בהמשך לדבריי על היגיון ודימיון לפי טענתו של איינשטיין "דרך החשיבה שלנו מייצרת בעיות שאינן ניתנות לפיתרון באותה דרך חשיבה ולכן, הוא עשה שימוש בדימיון..." אפתח את נושא הדימיון בשילוב ההיגיון.
הדימיון חסר גבולות ולכן, צריך להוריד אותו לקרקע המציאותית. ההיגיון לעומתו, נבנה על נוסחאות מדעיות ועובדות, התניות המבוססות על אמונות מבורות תמימה ולכן, ללא קשר למציאות וכשיש רגשי אשם, אלו הופכות לתנאים מגבילים. כלומר, אם נאחד בין השניים, אפשר לומר שעל ידי נוסחאות עובדתיות נוכל להוריד את הפנטזיה למציאות ולהגשים את החלום.
שילוב נכון של הרצון שלנו עם המציאות יכול להוביל להגשמתו. ידוע שתחושת המוגבלות נמצאת בראש. רבים משתמשים באמירה או סיסמא מעצבנת "אין מוגבלות במציאות" משמע, אני מוגבל בראש. זה מאד מקומם אדם שמרגיש מוגבל כי הוא לא רוצה להיות מוגבל, הוא שואף לשינוי מצבו, הוא רוצה להתחדש ומכיוון שהוא חסום על ידי החשיבה שלו עצמו תחושת המוגבלות רק מעצימה.
היגיון מוגבל בגבולותיו בשילוב רגשי אשם יוביל את האדם להסיק שהוא טיפש. לא מצליח להבין. לא מצליח ללמוד. חוזר על טעויות. וגם לזה יש אמירה ידועה ומאד מביישת הגורמת לאדם להסתיר את כשלונותיו "אם אדם חוזר על אותה טעות, הוא טיפש".
זה לא נכון. אנחנו לא טיפשים. בורות תמימה מקבעת אותנו לא לראות את הבורות שלנו אבל, חוסר ידע זה לא חוסר אונים. לקבל את חוסר הידע שלנו כדבר אנושי ילמד אותנו להיפתח וללמוד דברים חדשים. לקבל את חוסר הידע שלנו כדבר טבעי ילמד אותנו להכיל את הכשלונות וטעויות שלנו כחלק מתהליך ההכרות עם עצמי. לקבל את חוסר הידע שלנו כדבר טבעי ילמד אותנו שמושלם זה לא טבעי. טבעי זה שלם.
החשיבה היצירתית מכילה את הדימיון וחסרת גבולות ומגבלות ולכן, אפשר ליצור שם יצירות מופלאות. המטרה היא לאחד בין השתיים כדי להפוך את הפנטזיה למציאות. מכיוון שהחשיבה האנליטית בנויה על נוסחאות, התהליך הופך לפשוט אם נכיר את הנוסחאות להצלחה. אני רוצה לתאר דווקא את הנוסחא שמלמדת אנג'לס אריין אנתרפולוגית חוקרת בספרה "ספר הטארוט השלם" ומשלבת בו את הפסיכולוגיה והפילוסופיה של הקלפים לפי התורות השונות.
לרוב מתיחסים לקריאה בקלפים כמשהו בעיסוק מיסטי. על טבעי. כשלמעשה, הקלפים בפרשנותם העמוקה יותר מתארים את שלבי ההתפחות של האדם. אלו שלבים המתקיימים אצל כולנו באופן טבעי. קל לחזות את עתידו של האדם כאשר הוא מוגבל מבורות תמימה מכיוון שהוא משחזר את הטבע שלו. ההתניות, דפוסי ההתנהגות ודרכי ההתקשרות המוכרים לו. עד כמה שזה ישמע מגוחך, הקלפים מראים לנו נוסחאות מדעיות. אפשר להוכיח אותן. הן משחזרות את עצמן. יחד עם זאת, בשימוש נכון, הקלפים גם יכולים ללמד אותנו איך להתעלות מעל הטבע. להתחבר למשאבים הפנימיים שלנו ולהתגבר על הפחדים השונים שיש בנו. כשאדם מתעלה מעל הטבע שלו, מעל ההתניות שהוא טבע במוחו מבורות תמימה, הוא הופך ל"על טבעי" ותובע את היופי הטמון בו על ידי התחברות לידע הלא ידוע לו. הנסתר ממנו. וכמו שציינתי, הפתרון לבעיה הוא החלק הנסתר.
