לא תמיד החיים שלנו קשים. לא פעם מאיר לנו המזל פנים. הרבה מאורעות מסביבנו הן בפירוש לטובתנו, אך כל השאלה היא, מה אנחנו עושים בהם?
תמיד נהגנו לומר, שמצבנו החומרי רע, אבל הרוח שלנו תתגבר. זה כמה שנים התהפכו היוצרות. קיבלנו תנאים טובים, ניצחנו, הצלחנו, אבל חסר הרצון לנצל את ההצלחה, כי הרוח נמוכה ותבוסנית.
ניצחנו באינתיפאדה הראשונה. יכולנו להכתיב את התוצאה המדינית, ואיך ניצלנו את ההצלחה? בישלנו את הסכם אוסלו, הבאנו הנה את ארגון הטרור הרצחני שבעולם, הזרקנו במו ידינו רעל לתוך עורקינו.
ניצחנו גם באינתיפאדה השניה, במלחמת הטרור הנוראה. מנהיגי החמאס הכריזו על הפסקת אש חד-צדדית, הניפו דגל לבן וקראו לזה "תהדייה". הם פחדו להיקטף מן האויר בעקבות חבריהם. יכולנו להכתיב את המהלכים הבאים, כפי שעושה כל מנצח בעולם. אבל אנחנו לא רצינו לנצח. משהו ברצון החיים, ברצון הקיום נפגע. קמנו וברחנו מן הרצועה, הרסנו לעצמנו 25 יישובים, הפכנו את מפלת האויב לנצחון, והעלינו לשלטון את החמאס.
אדם יחיד שהיה מתנהג כך, היו שולחים לבדיקה פסיכיאטרית. את המנהיגים הפוליטיים שעוללו זאת, מתגמל עם ישראל ב-40 מנדטים, שאותם ינצלו כדי למסור לחמאס את הרי אפרים ויהודה, המפתח הבטחוני לשפלת החוף, מרכז הכובד של המדינה כולה.
תמיד אמרנו "הזמן פועל לרעתנו". והנה, הקמנו מפעל התנחלות ביש'ע שצמח פלאים. נמצאו לנו חלוצים הנושאים על גבם את המפעל הזה, ונתקיים בנו הפסוק "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ". הגענו ל-300,000 נפש והמדינה הניחה ביש'ע תשתית למליון יהודים, בהשקעה אדירה. סיפור הצלחה. לפתע הבינו אויבים מבחוץ ומשנאים מבפנים , שראה זה פלא - הזמן פועל לטובת היהודים! עוד מעט והיישובים סוגרים את האופציה למדינה פלסטינית במערב הירדן. ניסו אפוא להקפיא את השגשוג היהודי, והדבר לא הועיל. עדיין הצמיחה ביש'ע היא הגדולה מכל אזורי הארץ האחרים. עדיין את האנשים האופטימיים ביותר, את המשפחות המלוכדות, הגדולות והמאושרות ביותר ניתן לפגוש ביש'ע. וזה, רק זה, הניע אותם לכרות ולהכרית, וצבא שלם גייסו למשימה. ואז השיגו את שלהם: הזמן שוב החל לפעול לרעת היהודים.
הרבה זמן טענו אצלנו רואי השחורות מהשמאל שכל עוד אין שלום עם הערבים, לכלכלה שלנו אין תקומה. בגלל "הכיבוש" עוד מעט נהיה כמו ארגנטינה, ורק אם ניתן לערבים את מה שהם דורשים, המשק יתאושש. בא נתניהו והביא תנופה כלכלית גדולה, וכשרון ההי-טק היהודי פרץ את כל המסגרות וניצח את כל האינתיפדות.
האם מישהו מן הפרשנים בתקשורת, מישהו מן החוקרים באקדמיה קם והודה - טעינו, אין צורך שנוותר על מולדתנו למען הכלכלה, הצלחנו להתגבר ללא "וויתורים כואבים"? חס וחלילה. את ההצלחה הזאת מצניעים, כאלו היתה כתם מכוער. מפני שהיהודי חייב להוריד לעצמו את הראש. ראש מורם - לא מתאים לנו!
