נומרולוגיה קבלית - מקובלים, קבליסטים, מתקשרים, קבלה וחשבונית . - אוריה זמיר. 

בס"ד

נומרולוגיה קבלית - מקובלים, קבליסטים, מתקשרים, קבלה וחשבונית .

אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה [משלי פרק-ג-יג]


בעוונותי כי רבו, צדה עיני קטע ממאמר מסוים. המאמר נכתב על-ידי אחת המגדירה עצמה קבליסטית.
בגופו נכתב (בדברים מובאים ברוחם ולא בלשונם המדוייקת) כי כבר משחר נעוריה ראתה מלאכים ותקשרה עם צדיקים כמו משה רבנו ע"הש, רבי עקיבא, הבן איש חי ועוד רבים וטובים ומארי דאוריתא.

הכל ע"פ דבריה ניתן לה ככוחות מולדים ע"י הבורא יתברך. אם להצמד לדבריה, הרי או שקבלת את הברכה מעם הבורא יתברך, או שלא, פשוטו כמשמעו.

הייאוש שאחז בי למקרא הדברים איים למוטט את שלמדתי עם השנים כמו את שהאמנתי בו כפועל יוצא.
התורה נקנית ביסורים, בעמל ובטורח. כל קושיה שהצלחת לפצח בפרד"ס הסתום והנשגב, הסירה קליפה, הורידה אורות והרחיקה את החיצונים ומנעה יניקת אורות דקדושה ע"י הס"א, ופותחת לקב"ה פתח כחדה (חודה) של מחט- שיר השירים רבה : "פתחו לי פתח של תשובה כחדה של מחט ואני אפתח לכם פתח שעגלות וקרונות נכנסין בו" .

מזלו של עמנו שמר"ן הרב עובדיה יוסף שליט"א ושאר גדולי ישראל, לא חשבו כן ולא בחרו בדרך התקשור, אלא עשו ועושים לילותיהם כימים בשקידה על לימוד התורה על כל רבדיה ופניה ולמול כל גילוי וחידוש בתורה עלו כמה וכמה אגלי זעה על מצחם. כך גם תלמידי התורה והאברכים המתאבקים לרגליהם.

בתמימותי (על דרך הדיוטות) חשבתי כי מקרא, מפרשים, משנה, תלמוד, פוסקים וקבלה יש ללמוד, ככתוב :
רש"י על ת. בבלי מ.נדרים דף פא-א : ומפני מה תלמידי חכמים אין מצויין בו'. שאין הדבר מצוי : שלא יהו אומרים בני אדם תורה ירישה היא להם ואין אנו נזקקין ללמוד תורה :

לאמיתו של דבר הקבלה הינה פירוש נוסף על דברי התורה שבכתב ותו"שבע. אכן נקראת היא תורת הח"ן (חכמת הנסתר) ובאופן די מיוחד ומופלא, ברורה היא יותר מהתורה שבכתב, שהאחרונה סתומה ואינה מושגת אלא על-ידי חז"ל באמצעות התו"שבע, ע"י ראשונים ואחרונים וחכמי הזמן הזה. יש מי מחכמי ישראל שהגדיר את כל כתבי הקודש ובכללם תורת הקבלה כתו"שבע, ויש מי מהם שהוציא את הקבלה מכלל זה, להעיד על הכלל.

ועדין על דרך ההדיוט, נזכרתי בגדולי ישראל. החל ממשה רבנו ע"הש שהיה נסיך בבית פרע"ה עד גיל ארבעים. מגיל ארבעים ועד לשמונים בילה במדבר כרעה צאנו של יתרו וכמלך כוש ובכל ארבעים שנותיו במדבר למד ויתרה מכך, כיצד לכתחילה ראה בסבלות עמו - הוא, שאין חולק ואין מערער על היותו שליח השם ומוריד התורה, ככתוב :
מלאכי ג-כב : זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים :
ומפרש המצודת דוד : זכרו תורת משה עבדי . ר''ל הואיל ותקבלו גמול טוב לכן בכל דור ודור זכרו התורה שמסרה לכם משה עבדי כי בשמירתה תקבלו הגמול : אשר צויתי אותו . ולא מלבו אמרה : על כל ישראל . ר''ל לא אותו לבד צויתי התורה כ''א על כל ישראל שיקיימוה כולם בין החוקים הם הדברים שלא נודע טעמן והשטן משיב עליהן בין המשפטים והם הדברים הנודעים בטעמם :