להלן 6 הצעדים להצלחה:
1. צעד צעד
להוריד את הפנטזיה למציאות זה אומר לברור אותה מהצורה המושלמת שלה, כי בפנטזיה אין מקום לשלילי, הכל מושלם, ולראות מה עליי לעשות כדי להגשים אותה. למשל, אם אני רוצה 100 מודרכים חדשים עליי לבדוק שיש לי בכלל זמן זמין עבור כמות כזו של מודרכים. יתכן, שזה יוביל אותי לפתח סדנאות ואז, יהיה עליי להוסיף לחישובים הוצאות נלוות ועוד. מה שנקרא עליי לייצר תוכנית עסקית ברת מימוש ולעשות למשל חקר שוק, שיווק, מכירות ועוד.
כשלומדים את הנוסחא של "צעד צעד" לומדים להפוך את הפנטזיה לחלום הניתן להגשמה במציאות.
2. פתיחות וגמישות להזדמנויות חדשות
לכולם יש התנגדויות ובמיוחד כשרוצים לצאת לדרך. הן טובות. גורמות לנו לשים לב. לא לפעול מהבורות התמימה אלא להתיחס לנורה האדומה הנדלקת בראש. ההתנגדויות יכולות ללבוש צורה של היגיון וצורה של רגש כמו למשל "אני לא יכול עכשיו כי אני מרגיש עמוס גם ככה".
כאשר אדם לא יודע לעבוד עם ההתנגדויות שעולות בו מההיגיון המוגבל בגבולותיו, הוא לא יכול להיות פתוח וגמיש לפעולה כשהזדמנויות חדשות נקרות בפניו. הוא ישאר מקובע וחסום.
כשלומדים את הנוסחא של "פתיחות וגמישות" לומדים לפעול ולשתף פעולה עם ההתנגדויות ועם המציאות לטובתנו.
3. הקשבה ללב ולדברים משמעותיים בעינינו
לרובנו יש מטרות לשיפור חיינו. רוצים להטיב עם עצמנו והיקרים לנו. המטרות נוצרות מהחוסר וטבעיות לנו. אנו שואפים לנוע קדימה. הבעיה העיקרית של מטרות הנוצרות מהחוסר, שהן נשארות מחוסרות כי אנחנו לא יכולים לייצר יש מאין. ההיגיון המוגבל בגבולותיו לא יכול לראות את הפתרון הסמוי מהעין שלו. לכן, מלכתחילה הוא מייצר מחוסר. מייצר בעיה.
כשלומדים את נוסחאת ה"הקשבה" לומדים לראות את היש תוך הישענות על 4 המשאבים הפנימיים שיש בכל אדם, זיהוי, הגדרה, חידוש וישום הגישה.
4. אמת וכנות פנימית
דרכי ההתקשרות הנפוצים מתבססים על מניעה. רוצים למנוע כאב. רוצים למנוע פגיעה. כל כך עסוקים במניעה ששוכחים מה עושה לנו טוב. מה גורם לנו להנאה. מאבדים את האהבה, הרומנטיקה, היחס האדיב שנובע מתוכנו כשאנו מאוהבים. לחיות מאמת וכנות פנימית זה כמו לעשות אהבה עם החיים בכל רגע. כשאנו מונעים מהאמת הפנימית שלנו, אנו עושים כי זה גורם לנו להרגיש טוב ועל ידי הנתינה עצמה אנו מקבלים משוב.