המרה הכי שחורה היתה תמיד הדמוגרפיה. כל חיינו תקעו באוזנינו שבעוד 20 שנה, הערבים יהיו רוב בין הנהר לים, ואז - אבדנו. המסקנה - לברוח, ומהר! במחסן הנשק של התבוסנים, הדמוגרפיה היתה תמיד הנשק הכי חד. והנה הגיעה הבשורה, שלא כצעקתה. הדמוגרפים הפסימיים שלנו הוסיפו לערבים בטעות 1.4 מליון נפש! הובאה הוכחה ניצחת, שגיאוגרף כמו נביא-החורבן סופר - שיחק במקצוע לא לו, וטעה. וגם הוכח, שהמומחים לדמוגרפיה נפלו בפח הערבי ופשוט העתיקו את מספריהם הכוזבים. כשעומתו עם העובדות, לא מצאו מענה. והעיקר - הופרכה ההנחה שהילודה הערבית הולכת ועולה בהתמדה וללא מעצור. התברר, שההיפך הוא הנכון - היא יורדת! ודווקא בסקטור היהודי המגמה הפוכה.
בעקבות המהפך הזה, האם מישהו עיין מחדש, ערך רוויזיה במסקנות המדיניות? חלילה! אנחנו לא ניתן לחדשות הטובות לקלקל לנו את הקדרות והפסימיות!
היה זה מושכל ראשון במחנה השלום, שהציונות גוועת, מפני שהמעיין המחייה אותה, העליה לארץ, התייבש. את יהודי רוסיה הטמיע הקומוניזם, יהודי המערב חיים בטוב ומתבוללים, ועם יהודי אתיופיה אנו כבר מגרדים את תחתית הסיר. המסקנה ברורה: אין לישראל אופק מעבר לפסי הרכבת של כפר סבא. אנחנו מעטים מדי, נדונונו להשאר כך, ואף להתמעט עוד. על כן, הבה נתבצר בפינה הקטנה שלנו ונפיק את המכסימום משארית הזמן שנותר למדינה. ראה אלוהים, ושלח לנו מליון עולים מרוסיה הסובייטית, לשעבר: המון כשרונות, זריקה עצומה של מרץ, גלגל תנופה חדש! ואם לא די בכך - ואת זאת כמובן יש לומר ללא שמחה יתירה - הנוסחה הציונית, לפיה האנטישמיות לא תעבור מן העולם והיא תמשיך לדחוף יהודים לעלות ארצה הואיל ואין, ולעולם לא יהיה פתרון אחר, הנוסחה הזאת חיה וקיימת. והא ראייה, הגל האנטישמי העובר על כל אירופה, וצרפת ואנגליה, הדמוקרטיות הגדולות - בראש! וגם בקמפוסים של האוניברסיטאות בארה'ב פורחת אנטישמיות בתחפושת אנטי-ישראליות. ויהודים מתחילים לבוא גם מן המערב. משקיעים, קונים דירות, מניחים על קרקע המולדת רגל זהירה ראשונה. נו? מישהו אצלנו אמר "טעינו"? שמעתם שמץ של חרטה על הטעיית הציבור, על הכתבת קווי מדיניות שגויים כתוצאה מתחזיות מוטעות?
אירן היתה תמיד הסוס שפרס אהב לרכב עליו. עוד יותר מן הדמוגרפיה, הילך עלינו פרס אימים בפצצה האטומית האירנית שתנחת עלינו אם לא נמהר וניתן את מולדתנו לפלסטינים. והנה, עוזר הריבונו של עולם, וכל העולם מתגייס נגד אירן ומגדיר את בעיית ההתחמשות הגרעינים שלה כבעייה עולמית, ללא כל קשר עם הפלסטינים. קודם כל, מודאגת סעודיה השכנה, שלא תוכל לעצום עין ברובצה על אוצרותיה, כשהשכנה הרעה שלה חמושה בפצצה גרעינית. ומודאג כל המערב שאינו רוצה להיות תלוי באספקת נפט בצילה של הפצצה. אך לא די בכך. ההמן החדש שלהם, אחמדינג'ד, אינו מאיים על ישראל לטובת הפלסטינים. כהמן הרשע בשעתו הוא מבקש להשמיד את ישראל ללא כל קשר ל"כיבוש", ל"גדה" או להתנחלויות.