ועל לימוד ותקשור ממלאכים ועם מלאכים, מצאתי את דברי השל"ה הקדוש מאירי עינים ופותחי לבב להבין סוד הלימוד יען אשר "בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי" :
ספר השל"ה הקדוש - ספר במדבר דברים - פרשת וזאת הברכה תורה אור - ד
והכלל העולה מזה, כי הלימוד עתה הוא לימוד לשמה דוקא, דהיינו ללמוד ולעשות, ובזה דברי תורה פרין ורבין ומתפשטין. והיום לעשותם, כי עתה הוא עולם המעשה, והברכה מורה אלימוד לשמה. והנה דבר זה אינו מסור אלא ללב, כי מי הוא זה שיודע מה שבלב חבירו, וכל דבר המסור ללב כתיב בו ויראת מאלהיך, כי אינו ידוע רק להשם יתברך ולא לזולתו. ואף מלאכי השרת אינם יודעים מה שבלב האדם, כי אינם יודעים עניינים הנסתרים כי אם מה שמגלה להם השם יתברך, כמו שכתב הזוהר בענין איה שרה אשתך. ואף שכתבו התוספות בפרק קמא דשבת (יב, ב) בענין המלאכים שאינם מבינים התרגום, וכתבו, תימה הלא יודעים דברים שבלב כו'. לפי קבלתנו האמיתית הם דברים דחויים, וכבר הארכתי בענין זה ותירצתי שם מה שנראה סותר לזה בתלמוד, אבל המוסכם הוא שאין להם ידיעה בהנעלמות.

במסכת אבות פרק א - משנה (א) נאמר : משה קבל תורה מסיני [ומהו שקבל תורה מסיני - שבמשך ארבעים יום וארבעים לילה בשהותו על ההר, למד תורה מפי הקב"ה. שנאמר שמות לד-כז : ויאמר יהו"ה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל : ובל תתהה מה היה לו לעשות שם ארבעים יום ולילה, שהרי נאמר שם כח : ויהי שם עם יהו"ה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים : ורומז "לחם" בגימ' עח, שם הוי"ה בגימ' כ"ו כפול ג' פעמים. וכפי מאמר חז"ל "אין מים אלא תורה"], ומסרה ליהושע (ב) , ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.

וכן על זה הדרך ביהושע בן נון. לא היה כאן תקשור ולא היו כאן כוחות שהוענקו ע"י הקב"ה לאדם טרם לידתו. אבל כן היה כאן לימוד תורה מעמיק ועבודת קודש כמו שנאמר על יהושע בן נון : שמות לג-יא : ודבר יהו"ה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל :
[שנאמר "ואין אהל אלא אהלה של תורה", ככתוב בראשית כה-כז : ..ויעקב איש תם ישב אהלים :
רש"י : תם. אינו בקי בכל אלה, אלא כלבו כן פיו. מי שאינו חריף לרמות קרוי תם : ישב אהלים. אהלו של שם ואהלו של עבר :]

ומה מצוה הקב"ה את יהושע בן נון - "והגית בו יומם ולילה" וכן "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו".
יהושע א-ו : חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם : ז : רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך: ח : לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל:

ויהושע מסרה לזקנים, גם כאן לא היה ממש תקשור מיסטי וכוח מיסטי מולד בו נחנו הזקנים שכן כתוב - שמות ג-טז : לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהו"ה אלקי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים :
שם יב-כא : ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח :
שם יח-יב : ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלקים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלקים :
רש"י : את זקני ישראל. מיחדים לישיבה. ואם תאמר זקנים סתם, היאך אפשר לו לאסוף זקנים של ששים רבוא :

שמות טו-כז : ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים :
רש"י : שתים עשרה עינת מים. כנגד שנים עשר שבטים נזדמנו להם: ושבעים תמרים. כנגד שבעים זקנים :
[שבעים, רמז להיותם שבעים, לשון שובע בלימוד התורה].

