מדינת ישראל נ' אברהם תומר 

שנת מאסר בפועל לחייל שהרג שוהה בלתי חוקי בהיסח הדעת


פלילי

ת"פ 40182/07, מדינת ישראל נ' אברהם תומר

כב' השופט: ע' מודריק


09.11.2008

העובדות:
1. הנאשם, צעיר בן 21 שנים, חייל בשרות חובה בצה"ל נותן את הדין בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין.
2. ביום 4.10.06 בשעת בוקר עסק צוות של שוטרי משמר הגבול בפעילות שגרתית של איתור שוהים בלתי חוקיים ביפו.
3. הצוות איתר באתר בניה ברח' עמיעד ביפו שלושה פלשתינאים שהתבררו להיות שוהים בלתי חוקיים.
4. הנאשם דרך את נשקו שהיה מונח על כתפו במצב "הצלב" תוך כדי שהוא מכוון את הרובה אל עבר אחד מן השב"ח שהתברר להיות איעד תאופיק אבו רעיה. במצב דברים זה, בהיסח הדעת, תוך כדי הדריכה, לחץ הנאשם באצבעו על ההדק. נורה קליע מנשקו של הנאשם ופגע בצווארו של המנוח וגרם לפטירתו.

ההכרעה:
1. עתירת התביעה לעונש מאסר משמעותי וממושך מופרזת מאד.
2. הנאשם פעל בתחושה של בלבול, חשש מסוים ובחוסר ניסיון בולט. הנאשם לא ביקש לקטול חיי אדם ולא ביקש להמר על חיי אדם. מבחינה זו אין להשוות את התנהגותו ל"משחק" הרפתקני בנשק ואף לא לבריונות דרכים של נהג הלום שיכר או לקרבות רחוב של בליינים שוחרי אלימות.
3. הנאשם נכשל כחייל שעמד על משמרתו. זה איננו כישלון נסלח שכן הוא קיפח חיי אדם. זה איננו כישלון של מה בכך שכן התנהגותו הוגדרה, משפטית כ"הריגה".
4. אין לשכוח כי בידי הנאשם הופקד כלי נשק שכוחו להמית והנאשם הצטווה להשתמש בו באורח מושכל לשם השגת יעדי תפקידו.
5. האחריות שהוטלה על כתפי הנאשם כחייל, אמנם חייל בראשית דרכו ודל ניסיון, היא להישמר מפני שימוש לא ראוי בנשקו במיוחד כדי שלא יקופחו חיי אדם. הנאשם לא היה נתון בסכנה ופעולתו לא נבעה מפירוש מוטעה של התנהגות השוהים הבלתי חוקיים. הוא היה פזיז ובפזיזותו המיט אסון על קורבן העבירה ועל משפחתו. על פשע זה יש להעניש אותו.
6. ביהמ"ש דן את הנאשם לשנתיים וחצי מאסר שמהן שנה אחת לנשיאה בפועל. יתר המאסר על תנאי לשלוש שנים מתום המאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של המתה שהיא פשע או עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע.