ת"פ 209/08, מדינת ישראל נ' בועז בן מרדכי יונה
כב' השופט משה רביד
19.11.2008
העובדות:
1. הנאשם הורשע - על יסוד הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. כתב האישום, המונה תשעה אישומים, מגולל את פעילותו הפלילית של הנאשם בשנים 1997-2007 (להלן - "התקופה הרלוונטית"), בשמשו מנהלן של חברות חפציבה השונות ובעליהן, הכוללות מספר רב של חברות פרטיות, שתי חברות ציבוריות ותאגיד מדווח (להלן - "חפציבה"), ושעיקר עיסוקן בייזום ובבניית פרויקטים למגורים ולמסחר, ובפיתוח ובהפעלה של נכסים מניבים, בארץ ובחו"ל.
2. בתקופה הרלוונטית פעל הנאשם, יחד עם נושאי משרה ועובדים אחרים בחברות חפציבה, באופן שהתאפשר לו לעשות שימוש הן בכספי רוכשי הדירות מחפציבה בפרויקטים הקבלניים והן בכספים בחברות הציבוריות, זאת על-פי רצונו, צרכיו ומטרותיו.
החלטה:
3. מוסד הסדרי הטיעון, המשמש כיום כלי מרכזי וחיוני התורם לאכיפת החוק, אינו מעוגן בחקיקה והתפתחותו הינה תוצאה של פרקטיקה שצמחה על רקע צרכיה וערכיה של שיטת המשפט בישראל, כמו גם במדינות אחרות בעולם. אשר לדחיית הסדר טיעון, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יעשה כן אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה. הנחת עבודה ראויה היא, כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות ובית המשפט יניח כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב ומשיקולים ענייניים.
4. מן הכלל אל הפרט. יש לכבד הסדר הטיעון ביחס לעונש המאסר, המבטא, בנסיבות הענין איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק רכיב זה בהסדר הטיעון לנאשם לבין התועלת שיש ברכיב ענישה זה לאינטרס הציבור. יחד עם זאת, בהתייחס לרכיב הפיצוי לרוכשי הדירות, המדובר במקרה מיוחד המצדיק סטייה מהסדר הטיעון, אשר התביעה לא נתנה לו המשקל הראוי, ובכך הופר במידה משמעותית האיזון הראוי בין שיקולי הענישה הרלוונטיים.
5. הנאשם שלח ידו בכספי רוכשי הדירות המגיעים לכדי מאות מיליוני שקלים, ובכך פגע פגיעה קשה ברוכשי הדירות, בפרויקטים הקבלניים ובסיכויי השלמתם, בעטיים הורשע, בין היתר, בעבירות חמורות של קשר לביצוע פשע, קשר להונות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. במעשיו הפליליים החמורים של הנאשם ובהתנהלותו השיטתית לאורך שנים רבות, הביא הנאשם לאובדנם של כספים בהיקפים עצומים של מאות מיליוני שקלים ולקריסת קבוצת חפציבה, על ההשלכות הקשות וההרסניות על הציבור הרחב ובפרט על שוק נדל"ן הדירות בישראל.
6. השיקולים לחומרה בנסיבות המקרה דנן הינם רבים ומשמעותיים: חומרת המעשים כשלעצמם; היקפם העצום של המעשים הפליליים בהם הורשע הנאשם; פרק הזמן הממושך בו ביצע הנאשם המעשים החמורים דלעיל; ניצול הנאשם את האמון שנתנו בו גורמים שונים ורבים בשמשו הבעלים ומנהליהן של חברות חפציבה, ובפרט ציבור רוכשי הדירות וציבור המשקיעים; תפקידו הבכיר ביותר של הנאשם; מספרם הגדול של הנפגעים ממעשיי הנאשם; הנזקים הקשים שהסבו מעשי הנאשם בעיקר לרוכשי הדירות - הנזקים הממוניים והנזקים שאינם ממוניים.
7. האינטרס הציבורי ביחס לעבירות חמורות וקשות אלה שביצע הנאשם, אשר הובילו להתמוטטות קבוצת חפציבה, מגדולות חברות הבניה בארץ, מחייב העברת מסר עונשי ברור ומרתיע, לבל לא תישנה פעילות עבריינית קשה זו.
8. ככל שמדובר ברכיב הפיצוי לרוכשי הדירות שנפגעו, אשר הוסכם על הצדדים במסגרת הסדר הטיעון כי יבוא תחת חיוב הנאשם בעונש של קנס משמעותי לנוכח נסיבותיו המיוחדות של התיק דנן - התביעה לא נתנה משקל ראוי והולם לעניינם של נפגעי העבירה והנזקים החמורים שהוסבו להם, עובר לעריכת הסדר הטיעון. המדובר בשיקול רלוונטי הנמנה על שיקולי הענישה בנסיבות המקרה דנן, בהידרש בית המשפט לאישור הסדר הטיעון. רכיב הפיצוי שהוסכם על הצדדים בסך של 4,000,000 ש"ח מקל עם הנאשם במידה מופרזת, ומחייב סטייה מהסדר הטיעון בעניין זה.
9. על הנאשם נגזרו 7 שנות מאסר בפועל ו- 3 שנות מאסר על-תנאי.גובה הפיצוי לרוכשי הדירות הועמד על סך של 8,000,000 ש"ח.