פן נוסף לתמיהתי על דברי הקבליסטית [והיא לצערי אינה יחידה, רבים שכמותה מנצלים את מצוקתם של נזקקים "ומוכרים" להם את שהם רוצים לשמוע] : היאך יעביר איש ה' משה רבנו ע"הש את דברי התורה "בתקשור" לכאלה שהופעתם החיצונית, לבושם, מנהגיהם וכל כיוצא באלה אינם מסמנים אנשי אמונה. האם לא תהיה "בתקשור" שכזה אמירה של מתן גושפנקא תורנית והלכתית ע"י גדול ישראל [זכרו תורת משה עבדי] , מתן היתר לדברים שנאסרו ע"י התורה ?
שהרי נאמר במשנה באבות, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וגו'. נהיר לכל בר דעת למי מסר משה את התורה. האם יתכן כי התורה אינה נצחית וכי משה ישנה דרכו ואמונתו - ולמרות אהבתו של הקב"ה למשה, צוה אותו באופן הכי חד-משמעי שיכול להיות, למסור את התורה ואת המנהיגות לידי יהושע בן נון. האם היה צורך בציווי שכזה - על פני הדברים ובפשטם, לא היה צורך, אך צפון כאן דבר גדול מהבנה ומהגיון, את התורה ואת המנהיגות מצוה להעביר לאדם המתאים, אין כאן בחירה אלא ציווי, ללמדך כי גדול ככל שיהיה האדם, בתורה ובמעשים, מצוה עליו ללמד ןמצוה עליו לבחור את האיש המתאים ע"פ תורת ה' ללימוד ולהנהגה.

תמיהה נוספת : האם יתכן כי משה רבנו ע"הש יסור מדבר הקב"ה, דוקא עתה כשאין גוף גשמי "חוצץ" בינו לבין הקב"ה וימסור תורה בידי מי שאינו כיהושע או לפחות הולך בדרכו ?

רגע, רגע אורי"ה, שאלה : הרי ידוע לך כי היו "מתקשרים" בעברו של עמנו. אחד "המתקשרים" היה מר"ן הבית יוסף - רבי יוסף קארו זצוק"ל, האם אתה מטיל ספק בקיום המגיד [מגיד מישרים] שהיה לו -
תשובה : התשובה נחלקת לשנים : א. איני מטיל ספק. מר"ן הבית יוסף היה מקדושי וצדיקי עמנו ממאורות תורתנו הקדושה שהתואר מלאך השם ממעיט בערכו המוסרי והתורני [מגיד מישרים, בית יוסף ושולחן ערוך שהוא עמוד התווך להלכה הנוהגת בישראל] ומי כמוהו היה ראוי להתקשרות המגיד ולהיות מעובר בנשמות צדיקים.

ב. אך הצדיק להבדיל, הגם שיכול היה לקבל מפי המגיד את כל תורתו, בחר לטרוח ולעשות לילות כימים בשקידה על התורה וחקר כל אות ונקודה ותג, ככתוב "והגית בו יומם ולילה" וכן "ושננתם לבניך" ובע"ה אני מחשיב עצמי כבן למר"ן הבית יוסף ולשאר צדיקי ישראל ממשיכי דרכם של משה רבנו ע"הש ויהושע בן נון, כאז כן עתה.
סיכום התשובה : כאשר מדובר בצדיק בשיעור קומתו המוסרית והתורנית כמר"ן הבית יוסף, הוא לא הסתפק בהתקשרות המגיד אלא פשוט עשה כדברי חז"ל שלימוד תורה כנגד כל המצות.

שאלה אחרונה :
האם אנ"י מאמין שהם [הקבליסטים] מתקשרים באמת, או שהם משקרים ובודים דברים מליבם ?
התשובה נחלקת לשנים ושני החלקים, לשון המעטה, אינם מחמיאים כלל ועיקר :
א. חלקם משקרים ואינם מתקשרים אלא כפי שאמרתי לעיל, פשוט מנצלים את מצוקת הפונים אליהם ועושים את ממונם על דרך העושק, הגזלה וגניבת הדעת.
ב. חלקם הנותר אינם מודעים לשקר ואכן "מתקשרים", אך עולם עשי"ה רווי קליפות "והתקשור" הינו עם כוחות הטומ' הס"א, זאת שמחה "לתקשר" עם "הראוים" לקבל ממנה [מהס"א] את דברי השוא והשקר, מעשה שטן הבא להשטין על ישראל ח"ו ולהסיט אותנו מדרך השם רחמנא לצלן.

* יוצאים מהכללים הנ"ל, הנם צדיקי הדור המקבלים ממגידים ומדריכים רוחניים ואינם ששים להצהיר על כך ברבים ואף עושים שימוש מושכל ומוגבל במסרים אותם הם מקבלים.

מסקנה :
ת.בבלי, בבא מציעא, תוספות דף קט-ב : לפי שבאותה שעה שלימדו שיבושים נתבטל לו לימוד של אמת :

בברכת אהבת השם, התורה וישראל, אורי"ה זמיר.

© כל הזכויות שמורות לאורי"ה זמיר, כל שימוש במאמר מותר, למעט שימוש מסחרי ואין לעשות במאמר "קרדום לחפור".

03-5033875 050-4846136 http://kabala-oria.net