הוא אומר את האמת, כפי שהיא נטועה בלב כל הערבים, אך אינה עוברת את דל שפתותיהם: כל מדינת ישראל היא כיבוש, גם תל אביב היא התנחלות, גורל גוש קטיף מזומן גם לשלום עכשיו, ומי שלא יושמד, יגורש בחזרה לארץ מוצאו.
האם מישהו שמע לאחרונה את שמעון פרס חוזר בו? מודה בניתוק הקשר בין הסכנה האירנית לסכסוך עם הפלסטינים? ללמדנו, שטירוף השנאה העצמית, ההחלטה הנחושה להיות לוזרים ולא מנצחים, להיות פסימיים נצחיים ונמוכים מעשב - אינה ניתנת לשינוי אצל היהודים. אניס מנצור, פרשן מצרי מן השורה הראשונה, עוד מימי סאדאת העליזים, שונא ישראל ידוע, מצא לכך ביטוי קולע. "אם יניחו את היהודים בגן העדן, אמר, הם יתלו שם על הקירות - תמונות של הגיהנום!..."
רוצים עוד?
נהגנו לדאוג למשק המים ההולך ואוזל. יום יום אנחנו מודדים בדאגה את הכנרת. העולם מתחמם ויורד פחות ופחות גשם. האוכלסיה מתרבה. מי התהום מזדהמים. בארות נסגרים. נהדר! מבית מדרשה של שינוי, עליה השלום, כבר יצאה הדרישה לצמצם את הילודה, לראות בריבוי ילדים קללה ולא ברכה. והנה, למדנו להתפיל מים מן הים וגם מים מליחים ממאגרים תת-קרקעיים , במחירים כלכליים. ולא עוד, אלא שאנחנו מלמדים את כל העולם וכבר מדברים על המצאה וייצור של פתרונות-מים בישראל כענף ייצוא גדול.
עשרות שנים מסתובבים אצלנו עם רגש נחיתות - הנה, בכל העולם יהודים זוכים בפרסי נובל, ורק כאן בצורת. והנה, ברוך השם גם פרסי נובל נוחתים עלינו לאחרונה, ובכלל - ישראל הקטנה מצוייה בשורה הראשונה של הטכנולוגיה העולמית בתחומים החשובים והמבטיחים ביותר.
גם באופק הפוליטי הבינלאומי, שתמיד התאפיין בלחץ על ישראל, יש התבהרויות חלקיות. הנשיא בוש יצא בתכנית גרנדיוזית של הפיכת המזרח הערבי-מוסלמי לגן עדן דמוקרטי. "nation building" הוא קרא לזה. בניית אפגניסטן חדשה, עיראק חדשה, לבנון חדשה ועל כולם - האבן הראשה: פלסטיין החדשה, שתוקם על אדמת המולדת היהודית ועל חורבות ההתנחלויות היהודיות ?דמוקרטית, שוחרת שלום, חיה צד בצד ביחסי שלום ושכנות טובה עם ישראל, שעל חשבונה, בעיקר, יצאו בוש ושרת החוץ שלו להרפתקה הזו. והנה - ודבר זה נאמר ללא שמחה לאיד - "בניית האומות המוסלמיות" על חשבונה של ישראל נכשלה. באפגניסטן התחדש הטרור, עיראק היא גיהנום, לצמרת הסורית, רוצחת חרירי בלבנון, לא קרה כלום, ובפלסטיין ניצח החמאס והפך את כל התכנית האמריקנית על פיה.
