מומחה לפתיחת עסק על: תוכנית החרום הכלכלית 

תוכנית החירום הכלכלית: מה עושים ? 
בימים אלה מתגבשת תוכנית ממשלתית לבלימת  המיתון הנופל עלינו כתוצאה מהמשבר העולמי. עושה רושם כי מתגבשת תוכנית המועתקת מתוכניות שיושמו בארץ בעבר,  ובסופו של חשבון "וההר יוליד עכבר ". על פקידי האוצר לא לחשוש מירידה ברזרבות הכספיות, כי בסופו של חשבון  הכספים נחסכו למטרת הצלה ליום משבר, ולצערנו היום הגיע. לפני גיבוש כל תוכנית  יש  לקבוע מטרות לטווח ארוך ולבנות תוכנית שתחזק את הכלכלה שלנו ונצא מהמיתון כשאנו מקדימים את ארצות העולם . לפיכך הסיוע שינתן בארץ אמור להיות שונה בתכלית מהסיוע הניתן במדינות אחרות .  המשבר שהתחיל להתפתח בארה"ב  ועבר לאירופה מקורו בבועה הפיננסית שהלכה והתנפחה עד אשר התפוצצה, לכן אותן המדינות מיהרו לגבות את הגופים הפיננסים בגדרות ביטחון. כדי להחזיר את אמון הציבור באותם הגופים. המשבר המתפתח בארץ  שונה מהמשבר המתרחש במדינות אחרות . אין אנו ברוכים  במשאבים , אך לחילופין ניחנו במיטב המוחות ומיטב הכישרונות היצירתיים,וזה היווה את  המנוע  העיקרי לצמיחת המשק ולמקור  של מטבע חוץ . 
אי לכך המדינה חייבת לתמוך בענף ייצור זה , באמצעים הבאים : 
א. תעסוקה   כל תוכנית צריכה להתמקד  ביצירת אפשרויות להסבה מקצועית תוך מתן ההעדפה לענפים שלמדינה חשוב לפתח.
1 . לימודים : יש לממן הרצאות וסדנאות במקומות העבודה הקיימים למפוטרים , במטרה להכין רגשית  את העובדים לאפשרות שיפוטרו, ובמטרה לתת להם מידע על תוכניות הסיוע השונות ועל אפשרויות להסבה מקצועית. 
2. עובדים זרים : העסקת עובדים זרים הם למעשה רכישת שירותים מוזלים מחו"ל, אין כל שוני כלכלי בין תשלום ליבוא מוצר לבין תשלום לעובד זר. העובדים  הנ"ל מועסקים בתחומי עבודה שהערך המוסף שלהם נמוך, אי לכך זה בלתי הגיוני  להפנות עובד ישראלי בעל ערך מוסף גבוה לתחום בו הערך המוסף נמוך. העובדים הזרים אינם מהווים גורם המתחרה על מקומות העבודה בארץ. ההיפך הנכון , הם מהווים גורם תורם לכלכלה.
3. הפחתת משכורות : אין ספק שגם העובדים השכירים מעוניינים לשים כתף כדי לשפר את מצבם בטווח הארוך. ניתן להתקין תקנות  המאפשרות הפחתת המשכורות באמצעות מנגנון לשמירת הכספים הנחסכים שישולמו לעובד לאחר יציאה מהמיתון ,מעין קבלת הלוואה מהעובד .
4. הסבה מקצועית : יש לתת הטבות למי שיעבור הסבה מקצועית.
5. עליה של מוחות : יש לתת תמריצים  לעליה של "מוחות"  ,  בשנים האחרונות התגברה התופעה של בריחת מוחות לחו"ל.היום, לאור המיתון העולמי, נוצרה הזדמנות להחזיר את אותם המוחות הביתה. 
6. תמיכות ממשלתיות : יש להגדיל תקציבי המדען הראשי, ותקציב מרכז ההשקעות.כן יש להקים קרנות סיוע לעסקים קטנים, מתוך מחשבה כי בסופו של חשבון הם  גורם הייצור הכי    גדול במדינה.
7.  בירוקרטיה והשירות הציבורי : חובה לצמצם את הבירוקרטיה, ולשפר את השירות הציבורי כל מי שנזקק לשירות ציבורי יודע כי עליו להיאבק   במלתעות הבירוקרטיה, ובקשיחות לב של הפקידים האחראים .יש לבנות מנגנון  שכל מי שמקבל שכר מקופת המדינה   יחשוש למקום  עבודתו  .
 ב. שינויים במדיניות המיסים .
1.  עלויות העסקת עובדים  : יש להקטין  עלויות תשלומי ביטוח לאומי,ותשלומים לפי חוק פנסיה חובה. במהלך השנים נוצר מצב מגוחך שברמות שכר מסוימות העלויות העקיפות על השכר  אף גבוהות מתשלומי מס הכנסה שבנויים  מדירוג פרוגסיבי. 
2. הקטנת מיסים עקיפים  : יש להפחית את שיעורי המע"מ,  ושיעורי היטל בלו הפחתה זו תגביר את הצריכה הפרטית ותחזיר לשווקים את הסומק בלחיים.  
 ג. שחיקת החסכונות :  
1. פיצוי על שחיקת חסכונות :  התקשורת  הרעבה לאסונות, מציגה כל יום  את שיעורי ירידת שווי קופות הגמל, אך היא אינה מדגישה כי למעשה באופן ראלי לא תהיה שחיקה בחסכונות  היות עלויות  המחיה, ירדו  במקביל  . כסף משמעותו ייצוג היכולת לקנות מוצרים ושירותים, המשבר יוזיל את רמות המחירים  כך שלא יהיה שינוי ביכולת הרכישה שלנו. השוק נכנס למצב של דפלציה (ירידות מחירים ), כך שבפועל  הכסף שווה יותר.לפיכך אין כל הצדקה לפצות את החוסכים על ההפסדים שנוצרו להם 2. מתן רשת ביטחון . קיימת משוואה ידועה לפיה חיסכון שווה להשקעות, ללא השקעות המשק לא יוכל לצמוח.  יש להיזהר ממפולות פיננסיות אי לכך המדינה חייבת להעניק רשת ביטחון עתידית  לכל מי שלא ימשוך את חסכונותיו  , אסור שהציבור יחשוש משחיקה נוספת של כספו.  לסיכוםכל תוכנית שתתגבש  חייבת להיעשות בעצה אחת  עם ראשי משק ,קרי נציגי ההסתדרות ונציגי ענפי ההתאחדויות השונות. יש לבנות תוכנית בראייה של שמירה על הקיים, ובמחשבה מה קורה לאחר המיתון. מדינות העולם יבזבזו תקציבים על סבסוד גופים פיננסים, אנחנו נבנה תוכנית המתייחסת למשק  לטווח ארוך . באפשרות המדינה לנצל את המומנטום העולמי  לשפר את כושר  התחרות שלנו בעיקר בתחומים בהם יש לנו יתרון יחסי .
יפה שעה אחת קודם.