י` בן 38, מהנדס חומרה במקצועו, ומנהל טכנולוגי בדרג ביניים בחברת הי-טק גדולה במרכז הארץ. י` סיים סופית את חוק לימודיו לפני כ 10 שנים ומאז עובד במשרה מלאה. כיום מרוויח י` כ 28,000 ברוטו כולל הכל, מה שממקם אותו בעשירון העליון בטבלת עשירוני השכר, לא במאיון העליון, נכון, ואפילו לא בחמישון העליון, אבל בעשירון העליון כן.
אצל י` בעבודה העיפרון לא נופל מהיד ב 5, העובד הסביר נותן עוד שעה ביום בערך, בשביל להיות בסדר, כלומר העובד הסביר עובד בערך 10 שעות ביום. י`, על רקע יחסיו המצוינים עם הבוס, מנהל האגף, נותן קצת יותר, והולך הביתה אחרי 11 שעות בערך והבוס מחייך, וכשהבוס מחייך גם י` מחייך, בהחלט שווה לתת קצת יותר ולהגיע לזחיחות דעת שכזו.
לרשותו של י` עומדים כ 100,000$, חסכונות משנות עבודתו וכסף שקיבל מהמשפחה והוא הולך לקנות דירה. הדירה שבה נתן י` את עינו היא דירה בת כ 100 מטר מרובע בכפר סבא, שעליה רוצים 170,000$.
י` מתכנן להקים משפחה עם זוגתו הנוכחית או עם זו שאחריה, כך שהבחירה בדירה בגודל כזה בעלות כזו בהחלט הגיונית, ניתן אולי למצוא משהו קצת יותר קטן או קצת יותר רחוק מהעבודה, קצת יותר בזול אבל זה כבר לא ממש משנה, לא כל יום רוכשים דירה, וי` קונה משהו שיהיה נעים לגור בו.
את ההפרש בין הכסף שיש לו והכסף הדרוש לו, ישלים י` כנהוג במקומותנו בעזרת משכנתא, אלא עם כן בחירת ליבו נגיד, או אבא שלה, יבואו לעזרו, בחירת ליבו הנוכחית שיננית במקצועה, וגם מאבא שלה עד כמה שאני מעודכן לא יושלם ההפרש, אבא של בחירת ליבו של י` כמובן מאוד רוצה לעזור אבל פשט רגל לפני כשנתיים ומתקשה בשלב זה לעזור אפילו לעצמו. אניווי, אבא של בחירת ליבו של י` כנראה יתן סלון.
סו י` ובחירת ליבו הולכים לקחת משכנתא על סך 70,000$ (בהנחה שעם זוגתו הנוכחית של י` זה כבר סופי) , שזו בהתחשב ביכולת של י` ובכך שזוגתו עובדת בהחלט משהו שניתן להחזיר. ב 20 השנה הקרובות ישלמו י` וזוגתו לבנק כ 140,000$ סך ההלוואה הראשונית והעלות המצטברת של הריבית, אין לו בעיה עם זה.
י` מרגיש שחוק במקצת מעבודה האינטנסיבית, מהשעות הארוכות, ממאבקי הכוח והתככנות הבלתי פוסקת שתופסים חלק ניכר משיגרת יומו, ומכבירים עליו מחשבות טורדניות אחרי העבודה. יש עליו לחץ בלתי פוסק מהשיווק שמביא דרישות מיוחדות של לקוחות גדולים ובכלל מבקש כל הזמן שינויים במוצר, אנשי מכירות מתחייבים לו על לוחות זמנים לפיתוחים יעודיים ללא תאום. מנהל האגף, הבוס של י`, זה שנותן לו חיוכים, לא כל כך נותן גב, לא רוצה להסתבך, ובכלל לפני 3 חודשים סגרו את אחת המחלקות ופיזרו את הפרוייקטים שלה בין שאר המחלקות ואת האנשים הביתה. י` כבר מזמן מרגיש שבמקום לעשות עבודה רצינית הוא מתעסק בכיבוי שרפות.
לפני 3 חודשים, פיטרו בחברה 70 איש, י` אמר שהעיפו את כל מי שלא החזיק את החברה בביצים (שזה בהייטקית את כל מי שאפשר היה להעיף), וכמובן את המחלקה ההיא. שאלתי את י` איך הוא מרגיש לעבוד 11 שעות ביום אצל מעסיק שיעיף אותו ברגע שיתאפשר, י` אמר שהוא חושש שיפטרו אותו. חוסר הביטחון התעסוקתי מוסיף משהו לתחושת השחיקה של י`.