האם רווח לישראל? האם ניצלה את התרופפות הלחץ האמריקני? להיפך! היא התנדבה לקרוע את עצמה ול"התנתק"! כן, התנדבה. כנס הקוורטט האחרון, בניו יורק, הודיע במפורש, שהנסיגה מעזה וצפון השומרון היתה התנדבות ישראלית, מחוץ ומעבר למחוייבותה עפ'י מפת הדרכים.
האויב הפלסטיני שלנו בצרות. את המיליארדים שקיבל הוא לא ניצל כדי לבנות לעצמו משק ועתיד. המשאבים בוזבזו ונגנבו. הרשות הפלסטינית מפוררת ומושחתת. אין כלכלה, אין מערכת משפט, אין דין ודיין. וגם בתחום שהם מומחים בו - שוד, רצח וטרור - צה'ל היכה אותם. עם נורמלי ממצה את נצחונו, רק עם חולה רוח יוצא מגידרו לשקם את האויב ולהעמידו שוב על רגליו. אנחנו.
ראש השב'כ לשעבר, דיכטר, התבטא ברדיו שישראל אינה יכולה להתנתק צבאית מן השומרון. כדי להגיע למסקנה הזאת לא צריך להיות מומחה גדול. די לראות את הקסאמים נופלים על שדרות ואשקלון כדי להסיק, שגורל דומה מזומן לבית שאן, עפולה, חדרה, נתניה ואח'כ גם לתל אביב, אם צה'ל לא יהיה בתוך השומרון. האלוף נווה התראיין לאחרונה ואמר, שנגד הטרור ניתן להלחם רק מתוך פנים השטח, מתוך הערים הערביות, וגם על הגדר ניתן לשמור רק - מבפנים. ועל כן אסור לצה'ל לסגת.
אם כן, למען השם, מדוע אתם רוצים להחריב את היישובים? השתגעתם? על מי יישען הצבא הזה שאתם רוצים שיישאר ביהודה ושומרון? הלא את מחנות הצבא הרסתם ופיניתם בפקודת האמריקנים - מה תעשו? תיבנו מחנות צבא חדשים על חורבות בית אל ועופרה, אילון מורה, נווה צוף וטלמון?
נסיים במאורע סנסציוני ומרעיש, שבארץ נורמלית ושפוייה היה מרים גלים גבוהים. כאן - זו ידיעה צדדית בלבד ב"מעריב". עבדל ברי עטואן, העורך של העתון החשוב "אל קודס אל ערבי", הרגיש חפשי לספר בטלוויזיה הלבנונית את האמת על ערפאת: בשיחה בתוניס בשנת 1994, סמוך לפני הגעתו לעזה, אמר לו ערפאת מלים אלה -
"חי אללה, אני אשגע אותם. אני אהפוך את ההסכמים האלה לאסון עליהם. לא בימי, אבל בימיך אתה תראה את הישראלים בורחים מפלסטין. רק היה סבלני. אל תדבר על זה. שמור זאת אצלך".
על כך הוסיף המראיין, עטואן: "לכן, אני יודע, שאת גדודי חללי אל אקצה הוא יצר וחימש.."
מדוע ראה עצמו עורך העיתון הערבי הזה חפשי לגלות סוד כל כך רגיש, אם לא מפני שהשתכנע שהיהודים הישראלים כבר הרחיקו לכת כל כך בדרכם אל התאבדותם לדעת, שאין עוד סכנה שיתפכחו וישובו לעלות על דרך השפיות. עובדה: הידיעה עברה ללא כל תגובה. אדריכלי אוסלו, ביילין ופרס וחבורתם, לא מצאו כל צורך להצטדק ולהסביר, על מה ולמה שלחו למוות את 1,500 קורבנותיה של אוסלו. וגם מחנה השלום רגוע. להיפך. הוא בדרך אל הנצחון המחלט על האויב האמיתי, הלא הם המתנחלים היהודים. בעיצומה של הצפייה לחגיגה הגדולה של 40 המנדטים וקבורת חלום ארץ ישראל - למי בכלל יש ראש לערבים -
כבר אמרנו: יחיד שיוצא מדעתו - שולחים לפסיכיאטר.
