בש"א 20365/08, יוסף טרוים נ' ארקדי גאידמק (אריה בר-לב)
כב' השופט: א' זמיר
19.11.2008
העובדות:
1. מדובר בבקשה לעיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ.
2. בין הצדדים נפלה מחלוקת עסקית. המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי.
3. הצדדים הסכימו להעביר את התובענה לבוררות. הבורר חייב את המשיב לשלם למבקש כ- 54 מיליון ש"ח.
4. בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם הבוררות, תלויים ועומדים ערעוריהם של שני הצדדים בפני ערכאת ערעור של שלושה בוררים.
5. בפי המבקש טענה ברורה - המשיב מבריח את נכסיו בישראל ובחו"ל וקיים חשש ממשי לכך שיברח מישראל, בריחה שתסכל את האפשרות להיפרע ממנו.
ההכרעה:
1. סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות מקנה סמכויות עזר לבית המשפט, כאלו שיש לו כאילו מדובר היה בתובענה שהוגשה לו, לרבות עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, ערובה להמצאת נכסים, מינוי כונס נכסים, צו עשה וצו לא תעשה.
2. סעיף 29 לחוק הבוררות מתייחס לשלב מאוחר יותר, וקובע כי משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות, "רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות.
3. הזכות לצאת מן הארץ, שהיא בעצם חלק מחירות התנועה, הפכה, עם כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לזכות בעלת מעמד נורמטיבי חוקתי, על- חוקי. לפיכך, משקלה של זכות זו ושל השיקולים המגולמים בה עלה לעומת התקופה שקדמה לחוק היסוד, מצב אשר עשוי למצוא לו ביטוי במסגרת פרשנות החקיקה המקנה סמכויות הוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ.
4. בכ מקרה עסקינן בסעד דרסטי, הניתן במשורה, בזהירות ולאחר שבית המשפט השתכנע כי אין ברירה אלא לתיתו.
5. נטל השכנוע מוטל על מבקש הצו, ובהתחשב בזכות החוקתית של המשיב לקניינו או לחופש תנועתו, יש לייחס חשיבות רבה לאיכותן ולכמותן של הראיות אשר מתיימרות לבסס את הרכיבים האמורים, אשר ביסוד טיעוניו של מבקש הצו.
6. חשש מסוים קיים והוא מרחף בחלל האוויר, אך לא כי חשש זה עולה כדי רמת הוודאות הנדרשת על מנת לפגוע באופן כה קשה בזכות החוקתית לחופש תנועה.
7. לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת להוכחת דרישת ההכבדה. המבקש הטיל 42 עיקולים שונים על נכסי המשיב. המבקש לא הוכיח שלא יהיה די בנכסים אלו.
8. המשיב טוען כי על פי הוראת סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ("פסקת ההגבלה"), ניתן לפגוע בזכות חוקתית מוגנת (החופש לצאת מהארץ) רק בחוק או לפי חוק, מכוח הסמכה מפורשת בו. תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, הותקנה בשנת 2001, מכוח הוראות סעיפים 108 ו- 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. לכן, הוראות אלו אינן כוללות הסמכה מפורשת כנדרש בסעיף 8 לחוק היסוד.
9. יש לתת את הדעת אף לכך, שהוראות סטטוטוריות אחרות, המאפשרות עיכוב יציאה מן הארץ, מצויות בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה. בטרם הכרעה בטענה זו, ולאור השלכותיה הרחבות, ראוי לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לשקול את התייצבותו לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], וכן לאפשר לצדדים להשלים את התייחסותם לנושא.
10. ב"כ המשיב ימציא תוך 3 ימים לפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) את הבקשה, התשובה וההחלטה. הפרקליטות תמסור את עמדתה תוך 20 יום מהמסירה, עם העתק לצדדים. אלה ישלימו את התייחסותם תוך 10 ימים נוספים.
11. הצו הארעי מיום 10.11.08 בדבר עיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב - מבוטל. ביהמ"ש מעכב ביצועה של החלטה זו עד ליום 24.11.08.