בשלב הזה של החיים, כש י` שחוק קצת מהעבודה, נכנס העניין עם הדירה. י` יתחייב להחזיר 140,000$ שאין לו, ב 20 השנה הקרובות. החשש מפיטורין יגבר במקצת, האסרטיביות של י` מול השיווק, ומול ההנהלה, תיפגע במקצת, כנראה, לא בטוח. מה שבטוח הוא ש י` לא יעשה פחות שעות בעבודה בעתיד הנראה לעין, השאיפות המקצועיות שלו, לעשות עבודה הנדסית רצינית, מעניינת, חדשנית, לא יעלמו, אך ידחקו עוד קצת הצידה. מה שחשוב זה לא להסתבך יותר מידי, לא ליפול. דיבורים ששמעתי מי` בשנתיים האחרונות על לקחת קצת פסק זמן, לנסוע לאיפשהו, ללמוד משהו, להוריד קצב, דיבורים כאלה לא נשמע ממנו יותר, י` אומר שזה לא קריטי, אני נוטה להסכים.
י` מתכנן להפוך לאבא בשנתיים שלוש הקרובות, מה שדי הגיוני, בהתחשב בעובדה שהוא כבר בן 38, לא ילד. י` גם רוצה כלב אבל לא לוקח אחד כי אין לא זמן, הוא כל היום בעבודה , וגם זה די הגיוני. אמרתי לי` שעם כל השעות שהוא עושה בעבודה, ועם הנסיעות לכפר סבא כל יום, הילדים שלו לא יכירו אותו ומתי שהוא גם לא ירצו להכיר אותו, י` לא אהב את זה, לא יודע למה הייתי צריך לדחוף את האף שלי, לא לומד. זוגתו הנוכחית של י` בכלל לא סובלת אותי, עושה לי פרצופים כשאני יושב אצלם בסלון, כשאני מתקשר והיא מרימה היא אומרת לי` "החבר שלך בטלפון", לא מתאים לה לשטויות שלי.
אז זה י`, שהכל בסדר איתו. שעשה בגרות עיונית 5 יחידות מתמטיקה כדי שיהיה לו כרטיס כניסה לחיים וגם כי צריך, ועשה צבא כדי שיהיה לו כרטיס כניסה לחברה וגם כי זה חשוב, וגם למד 4 שנים בטכניון ועבד במקביל החל מהשנה השניה, וגם הספיק לעבור בדרום אמריקה ולראות כל מה ששווה לראות שם, וגם עבד ב 10 שנים האחרונות באנרגיות מטורפות והתקדם יפה ובכלל מבסוטים ממנו שם בחברה, וגם יודע לבלות כמו שצריך ואין אצלו סוף שבוע אחד שממש מתבזבז, וגם ימשיך לעבוד כמו שצריך ולדעתי תוך 7 שנים הוא מנהל אגף, ותוך 15 שנה מקסימום יגידו עליו `הגיע לדירה`, וגם אז הוא ימשיך לעבוד בערך באותן אנרגיות ומשכנתא חדשה תשלם על הבית בקדימה, ואח"כ או במקביל האנרגיות המטורפות של י` ידאגו לסדר את הילדים כמו שצריך, בן זונה מטורף.
אצל י` בעבודה העיפרון לא נופל מהיד ב 5, העובד הסביר נותן עוד שעה ביום בערך, בשביל להיות בסדר, כלומר העובד הסביר עובד בערך 10 שעות ביום. י`, על רקע יחסיו המצוינים עם הבוס, מנהל האגף, נותן קצת יותר, והולך הביתה אחרי 11 שעות בערך והבוס מחייך, וכשהבוס מחייך גם י` מחייך, בהחלט שווה לתת קצת יותר ולהגיע לזחיחות דעת שכזו.
לרשותו של י` עומדים כ 100,000$, חסכונות משנות עבודתו וכסף שקיבל מהמשפחה והוא הולך לקנות דירה. הדירה שבה נתן י` את עינו היא דירה בת כ 100 מטר מרובע בכפר סבא, שעליה רוצים 170,000$.
י` מתכנן להקים משפחה עם זוגתו הנוכחית או עם זו שאחריה, כך שהבחירה בדירה בגודל כזה בעלות כזו בהחלט הגיונית, ניתן אולי למצוא משהו קצת יותר קטן או קצת יותר רחוק מהעבודה, קצת יותר בזול אבל זה כבר לא ממש משנה, לא כל יום רוכשים דירה, וי` קונה משהו שיהיה נעים לגור בו.
את ההפרש בין הכסף שיש לו והכסף הדרוש לו, ישלים י` כנהוג במקומותנו בעזרת משכנתא, אלא עם כן בחירת ליבו נגיד, או אבא שלה, יבואו לעזרו, בחירת ליבו הנוכחית שיננית במקצועה, וגם מאבא שלה עד כמה שאני מעודכן לא יושלם ההפרש, אבא של בחירת ליבו של י` כמובן מאוד רוצה לעזור אבל פשט רגל לפני כשנתיים ומתקשה בשלב זה לעזור אפילו לעצמו. אניווי, אבא של בחירת ליבו של י` כנראה יתן סלון.
סו י` ובחירת ליבו הולכים לקחת משכנתא על סך 70,000$ (בהנחה שעם זוגתו הנוכחית של י` זה כבר סופי) , שזו בהתחשב ביכולת של י` ובכך שזוגתו עובדת בהחלט משהו שניתן להחזיר. ב 20 השנה הקרובות ישלמו י` וזוגתו לבנק כ 140,000$ סך ההלוואה הראשונית והעלות המצטברת של הריבית, אין לו בעיה עם זה.