אולם, מה עושים לעם שלם שהפך "קוקו"?
תמיד נהגנו לומר, שמצבנו החומרי רע, אבל הרוח שלנו תתגבר. זה כמה שנים התהפכו היוצרות. קיבלנו תנאים טובים, ניצחנו, הצלחנו, אבל חסר הרצון לנצל את ההצלחה, כי הרוח נמוכה ותבוסנית.
ניצחנו באינתיפאדה הראשונה. יכולנו להכתיב את התוצאה המדינית, ואיך ניצלנו את ההצלחה? בישלנו את הסכם אוסלו, הבאנו הנה את ארגון הטרור הרצחני שבעולם, הזרקנו במו ידינו רעל לתוך עורקינו.
ניצחנו גם באינתיפאדה השניה, במלחמת הטרור הנוראה. מנהיגי החמאס הכריזו על הפסקת אש חד-צדדית, הניפו דגל לבן וקראו לזה "תהדייה". הם פחדו להיקטף מן האויר בעקבות חבריהם. יכולנו להכתיב את המהלכים הבאים, כפי שעושה כל מנצח בעולם. אבל אנחנו לא רצינו לנצח. משהו ברצון החיים, ברצון הקיום נפגע. קמנו וברחנו מן הרצועה, הרסנו לעצמנו 25 יישובים, הפכנו את מפלת האויב לנצחון, והעלינו לשלטון את החמאס.
אדם יחיד שהיה מתנהג כך, היו שולחים לבדיקה פסיכיאטרית. את המנהיגים הפוליטיים שעוללו זאת, מתגמל עם ישראל ב-40 מנדטים, שאותם ינצלו כדי למסור לחמאס את הרי אפרים ויהודה, המפתח הבטחוני לשפלת החוף, מרכז הכובד של המדינה כולה.
תמיד אמרנו "הזמן פועל לרעתנו". והנה, הקמנו מפעל התנחלות ביש'ע שצמח פלאים. נמצאו לנו חלוצים הנושאים על גבם את המפעל הזה, ונתקיים בנו הפסוק "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ". הגענו ל-300,000 נפש והמדינה הניחה ביש'ע תשתית למליון יהודים, בהשקעה אדירה. סיפור הצלחה. לפתע הבינו אויבים מבחוץ ומשנאים מבפנים , שראה זה פלא - הזמן פועל לטובת היהודים! עוד מעט והיישובים סוגרים את האופציה למדינה פלסטינית במערב הירדן. ניסו אפוא להקפיא את השגשוג היהודי, והדבר לא הועיל. עדיין הצמיחה ביש'ע היא הגדולה מכל אזורי הארץ האחרים. עדיין את האנשים האופטימיים ביותר, את המשפחות המלוכדות, הגדולות והמאושרות ביותר ניתן לפגוש ביש'ע. וזה, רק זה, הניע אותם לכרות ולהכרית, וצבא שלם גייסו למשימה. ואז השיגו את שלהם: הזמן שוב החל לפעול לרעת היהודים.
הרבה זמן טענו אצלנו רואי השחורות מהשמאל שכל עוד אין שלום עם הערבים, לכלכלה שלנו אין תקומה. בגלל "הכיבוש" עוד מעט נהיה כמו ארגנטינה, ורק אם ניתן לערבים את מה שהם דורשים, המשק יתאושש. בא נתניהו והביא תנופה כלכלית גדולה, וכשרון ההי-טק היהודי פרץ את כל המסגרות וניצח את כל האינתיפדות.
האם מישהו מן הפרשנים בתקשורת, מישהו מן החוקרים באקדמיה קם והודה - טעינו, אין צורך שנוותר על מולדתנו למען הכלכלה, הצלחנו להתגבר ללא "וויתורים כואבים"? חס וחלילה. את ההצלחה הזאת מצניעים, כאלו היתה כתם מכוער. מפני שהיהודי חייב להוריד לעצמו את הראש. ראש מורם - לא מתאים לנו!