כשלומדים את נוסחאת ה"אמת" לומדים לנוע בחיים מאהבה מעניקה ולא מוגבלת בתנאים, התניות ונוסחאות שאחרים אמורים לעמוד בהם כדי שנרגיש טוב.
5. תקשורת יעילה וגישור בין תוכן ועיתוי נכון
אדם עם דרכי התקשרות המתבססים על מניעה, שוקע די מהר בדחיית עצמו. אם הוא שקוע בעבודתו, לא יאכל, לא ישתה, לא יקח פסק זמן לאויר כי הוא אומר "אחר כך". ישקע בלחץ התמידי כדי להספיק. להגיע למטרה. להשלים את המשימה. נראה שככל שעובדים יותר כך העומס גדל יותר. אין הפוגה. אין מנוחה. מצפים לסופ"ש וגם שם, למרות שזה מהנה להיות עם המשפחה ולנוח, לא פעם עלולות לצוץ בעיות הנובעות מסיר הלחץ המבעבע בתוכו. כמו כל פיפס לא במקום יכול להוביל להתפרצות.
כשלומדים את נוסחאת ה"תקשורת והגישור" לומדים להציב גבולות. לתת ביטוי לעצמי. לתת מענה לצורך שעולה בי. להפסיק לדחות את עצמי.
6. הזנה עצמית במע' היחסים השונות והקריירה לשמירת אנרגיה קבועה
כשאדם עסוק במניעה, הוא יוצר מהחוסר ולכן, מגיע למצב של תשישות. מכיוון שהמוח זוכר, הוא יוצר התניות נוספות כדי לשמור על האנרגיה ההולכת ומתמעטת מה שמכניס את האדם לנתינת/פיצוי יתר. החישובים, ההתחשבנויות, הניסיון להציב גבולות בדרך השלילה רק מובילים את האדם לתסכול עמוק יותר. חוסר הערכה, חוסר הכרה בנתינה שלו ותחושה עמוקה של איבוד הטעם הטוב.
כשלומדים את נוסחאת "ההזנה העצמית" לומדים להתנקות מדרכי החבלה העצמית.
הדימיון חסר גבולות ולכן, צריך להוריד אותו לקרקע המציאותית. ההיגיון לעומתו, נבנה על נוסחאות מדעיות ועובדות, התניות המבוססות על אמונות מבורות תמימה ולכן, ללא קשר למציאות וכשיש רגשי אשם, אלו הופכות לתנאים מגבילים. כלומר, אם נאחד בין השניים, אפשר לומר שעל ידי נוסחאות עובדתיות נוכל להוריד את הפנטזיה למציאות ולהגשים את החלום.
שילוב נכון של הרצון שלנו עם המציאות יכול להוביל להגשמתו. ידוע שתחושת המוגבלות נמצאת בראש. רבים משתמשים באמירה או סיסמא מעצבנת "אין מוגבלות במציאות" משמע, אני מוגבל בראש. זה מאד מקומם אדם שמרגיש מוגבל כי הוא לא רוצה להיות מוגבל, הוא שואף לשינוי מצבו, הוא רוצה להתחדש ומכיוון שהוא חסום על ידי החשיבה שלו עצמו תחושת המוגבלות רק מעצימה.
היגיון מוגבל בגבולותיו בשילוב רגשי אשם יוביל את האדם להסיק שהוא טיפש. לא מצליח להבין. לא מצליח ללמוד. חוזר על טעויות. וגם לזה יש אמירה ידועה ומאד מביישת הגורמת לאדם להסתיר את כשלונותיו "אם אדם חוזר על אותה טעות, הוא טיפש".
זה לא נכון. אנחנו לא טיפשים. בורות תמימה מקבעת אותנו לא לראות את הבורות שלנו אבל, חוסר ידע זה לא חוסר אונים. לקבל את חוסר הידע שלנו כדבר אנושי ילמד אותנו להיפתח וללמוד דברים חדשים. לקבל את חוסר הידע שלנו כדבר טבעי ילמד אותנו להכיל את הכשלונות וטעויות שלנו כחלק מתהליך ההכרות עם עצמי. לקבל את חוסר הידע שלנו כדבר טבעי ילמד אותנו שמושלם זה לא טבעי. טבעי זה שלם.
