאיזן ולתהליכים המתרחשים בדיון, יש להם תרומה למקום העבודה וניהול רזה זו מתודולוגיה אותה צריכים להכיר כל עובדי הארגון. השתתפותם של אנשי הצל מבטיחה שהם יוכלו לדבר על כך עם חבריהם לארגון בשיחת מסדרון או בארוחת צהריים. זה יהיה חלק משיחת היום.
לבסוף, חשוב להבין שיש אנשים המאמצים שיטות חדשות לאט יותר. לכן חשוב לערב אותם כמה שיותר בתהליכי השינוי. ככל שיעבור הזמן הם יאמצו את השיטות החדשות וחלקם יהפכו לאוהדיה החזקים ביותר. האירוניה היא שבגלל שקשה להם לאמץ דברים חדשים, לאחר שיאמצו את הגישה החדשה הם יתקשו להיפרד ממנה - בגלל אופיים - כך זוכים לעובדים ההולכים עם ערכי הארגון.
תהה הסיבה להיותם שקטים יותר אשר תהה, יש חשיבות לערב אותם באירוע הקאיזן. בד"כ ביום הראשון לאירוע אני בונה את הצוות. אחת הפעולות שאני עושה היא לעורר את האדישים אני משתמש לכך בכל מיני טקטיקות. אח"כ במהלך הקאיזן יש לחבר אותם לצוות, לשאול אותם שאלות ולוודא שהבינו. ברגע שהם אומרים משהו יש להתייחס לדברים, לחזק, "לחבק" ולא לתת להם לחזור לצל.
לא משפיעים? לא ולא. יש להם השפעה רבה וטוב שהם שם ממספר סיבות:
הם הרי מעורבים בתהליך הנדון בקאיזן (בגלל זה הם בקאיזן) ולעיתים צריך להתייעץ בהם. בנוסף הם יצטרכו לעבוד לפי התהליך החדש וחשוב שידעו כיצד הוא נולד.
אלה מהם שהם ציניים או בעלי החשיבה השלילית יתנו הרבה נתונים לתהליך החדש במטרה לאתגר אותו. יסבירו לצוות כל העת למה התהליך החדש שרוצים ליישם הוא בעייתי. אנשי צוות הקאיזן שומעים את כל אותן התנגדויות ונדרשים לתת מענה לכל הבעיות שעלו. כך, בזכות אותם פסימיים, הצוות יסגור טוב יותר את כל הפינות בתהליך החדש.
ככלל, בתהליך הלמידה של תחום הניהול הרזה חשוב שיהיו מעורבים כמה שיותר מעובדי הארגון. גם אלה שאין להם הרבה תרומה לאירוע הקאיזן ולתהליכים המתרחשים בדיון, יש להם תרומה למקום העבודה וניהול רזה זו מתודולוגיה אותה צריכים להכיר כל עובדי הארגון. השתתפותם של אנשי הצל מבטיחה שהם יוכלו לדבר על כך עם חבריהם לארגון בשיחת מסדרון או בארוחת צהריים. זה יהיה חלק משיחת היום.
לבסוף, חשוב להבין שיש אנשים המאמצים שיטות חדשות לאט יותר. לכן חשוב לערב אותם כמה שיותר בתהליכי השינוי. ככל שיעבור הזמן הם יאמצו את השיטות החדשות וחלקם יהפכו לאוהדיה החזקים ביותר. האירוניה היא שבגלל שקשה להם לאמץ דברים חדשים, לאחר שיאמצו את הגישה החדשה הם יתקשו להיפרד ממנה - בגלל אופיים - כך זוכים לעובדים ההולכים עם ערכי הארגון.
תהה הסיבה להיותם שקטים יותר אשר תהה, יש חשיבות לערב אותם באירוע הקאיזן. בד"כ ביום הראשון לאירוע אני בונה את הצוות. אחת הפעולות שאני עושה היא לעורר את האדישים אני משתמש לכך בכל מיני טקטיקות. אח"כ במהלך הקאיזן יש לחבר אותם לצוות, לשאול אותם שאלות ולוודא שהבינו. ברגע שהם אומרים משהו יש להתייחס לדברים, לחזק, "לחבק" ולא לתת להם לחזור לצל.
מוטי קומפורטי
בעל 20 שנות ניסיון בניהול מערכות תפעול ושרשרת אספקה. מומחה לתהליכי שיפור וניהול רזה. כותב בתחומים אלה באתר http://www.kom40.com .
בעל 20 שנות ניסיון בניהול מערכות תפעול ושרשרת אספקה. מומחה לתהליכי שיפור וניהול רזה. כותב בתחומים אלה באתר http://www.kom40.com .