המרה הכי שחורה היתה תמיד הדמוגרפיה. כל חיינו תקעו באוזנינו שבעוד 20 שנה, הערבים יהיו רוב בין הנהר לים, ואז - אבדנו. המסקנה - לברוח, ומהר! במחסן הנשק של התבוסנים, הדמוגרפיה היתה תמיד הנשק הכי חד. והנה הגיעה הבשורה, שלא כצעקתה. הדמוגרפים הפסימיים שלנו הוסיפו לערבים בטעות 1.4 מליון נפש! הובאה הוכחה ניצחת, שגיאוגרף כמו נביא-החורבן סופר - שיחק במקצוע לא לו, וטעה. וגם הוכח, שהמומחים לדמוגרפיה נפלו בפח הערבי ופשוט העתיקו את מספריהם הכוזבים. כשעומתו עם העובדות, לא מצאו מענה. והעיקר - הופרכה ההנחה שהילודה הערבית הולכת ועולה בהתמדה וללא מעצור. התברר, שההיפך הוא הנכון - היא יורדת! ודווקא בסקטור היהודי המגמה הפוכה.
בעקבות המהפך הזה, האם מישהו עיין מחדש, ערך רוויזיה במסקנות המדיניות? חלילה! אנחנו לא ניתן לחדשות הטובות לקלקל לנו את הקדרות והפסימיות!
היה זה מושכל ראשון במחנה השלום, שהציונות גוועת, מפני שהמעיין המחייה אותה, העליה לארץ, התייבש. את יהודי רוסיה הטמיע הקומוניזם, יהודי המערב חיים בטוב ומתבוללים, ועם יהודי אתיופיה אנו כבר מגרדים את תחתית הסיר. המסקנה ברורה: אין לישראל אופק מעבר לפסי הרכבת של כפר סבא. אנחנו מעטים מדי, נדונונו להשאר כך, ואף להתמעט עוד. על כן, הבה נתבצר בפינה הקטנה שלנו ונפיק את המכסימום משארית הזמן שנותר למדינה. ראה אלוהים, ושלח לנו מליון עולים מרוסיה הסובייטית, לשעבר: המון כשרונות, זריקה עצומה של מרץ, גלגל תנופה חדש! ואם לא די בכך - ואת זאת כמובן יש לומר ללא שמחה יתירה - הנוסחה הציונית, לפיה האנטישמיות לא תעבור מן העולם והיא תמשיך לדחוף יהודים לעלות ארצה הואיל ואין, ולעולם לא יהיה פתרון אחר, הנוסחה הזאת חיה וקיימת. והא ראייה, הגל האנטישמי העובר על כל אירופה, וצרפת ואנגליה, הדמוקרטיות הגדולות - בראש! וגם בקמפוסים של האוניברסיטאות בארה'ב פורחת אנטישמיות בתחפושת אנטי-ישראליות. ויהודים מתחילים לבוא גם מן המערב. משקיעים, קונים דירות, מניחים על קרקע המולדת רגל זהירה ראשונה. נו? מישהו אצלנו אמר "טעינו"? שמעתם שמץ של חרטה על הטעיית הציבור, על הכתבת קווי מדיניות שגויים כתוצאה מתחזיות מוטעות?
אירן היתה תמיד הסוס שפרס אהב לרכב עליו. עוד יותר מן הדמוגרפיה, הילך עלינו פרס אימים בפצצה האטומית האירנית שתנחת עלינו אם לא נמהר וניתן את מולדתנו לפלסטינים. והנה, עוזר הריבונו של עולם, וכל העולם מתגייס נגד אירן ומגדיר את בעיית ההתחמשות הגרעינים שלה כבעייה עולמית, ללא כל קשר עם הפלסטינים. קודם כל, מודאגת סעודיה השכנה, שלא תוכל לעצום עין ברובצה על אוצרותיה, כשהשכנה הרעה שלה חמושה בפצצה גרעינית. ומודאג כל המערב שאינו רוצה להיות תלוי באספקת נפט בצילה של הפצצה. אך לא די בכך. ההמן החדש שלהם, אחמדינג'ד, אינו מאיים על ישראל לטובת הפלסטינים. כהמן הרשע בשעתו הוא מבקש להשמיד את ישראל ללא כל קשר ל"כיבוש", ל"גדה" או להתנחלויות.