החשיבה היצירתית מכילה את הדימיון וחסרת גבולות ומגבלות ולכן, אפשר ליצור שם יצירות מופלאות. המטרה היא לאחד בין השתיים כדי להפוך את הפנטזיה למציאות. מכיוון שהחשיבה האנליטית בנויה על נוסחאות, התהליך הופך לפשוט אם נכיר את הנוסחאות להצלחה. אני רוצה לתאר דווקא את הנוסחא שמלמדת אנג'לס אריין אנתרפולוגית חוקרת בספרה "ספר הטארוט השלם" ומשלבת בו את הפסיכולוגיה והפילוסופיה של הקלפים לפי התורות השונות.
לרוב מתיחסים לקריאה בקלפים כמשהו בעיסוק מיסטי. על טבעי. כשלמעשה, הקלפים בפרשנותם העמוקה יותר מתארים את שלבי ההתפחות של האדם. אלו שלבים המתקיימים אצל כולנו באופן טבעי. קל לחזות את עתידו של האדם כאשר הוא מוגבל מבורות תמימה מכיוון שהוא משחזר את הטבע שלו. ההתניות, דפוסי ההתנהגות ודרכי ההתקשרות המוכרים לו. עד כמה שזה ישמע מגוחך, הקלפים מראים לנו נוסחאות מדעיות. אפשר להוכיח אותן. הן משחזרות את עצמן. יחד עם זאת, בשימוש נכון, הקלפים גם יכולים ללמד אותנו איך להתעלות מעל הטבע. להתחבר למשאבים הפנימיים שלנו ולהתגבר על הפחדים השונים שיש בנו. כשאדם מתעלה מעל הטבע שלו, מעל ההתניות שהוא טבע במוחו מבורות תמימה, הוא הופך ל"על טבעי" ותובע את היופי הטמון בו על ידי התחברות לידע הלא ידוע לו. הנסתר ממנו. וכמו שציינתי, הפתרון לבעיה הוא החלק הנסתר.
להלן 6 הצעדים להצלחה:
1. צעד צעד
להוריד את הפנטזיה למציאות זה אומר לברור אותה מהצורה המושלמת שלה, כי בפנטזיה אין מקום לשלילי, הכל מושלם, ולראות מה עליי לעשות כדי להגשים אותה. למשל, אם אני רוצה 100 מודרכים חדשים עליי לבדוק שיש לי בכלל זמן זמין עבור כמות כזו של מודרכים. יתכן, שזה יוביל אותי לפתח סדנאות ואז, יהיה עליי להוסיף לחישובים הוצאות נלוות ועוד. מה שנקרא עליי לייצר תוכנית עסקית ברת מימוש ולעשות למשל חקר שוק, שיווק, מכירות ועוד.
כשלומדים את הנוסחא של "צעד צעד" לומדים להפוך את הפנטזיה לחלום הניתן להגשמה במציאות.
2. פתיחות וגמישות להזדמנויות חדשות
לכולם יש התנגדויות ובמיוחד כשרוצים לצאת לדרך. הן טובות. גורמות לנו לשים לב. לא לפעול מהבורות התמימה אלא להתיחס לנורה האדומה הנדלקת בראש. ההתנגדויות יכולות ללבוש צורה של היגיון וצורה של רגש כמו למשל "אני לא יכול עכשיו כי אני מרגיש עמוס גם ככה".
כאשר אדם לא יודע לעבוד עם ההתנגדויות שעולות בו מההיגיון המוגבל בגבולותיו, הוא לא יכול להיות פתוח וגמיש לפעולה כשהזדמנויות חדשות נקרות בפניו. הוא ישאר מקובע וחסום.