כב' השופט: א' זמיר
19.11.2008
העובדות:
1. מדובר בבקשה לעיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ.
2. בין הצדדים נפלה מחלוקת עסקית. המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי.
3. הצדדים הסכימו להעביר את התובענה לבוררות. הבורר חייב את המשיב לשלם למבקש כ- 54 מיליון ש"ח.
4. בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם הבוררות, תלויים ועומדים ערעוריהם של שני הצדדים בפני ערכאת ערעור של שלושה בוררים.
5. בפי המבקש טענה ברורה - המשיב מבריח את נכסיו בישראל ובחו"ל וקיים חשש ממשי לכך שיברח מישראל, בריחה שתסכל את האפשרות להיפרע ממנו.
ההכרעה:
1. סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות מקנה סמכויות עזר לבית המשפט, כאלו שיש לו כאילו מדובר היה בתובענה שהוגשה לו, לרבות עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, ערובה להמצאת נכסים, מינוי כונס נכסים, צו עשה וצו לא תעשה.
2. סעיף 29 לחוק הבוררות מתייחס לשלב מאוחר יותר, וקובע כי משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות, "רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות.
3. הזכות לצאת מן הארץ, שהיא בעצם חלק מחירות התנועה, הפכה, עם כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לזכות בעלת מעמד נורמטיבי חוקתי, על- חוקי. לפיכך, משקלה של זכות זו ושל השיקולים המגולמים בה עלה לעומת התקופה שקדמה לחוק היסוד, מצב אשר עשוי למצוא לו ביטוי במסגרת פרשנות החקיקה המקנה סמכויות הוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ.
4. בכ מקרה עסקינן בסעד דרסטי, הניתן במשורה, בזהירות ולאחר שבית המשפט השתכנע כי אין ברירה אלא לתיתו.
5. נטל השכנוע מוטל על מבקש הצו, ובהתחשב בזכות החוקתית של המשיב לקניינו או לחופש תנועתו, יש לייחס חשיבות רבה לאיכותן ולכמותן של הראיות אשר מתיימרות לבסס את הרכיבים האמורים, אשר ביסוד טיעוניו של מבקש הצו.
6. חשש מסוים קיים והוא מרחף בחלל האוויר, אך לא כי חשש זה עולה כדי רמת הוודאות הנדרשת על מנת לפגוע באופן כה קשה בזכות החוקתית לחופש תנועה.
7. לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת להוכחת דרישת ההכבדה. המבקש הטיל 42 עיקולים שונים על נכסי המשיב. המבקש לא הוכיח שלא יהיה די בנכסים אלו.
8. המשיב טוען כי על פי הוראת סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ("פסקת ההגבלה"), ניתן לפגוע בזכות חוקתית מוגנת (החופש לצאת מהארץ) רק בחוק או לפי חוק, מכוח הסמכה מפורשת בו. תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, הותקנה בשנת 2001, מכוח הוראות סעיפים 108 ו- 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. לכן, הוראות אלו אינן כוללות הסמכה מפורשת כנדרש בסעיף 8 לחוק היסוד.
9. יש לתת את הדעת אף לכך, שהוראות סטטוטוריות אחרות, המאפשרות עיכוב יציאה מן הארץ, מצויות בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה. בטרם הכרעה בטענה זו, ולאור השלכותיה הרחבות, ראוי לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לשקול את התייצבותו לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], וכן לאפשר לצדדים להשלים את התייחסותם לנושא.
10. ב"כ המשיב ימציא תוך 3 ימים לפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) את הבקשה, התשובה וההחלטה. הפרקליטות תמסור את עמדתה תוך 20 יום מהמסירה, עם העתק לצדדים. אלה ישלימו את התייחסותם תוך 10 ימים נוספים.
11. הצו הארעי מיום 10.11.08 בדבר עיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב - מבוטל. ביהמ"ש מעכב ביצועה של החלטה זו עד ליום 24.11.08.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