הוא אומר את האמת, כפי שהיא נטועה בלב כל הערבים, אך אינה עוברת את דל שפתותיהם: כל מדינת ישראל היא כיבוש, גם תל אביב היא התנחלות, גורל גוש קטיף מזומן גם לשלום עכשיו, ומי שלא יושמד, יגורש בחזרה לארץ מוצאו.
האם מישהו שמע לאחרונה את שמעון פרס חוזר בו? מודה בניתוק הקשר בין הסכנה האירנית לסכסוך עם הפלסטינים? ללמדנו, שטירוף השנאה העצמית, ההחלטה הנחושה להיות לוזרים ולא מנצחים, להיות פסימיים נצחיים ונמוכים מעשב - אינה ניתנת לשינוי אצל היהודים. אניס מנצור, פרשן מצרי מן השורה הראשונה, עוד מימי סאדאת העליזים, שונא ישראל ידוע, מצא לכך ביטוי קולע. "אם יניחו את היהודים בגן העדן, אמר, הם יתלו שם על הקירות - תמונות של הגיהנום!..."
רוצים עוד?
נהגנו לדאוג למשק המים ההולך ואוזל. יום יום אנחנו מודדים בדאגה את הכנרת. העולם מתחמם ויורד פחות ופחות גשם. האוכלסיה מתרבה. מי התהום מזדהמים. בארות נסגרים. נהדר! מבית מדרשה של שינוי, עליה השלום, כבר יצאה הדרישה לצמצם את הילודה, לראות בריבוי ילדים קללה ולא ברכה. והנה, למדנו להתפיל מים מן הים וגם מים מליחים ממאגרים תת-קרקעיים , במחירים כלכליים. ולא עוד, אלא שאנחנו מלמדים את כל העולם וכבר מדברים על המצאה וייצור של פתרונות-מים בישראל כענף ייצוא גדול.
עשרות שנים מסתובבים אצלנו עם רגש נחיתות - הנה, בכל העולם יהודים זוכים בפרסי נובל, ורק כאן בצורת. והנה, ברוך השם גם פרסי נובל נוחתים עלינו לאחרונה, ובכלל - ישראל הקטנה מצוייה בשורה הראשונה של הטכנולוגיה העולמית בתחומים החשובים והמבטיחים ביותר.
גם באופק הפוליטי הבינלאומי, שתמיד התאפיין בלחץ על ישראל, יש התבהרויות חלקיות. הנשיא בוש יצא בתכנית גרנדיוזית של הפיכת המזרח הערבי-מוסלמי לגן עדן דמוקרטי. "nation building" הוא קרא לזה. בניית אפגניסטן חדשה, עיראק חדשה, לבנון חדשה ועל כולם - האבן הראשה: פלסטיין החדשה, שתוקם על אדמת המולדת היהודית ועל חורבות ההתנחלויות היהודיות ?דמוקרטית, שוחרת שלום, חיה צד בצד ביחסי שלום ושכנות טובה עם ישראל, שעל חשבונה, בעיקר, יצאו בוש ושרת החוץ שלו להרפתקה הזו. והנה - ודבר זה נאמר ללא שמחה לאיד - "בניית האומות המוסלמיות" על חשבונה של ישראל נכשלה. באפגניסטן התחדש הטרור, עיראק היא גיהנום, לצמרת הסורית, רוצחת חרירי בלבנון, לא קרה כלום, ובפלסטיין ניצח החמאס והפך את כל התכנית האמריקנית על פיה.
האם רווח לישראל? האם ניצלה את התרופפות הלחץ האמריקני? להיפך! היא התנדבה לקרוע את עצמה ול"התנתק"! כן, התנדבה. כנס הקוורטט האחרון, בניו יורק, הודיע במפורש, שהנסיגה מעזה וצפון השומרון היתה התנדבות ישראלית, מחוץ ומעבר למחוייבותה עפ'י מפת הדרכים.
