יום שלישי,טיפוסי משהו,לא ממש פרודקטיבי ועם זאת אין על מה להתלונן.אני מעבר לים כבר שנה וחצי וזו פעם שנייה ממושכת,הכל התחיל מוזר ,אבל עם טעם טוב אז החלטתי לנסות,מי יודע...מקסימום זה יצליח..!
אני יכול להעיד על עצמי,אם ככה בכלל אומרים,שעברתי לא מעט,יותר נכון לומר הרבה,
ומהיותי סקרן כרוני הגעתי למחוזות די מעניינים,אני נזהר מלומר רחוקים ובכל זאת אני עדיין מוצא שהדברים הקטנים הם אלה שבסוף נחרטים,הם אלה שעוצמים עיניים..רצים בתמונות..עם טעם..אפילו ריח. מצחיק. אני מוצא את זה מצחיק.
אני זוכר שנפגשנו,יום אביבי,אני לא זוכר מה לבשתי,אבל אני זוכר את העיניים, לא משהו שאפשר להסביר בדיו.ידעתי,ממש אז,הסתבכתי,צרות מתקרבות,מן סוג של טירוף משותף.
השקעתי המון זמן ואנרגיה להיכנס,אולי יש לומר לחדור, לתודעה שלה והיה לא פשוט.
צריך להיות יצירתי,להצחיק,להחליף תלבושות,להשטתות,מה שצריך,אני בעד...
אני זוכר יום אחד שהיא זרקה עליי מרק אפונה והתחלנו מלחמת אוכל מטורפת,אמא שלה לעומת זאת לא העריכה את העיצוב החדש ולאבא שלה יש אקדח אז הפסקנו,הלכנו לבלגן חדר אחר.
לא יודע,אני בדרך כלל לא כזה,ההתנהלות שלי בחיי היום יום חדה,מחושבת,אני זז מהר,
נוגע בכמה דברים במקביל,ואיתה,איתה אני יכול לשבת במרפסת מכוסים שנינו בארטיק שוקובו טריפל שוקולד,נוזל כולו,ואנחנו מחייכים,אפילו לא מדברים.היא מוציאה ממני משהו אחר.
היא סקרנית כמוני,ואפשר לראות לה בעיניים כמה היא חכמה.מכירים את זה שאתם מאתגרים מישהו ונהנים מהצד לראות איך הוא מתמודד,אפילו קצת גאים על צורת ההתנהלות שלו. אומנם לא תמיד היא מוצאת את המילים המדויקות להגיד מה היא רוצה,ובכל זאת תמיד היא מבהירה את עצמה בדרך מיוחדת.
לא ראיתי אותה כבר די הרבה זמן,התגעגעתי,מלאאאא,אז אני טס אוטוטו לארץ הקודש,
להפתיע אותה,קונה שק של מתנות וטס,ישר אליה,לפני הכל.
אני יודע שאמא זה לפני הכל,אמא זו אמא,אבל גם את הנושא הזה פתרתי,אימי היקרה תבוא איתה,בהתחלה חששתי,לא יודע....המפגש,הרגשתי מוזר אז אמא שלי אמרה שהיא מסיימת בשעה אחת את הגן והן יהיו בשדה עד שלוש ושזה לא יהיה מוזר שאני אבכה כמו תינוק שאני אראה את אחיינית שלי,אז הקשבתי לה,אמא שלי אישה חכמה אני משתדל להקשיב לה.
תמר קוראים לה,אחיינית שלי.
אני יכול להעיד על עצמי,אם ככה בכלל אומרים,שעברתי לא מעט,יותר נכון לומר הרבה,
ומהיותי סקרן כרוני הגעתי למחוזות די מעניינים,אני נזהר מלומר רחוקים ובכל זאת אני עדיין מוצא שהדברים הקטנים הם אלה שבסוף נחרטים,הם אלה שעוצמים עיניים..רצים בתמונות..עם טעם..אפילו ריח. מצחיק. אני מוצא את זה מצחיק.
אני זוכר שנפגשנו,יום אביבי,אני לא זוכר מה לבשתי,אבל אני זוכר את העיניים, לא משהו שאפשר להסביר בדיו.ידעתי,ממש אז,הסתבכתי,צרות מתקרבות,מן סוג של טירוף משותף.
השקעתי המון זמן ואנרגיה להיכנס,אולי יש לומר לחדור, לתודעה שלה והיה לא פשוט.
צריך להיות יצירתי,להצחיק,להחליף תלבושות,להשטתות,מה שצריך,אני בעד...
אני זוכר יום אחד שהיא זרקה עליי מרק אפונה והתחלנו מלחמת אוכל מטורפת,אמא שלה לעומת זאת לא העריכה את העיצוב החדש ולאבא שלה יש אקדח אז הפסקנו,הלכנו לבלגן חדר אחר.
לא יודע,אני בדרך כלל לא כזה,ההתנהלות שלי בחיי היום יום חדה,מחושבת,אני זז מהר,
נוגע בכמה דברים במקביל,ואיתה,איתה אני יכול לשבת במרפסת מכוסים שנינו בארטיק שוקובו טריפל שוקולד,נוזל כולו,ואנחנו מחייכים,אפילו לא מדברים.היא מוציאה ממני משהו אחר.
היא סקרנית כמוני,ואפשר לראות לה בעיניים כמה היא חכמה.מכירים את זה שאתם מאתגרים מישהו ונהנים מהצד לראות איך הוא מתמודד,אפילו קצת גאים על צורת ההתנהלות שלו. אומנם לא תמיד היא מוצאת את המילים המדויקות להגיד מה היא רוצה,ובכל זאת תמיד היא מבהירה את עצמה בדרך מיוחדת.
לא ראיתי אותה כבר די הרבה זמן,התגעגעתי,מלאאאא,אז אני טס אוטוטו לארץ הקודש,
להפתיע אותה,קונה שק של מתנות וטס,ישר אליה,לפני הכל.
אני יודע שאמא זה לפני הכל,אמא זו אמא,אבל גם את הנושא הזה פתרתי,אימי היקרה תבוא איתה,בהתחלה חששתי,לא יודע....המפגש,הרגשתי מוזר אז אמא שלי אמרה שהיא מסיימת בשעה אחת את הגן והן יהיו בשדה עד שלוש ושזה לא יהיה מוזר שאני אבכה כמו תינוק שאני אראה את אחיינית שלי,אז הקשבתי לה,אמא שלי אישה חכמה אני משתדל להקשיב לה.
תמר קוראים לה,אחיינית שלי.