כב' השופט משה רביד
19.11.2008
העובדות:
1. הנאשם הורשע - על יסוד הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. כתב האישום, המונה תשעה אישומים, מגולל את פעילותו הפלילית של הנאשם בשנים 1997-2007 (להלן - "התקופה הרלוונטית"), בשמשו מנהלן של חברות חפציבה השונות ובעליהן, הכוללות מספר רב של חברות פרטיות, שתי חברות ציבוריות ותאגיד מדווח (להלן - "חפציבה"), ושעיקר עיסוקן בייזום ובבניית פרויקטים למגורים ולמסחר, ובפיתוח ובהפעלה של נכסים מניבים, בארץ ובחו"ל.
2. בתקופה הרלוונטית פעל הנאשם, יחד עם נושאי משרה ועובדים אחרים בחברות חפציבה, באופן שהתאפשר לו לעשות שימוש הן בכספי רוכשי הדירות מחפציבה בפרויקטים הקבלניים והן בכספים בחברות הציבוריות, זאת על-פי רצונו, צרכיו ומטרותיו.
החלטה:
3. מוסד הסדרי הטיעון, המשמש כיום כלי מרכזי וחיוני התורם לאכיפת החוק, אינו מעוגן בחקיקה והתפתחותו הינה תוצאה של פרקטיקה שצמחה על רקע צרכיה וערכיה של שיטת המשפט בישראל, כמו גם במדינות אחרות בעולם. אשר לדחיית הסדר טיעון, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יעשה כן אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה. הנחת עבודה ראויה היא, כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות ובית המשפט יניח כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב ומשיקולים ענייניים.
4. מן הכלל אל הפרט. יש לכבד הסדר הטיעון ביחס לעונש המאסר, המבטא, בנסיבות הענין איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק רכיב זה בהסדר הטיעון לנאשם לבין התועלת שיש ברכיב ענישה זה לאינטרס הציבור. יחד עם זאת, בהתייחס לרכיב הפיצוי לרוכשי הדירות, המדובר במקרה מיוחד המצדיק סטייה מהסדר הטיעון, אשר התביעה לא נתנה לו המשקל הראוי, ובכך הופר במידה משמעותית האיזון הראוי בין שיקולי הענישה הרלוונטיים.
5. הנאשם שלח ידו בכספי רוכשי הדירות המגיעים לכדי מאות מיליוני שקלים, ובכך פגע פגיעה קשה ברוכשי הדירות, בפרויקטים הקבלניים ובסיכויי השלמתם, בעטיים הורשע, בין היתר, בעבירות חמורות של קשר לביצוע פשע, קשר להונות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. במעשיו הפליליים החמורים של הנאשם ובהתנהלותו השיטתית לאורך שנים רבות, הביא הנאשם לאובדנם של כספים בהיקפים עצומים של מאות מיליוני שקלים ולקריסת קבוצת חפציבה, על ההשלכות הקשות וההרסניות על הציבור הרחב ובפרט על שוק נדל"ן הדירות בישראל.
6. השיקולים לחומרה בנסיבות המקרה דנן הינם רבים ומשמעותיים: חומרת המעשים כשלעצמם; היקפם העצום של המעשים הפליליים בהם הורשע הנאשם; פרק הזמן הממושך בו ביצע הנאשם המעשים החמורים דלעיל; ניצול הנאשם את האמון שנתנו בו גורמים שונים ורבים בשמשו הבעלים ומנהליהן של חברות חפציבה, ובפרט ציבור רוכשי הדירות וציבור המשקיעים; תפקידו הבכיר ביותר של הנאשם; מספרם הגדול של הנפגעים ממעשיי הנאשם; הנזקים הקשים שהסבו מעשי הנאשם בעיקר לרוכשי הדירות - הנזקים הממוניים והנזקים שאינם ממוניים.
7. האינטרס הציבורי ביחס לעבירות חמורות וקשות אלה שביצע הנאשם, אשר הובילו להתמוטטות קבוצת חפציבה, מגדולות חברות הבניה בארץ, מחייב העברת מסר עונשי ברור ומרתיע, לבל לא תישנה פעילות עבריינית קשה זו.
8. ככל שמדובר ברכיב הפיצוי לרוכשי הדירות שנפגעו, אשר הוסכם על הצדדים במסגרת הסדר הטיעון כי יבוא תחת חיוב הנאשם בעונש של קנס משמעותי לנוכח נסיבותיו המיוחדות של התיק דנן - התביעה לא נתנה משקל ראוי והולם לעניינם של נפגעי העבירה והנזקים החמורים שהוסבו להם, עובר לעריכת הסדר הטיעון. המדובר בשיקול רלוונטי הנמנה על שיקולי הענישה בנסיבות המקרה דנן, בהידרש בית המשפט לאישור הסדר הטיעון. רכיב הפיצוי שהוסכם על הצדדים בסך של 4,000,000 ש"ח מקל עם הנאשם במידה מופרזת, ומחייב סטייה מהסדר הטיעון בעניין זה.
9. על הנאשם נגזרו 7 שנות מאסר בפועל ו- 3 שנות מאסר על-תנאי.גובה הפיצוי לרוכשי הדירות הועמד על סך של 8,000,000 ש"ח.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