האויב הפלסטיני שלנו בצרות. את המיליארדים שקיבל הוא לא ניצל כדי לבנות לעצמו משק ועתיד. המשאבים בוזבזו ונגנבו. הרשות הפלסטינית מפוררת ומושחתת. אין כלכלה, אין מערכת משפט, אין דין ודיין. וגם בתחום שהם מומחים בו - שוד, רצח וטרור - צה'ל היכה אותם. עם נורמלי ממצה את נצחונו, רק עם חולה רוח יוצא מגידרו לשקם את האויב ולהעמידו שוב על רגליו. אנחנו.
ראש השב'כ לשעבר, דיכטר, התבטא ברדיו שישראל אינה יכולה להתנתק צבאית מן השומרון. כדי להגיע למסקנה הזאת לא צריך להיות מומחה גדול. די לראות את הקסאמים נופלים על שדרות ואשקלון כדי להסיק, שגורל דומה מזומן לבית שאן, עפולה, חדרה, נתניה ואח'כ גם לתל אביב, אם צה'ל לא יהיה בתוך השומרון. האלוף נווה התראיין לאחרונה ואמר, שנגד הטרור ניתן להלחם רק מתוך פנים השטח, מתוך הערים הערביות, וגם על הגדר ניתן לשמור רק - מבפנים. ועל כן אסור לצה'ל לסגת.
אם כן, למען השם, מדוע אתם רוצים להחריב את היישובים? השתגעתם? על מי יישען הצבא הזה שאתם רוצים שיישאר ביהודה ושומרון? הלא את מחנות הצבא הרסתם ופיניתם בפקודת האמריקנים - מה תעשו? תיבנו מחנות צבא חדשים על חורבות בית אל ועופרה, אילון מורה, נווה צוף וטלמון?
נסיים במאורע סנסציוני ומרעיש, שבארץ נורמלית ושפוייה היה מרים גלים גבוהים. כאן - זו ידיעה צדדית בלבד ב"מעריב". עבדל ברי עטואן, העורך של העתון החשוב "אל קודס אל ערבי", הרגיש חפשי לספר בטלוויזיה הלבנונית את האמת על ערפאת: בשיחה בתוניס בשנת 1994, סמוך לפני הגעתו לעזה, אמר לו ערפאת מלים אלה -
"חי אללה, אני אשגע אותם. אני אהפוך את ההסכמים האלה לאסון עליהם. לא בימי, אבל בימיך אתה תראה את הישראלים בורחים מפלסטין. רק היה סבלני. אל תדבר על זה. שמור זאת אצלך".
על כך הוסיף המראיין, עטואן: "לכן, אני יודע, שאת גדודי חללי אל אקצה הוא יצר וחימש.."
מדוע ראה עצמו עורך העיתון הערבי הזה חפשי לגלות סוד כל כך רגיש, אם לא מפני שהשתכנע שהיהודים הישראלים כבר הרחיקו לכת כל כך בדרכם אל התאבדותם לדעת, שאין עוד סכנה שיתפכחו וישובו לעלות על דרך השפיות. עובדה: הידיעה עברה ללא כל תגובה. אדריכלי אוסלו, ביילין ופרס וחבורתם, לא מצאו כל צורך להצטדק ולהסביר, על מה ולמה שלחו למוות את 1,500 קורבנותיה של אוסלו. וגם מחנה השלום רגוע. להיפך. הוא בדרך אל הנצחון המחלט על האויב האמיתי, הלא הם המתנחלים היהודים. בעיצומה של הצפייה לחגיגה הגדולה של 40 המנדטים וקבורת חלום ארץ ישראל - למי בכלל יש ראש לערבים -
כבר אמרנו: יחיד שיוצא מדעתו - שולחים לפסיכיאטר.
אולם, מה עושים לעם שלם שהפך "קוקו"?