י` מרגיש שחוק במקצת מעבודה האינטנסיבית, מהשעות הארוכות, ממאבקי הכוח והתככנות הבלתי פוסקת שתופסים חלק ניכר משיגרת יומו, ומכבירים עליו מחשבות טורדניות אחרי העבודה. יש עליו לחץ בלתי פוסק מהשיווק שמביא דרישות מיוחדות של לקוחות גדולים ובכלל מבקש כל הזמן שינויים במוצר, אנשי מכירות מתחייבים לו על לוחות זמנים לפיתוחים יעודיים ללא תאום. מנהל האגף, הבוס של י`, זה שנותן לו חיוכים, לא כל כך נותן גב, לא רוצה להסתבך, ובכלל לפני 3 חודשים סגרו את אחת המחלקות ופיזרו את הפרוייקטים שלה בין שאר המחלקות ואת האנשים הביתה. י` כבר מזמן מרגיש שבמקום לעשות עבודה רצינית הוא מתעסק בכיבוי שרפות.
לפני 3 חודשים, פיטרו בחברה 70 איש, י` אמר שהעיפו את כל מי שלא החזיק את החברה בביצים (שזה בהייטקית את כל מי שאפשר היה להעיף), וכמובן את המחלקה ההיא. שאלתי את י` איך הוא מרגיש לעבוד 11 שעות ביום אצל מעסיק שיעיף אותו ברגע שיתאפשר, י` אמר שהוא חושש שיפטרו אותו. חוסר הביטחון התעסוקתי מוסיף משהו לתחושת השחיקה של י`.
בשלב הזה של החיים, כש י` שחוק קצת מהעבודה, נכנס העניין עם הדירה. י` יתחייב להחזיר 140,000$ שאין לו, ב 20 השנה הקרובות. החשש מפיטורין יגבר במקצת, האסרטיביות של י` מול השיווק, ומול ההנהלה, תיפגע במקצת, כנראה, לא בטוח. מה שבטוח הוא ש י` לא יעשה פחות שעות בעבודה בעתיד הנראה לעין, השאיפות המקצועיות שלו, לעשות עבודה הנדסית רצינית, מעניינת, חדשנית, לא יעלמו, אך ידחקו עוד קצת הצידה. מה שחשוב זה לא להסתבך יותר מידי, לא ליפול. דיבורים ששמעתי מי` בשנתיים האחרונות על לקחת קצת פסק זמן, לנסוע לאיפשהו, ללמוד משהו, להוריד קצב, דיבורים כאלה לא נשמע ממנו יותר, י` אומר שזה לא קריטי, אני נוטה להסכים.
י` מתכנן להפוך לאבא בשנתיים שלוש הקרובות, מה שדי הגיוני, בהתחשב בעובדה שהוא כבר בן 38, לא ילד. י` גם רוצה כלב אבל לא לוקח אחד כי אין לא זמן, הוא כל היום בעבודה , וגם זה די הגיוני. אמרתי לי` שעם כל השעות שהוא עושה בעבודה, ועם הנסיעות לכפר סבא כל יום, הילדים שלו לא יכירו אותו ומתי שהוא גם לא ירצו להכיר אותו, י` לא אהב את זה, לא יודע למה הייתי צריך לדחוף את האף שלי, לא לומד. זוגתו הנוכחית של י` בכלל לא סובלת אותי, עושה לי פרצופים כשאני יושב אצלם בסלון, כשאני מתקשר והיא מרימה היא אומרת לי` "החבר שלך בטלפון", לא מתאים לה לשטויות שלי.
אז זה י`, שהכל בסדר איתו. שעשה בגרות עיונית 5 יחידות מתמטיקה כדי שיהיה לו כרטיס כניסה לחיים וגם כי צריך, ועשה צבא כדי שיהיה לו כרטיס כניסה לחברה וגם כי זה חשוב, וגם למד 4 שנים בטכניון ועבד במקביל החל מהשנה השניה, וגם הספיק לעבור בדרום אמריקה ולראות כל מה ששווה לראות שם, וגם עבד ב 10 שנים האחרונות באנרגיות מטורפות והתקדם יפה ובכלל מבסוטים ממנו שם בחברה, וגם יודע לבלות כמו שצריך ואין אצלו סוף שבוע אחד שממש מתבזבז, וגם ימשיך לעבוד כמו שצריך ולדעתי תוך 7 שנים הוא מנהל אגף, ותוך 15 שנה מקסימום יגידו עליו `הגיע לדירה`, וגם אז הוא ימשיך לעבוד בערך באותן אנרגיות ומשכנתא חדשה תשלם על הבית בקדימה, ואח"כ או במקביל האנרגיות המטורפות של י` ידאגו לסדר את הילדים כמו שצריך, בן זונה מטורף.
www.site5000.com
כניסהכאן
בלוג: http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=civilwar&passok=yes
כניסהכאן
בלוג: http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=civilwar&passok=yes