כשלומדים את הנוסחא של "פתיחות וגמישות" לומדים לפעול ולשתף פעולה עם ההתנגדויות ועם המציאות לטובתנו.
3. הקשבה ללב ולדברים משמעותיים בעינינו
לרובנו יש מטרות לשיפור חיינו. רוצים להטיב עם עצמנו והיקרים לנו. המטרות נוצרות מהחוסר וטבעיות לנו. אנו שואפים לנוע קדימה. הבעיה העיקרית של מטרות הנוצרות מהחוסר, שהן נשארות מחוסרות כי אנחנו לא יכולים לייצר יש מאין. ההיגיון המוגבל בגבולותיו לא יכול לראות את הפתרון הסמוי מהעין שלו. לכן, מלכתחילה הוא מייצר מחוסר. מייצר בעיה.
כשלומדים את נוסחאת ה"הקשבה" לומדים לראות את היש תוך הישענות על 4 המשאבים הפנימיים שיש בכל אדם, זיהוי, הגדרה, חידוש וישום הגישה.
4. אמת וכנות פנימית
דרכי ההתקשרות הנפוצים מתבססים על מניעה. רוצים למנוע כאב. רוצים למנוע פגיעה. כל כך עסוקים במניעה ששוכחים מה עושה לנו טוב. מה גורם לנו להנאה. מאבדים את האהבה, הרומנטיקה, היחס האדיב שנובע מתוכנו כשאנו מאוהבים. לחיות מאמת וכנות פנימית זה כמו לעשות אהבה עם החיים בכל רגע. כשאנו מונעים מהאמת הפנימית שלנו, אנו עושים כי זה גורם לנו להרגיש טוב ועל ידי הנתינה עצמה אנו מקבלים משוב.
כשלומדים את נוסחאת ה"אמת" לומדים לנוע בחיים מאהבה מעניקה ולא מוגבלת בתנאים, התניות ונוסחאות שאחרים אמורים לעמוד בהם כדי שנרגיש טוב.
5. תקשורת יעילה וגישור בין תוכן ועיתוי נכון
אדם עם דרכי התקשרות המתבססים על מניעה, שוקע די מהר בדחיית עצמו. אם הוא שקוע בעבודתו, לא יאכל, לא ישתה, לא יקח פסק זמן לאויר כי הוא אומר "אחר כך". ישקע בלחץ התמידי כדי להספיק. להגיע למטרה. להשלים את המשימה. נראה שככל שעובדים יותר כך העומס גדל יותר. אין הפוגה. אין מנוחה. מצפים לסופ"ש וגם שם, למרות שזה מהנה להיות עם המשפחה ולנוח, לא פעם עלולות לצוץ בעיות הנובעות מסיר הלחץ המבעבע בתוכו. כמו כל פיפס לא במקום יכול להוביל להתפרצות.
כשלומדים את נוסחאת ה"תקשורת והגישור" לומדים להציב גבולות. לתת ביטוי לעצמי. לתת מענה לצורך שעולה בי. להפסיק לדחות את עצמי.
6. הזנה עצמית במע' היחסים השונות והקריירה לשמירת אנרגיה קבועה
כשאדם עסוק במניעה, הוא יוצר מהחוסר ולכן, מגיע למצב של תשישות. מכיוון שהמוח זוכר, הוא יוצר התניות נוספות כדי לשמור על האנרגיה ההולכת ומתמעטת מה שמכניס את האדם לנתינת/פיצוי יתר. החישובים, ההתחשבנויות, הניסיון להציב גבולות בדרך השלילה רק מובילים את האדם לתסכול עמוק יותר. חוסר הערכה, חוסר הכרה בנתינה שלו ותחושה עמוקה של איבוד הטעם הטוב.
כשלומדים את נוסחאת "ההזנה העצמית" לומדים להתנקות מדרכי החבלה העצמית.
אביה הבר, מדריכה לפיתוח המודעות העצמית - לחיות של(ו)ם באמצעות יש מעין.