עיצוב המרחב הציבורי 

עיצוב- הגן הציבורי
"עונת הבחירות" הגבירה את המודעות לערכי איכות הסביבה, הפעם בצורה גורפת וחוצת מפלגות, מימין ומשמאל. עם זאת, יירוק הסביבה אינו מזוהה בהכרח עם כפריות ונראות ירוקה במובן המילולי. עצם ההתייחסות למפגעי זיהום, לחיסכון במשאבים בסיכון כגון המים, האוויר, הקרקע, תורמת לשיפור הקיימות במישור המעשי, ופותחת דרך לחשיבה אסתטית, בעיצוב הנוף העירוני.
[לינק ל- מגמה ירוקה, ויקיפדיה http://www.green.org.il/beta/index.php[
במציאות האורבאנית של ימינו ראוי להמיר את הגנים הציבוריים בפינות חמד המשלבות ריצוף אסתטי ופיסול סביבתי. פינות החמד המתאימות למציאות האורבאנית אינן בהכרח חיקוי של הטבע. הן מעוצבות כמרחב חופשי לתנועה רגלית על שבילים ציוריים, בין מיתקנים יצירתיים למשחק ומושבים מרווחים למרגוע, מתוך חשיבה פונקציונאלית.


כיום הגנים והפארקים בחוצות העיר נחשבים כטבע למרות שאינם טבע למעשה. מראה הערוגות הוא מלאכותי, מעוצב בצורות הנדסיות ובצמחייה גזומה למשעי; העצים אמנם ניטעו לטובת המראה הירוק של העיר, בעוד שלרוב אינם מלבלבים, בשל מגבלת המים ומפגעי הזיהום (ולפעמים אף מהווים מטרד מסוים, כאשר הם משירים פירותיהם הדביקים על המרצפת); הפארק המבצבץ פה ושם מותחם בין מבנים הסוגרים עליו מכל צד, כחצר נידחת של גן ילדים, שמתקניו הוקמו לצאת ידי חובה.
ההתרפקות על גני העיר שהתאימו בזמנם לקצב הפיתוח המתון, חוסמת הסתגלות מעשית למציאות שבה רבי הקומות תופשים את כל המרחב העירוני ואת קו השמיים, וזאת בלי לשכוח את התנועה המואצת של כלי הרכב הממלאים את הכבישים. המציאות החדשה מחייבת חשיבה חדשה על עיצוב פינות מרגוע מודרניות, שלא יתנגשו עם הנוף העירוני כהתרסה חסרת סיכוי בפני העולם המשתנה.
דוגמה מעניינת למגמות המודרניות בעיצוב הפארק העירוני יספקו עבודותיו של ברנארד טשומי המעטרות ערים רבות ברחבי העולם [לינק למפגשים מהסוג החזותי, טשומי ( (Tschumi, עיצוב פארק]