האמנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האמנם זכות זו הינה אוטומטית? האמנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעונין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?
אכן, כך. חוק הירושה כולל הוראה ספציפית ומיוחדת לענין הידועים בציבור. הוראה זו למעשה משווה את מעמדם של בני זוג לא נשואים למעמדם של בני זוג נשואים, ובלבד שהתקיימו תנאי הסעיף המגדירים מהם בני זוג ידועים בציבור לצורך חוק הירושה. ברגע בו בני הזוג עומדים בתנאים אלה, קמה זכות ירושה אוטומטית, גם אם לא היתה למי מהצדדים כוונה להוריש דבר לבן זוגו. המדובר ב- 3 תנאים מצטברים: האחד, כי הצדדים ניהלו חיי משפחה; השני, כי הצדדים ניהלו משק בית משותף והשלישי שכל אחד מהצדדים בסטטוס של פנוי (גרוש, אלמן או רווק, היינו שאינו נשוי לאחר). בהתקיים תנאים אלה, הרי שהצדדים ייחשבו כידועים בציבור, תקום זכות ירושה אוטומטית ביניהם, בדיוק כפי שקמה זכות ירושה אוטומטית בין בני-זוג נשואים.
יודגש, כי התנאי השלישי (שבן הזוג הידוע בציבור, פנוי ואינו נשוי לאחר) הינו מיוחד ונדרש לצורך חוק הירושה בלבד. אדם יכול להיות מוכר כידוע בציבור לבן זוג אחד ועדיין להיות נשוי במקביל - לבן זוג אחר, לצורך חוקים אחרים. כך למשל, יכולה אשה להיות מוכרת כידועה בציבור לגבר, שהינו נשוי לאחרת, ולקבל - ביחד עם אותה אשה קצבת שארים מהביטוח הלאומי, לאחר פטירתו של הגבר.
שוני זה בהגדרה של מיהו ידוע בציבור נובע מהעובדה כי זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור, התפתחו במהלך השנים על ידי הפסיקה, ואח"כ שולבו בחוקים ספציפיים שונים. למעשה, אין חוק אחד אשר מרכז את הזכויות של ידוע בציבור, וגם אין חוק אחד אשר מגדיר בצורה מפורשת מיהו זה שניתן להגדיר אותו כידוע בציבור. על זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור אנו למדים מתפזורת של חוקים שונים, כאשר כל חוק מגדיר את הידוע בציבור באופן שונה.
משום כך, וכפי שהוסבר לעיל, נוצרים מצבים בהם הנך ידוע בציבור לעניין מסוים ואינך ידוע בציבור לעניין אחר.
אכן, כך. חוק הירושה כולל הוראה ספציפית ומיוחדת לענין הידועים בציבור. הוראה זו למעשה משווה את מעמדם של בני זוג לא נשואים למעמדם של בני זוג נשואים, ובלבד שהתקיימו תנאי הסעיף המגדירים מהם בני זוג ידועים בציבור לצורך חוק הירושה. ברגע בו בני הזוג עומדים בתנאים אלה, קמה זכות ירושה אוטומטית, גם אם לא היתה למי מהצדדים כוונה להוריש דבר לבן זוגו. המדובר ב- 3 תנאים מצטברים: האחד, כי הצדדים ניהלו חיי משפחה; השני, כי הצדדים ניהלו משק בית משותף והשלישי שכל אחד מהצדדים בסטטוס של פנוי (גרוש, אלמן או רווק, היינו שאינו נשוי לאחר). בהתקיים תנאים אלה, הרי שהצדדים ייחשבו כידועים בציבור, תקום זכות ירושה אוטומטית ביניהם, בדיוק כפי שקמה זכות ירושה אוטומטית בין בני-זוג נשואים.
יודגש, כי התנאי השלישי (שבן הזוג הידוע בציבור, פנוי ואינו נשוי לאחר) הינו מיוחד ונדרש לצורך חוק הירושה בלבד. אדם יכול להיות מוכר כידוע בציבור לבן זוג אחד ועדיין להיות נשוי במקביל - לבן זוג אחר, לצורך חוקים אחרים. כך למשל, יכולה אשה להיות מוכרת כידועה בציבור לגבר, שהינו נשוי לאחרת, ולקבל - ביחד עם אותה אשה קצבת שארים מהביטוח הלאומי, לאחר פטירתו של הגבר.
שוני זה בהגדרה של מיהו ידוע בציבור נובע מהעובדה כי זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור, התפתחו במהלך השנים על ידי הפסיקה, ואח"כ שולבו בחוקים ספציפיים שונים. למעשה, אין חוק אחד אשר מרכז את הזכויות של ידוע בציבור, וגם אין חוק אחד אשר מגדיר בצורה מפורשת מיהו זה שניתן להגדיר אותו כידוע בציבור. על זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור אנו למדים מתפזורת של חוקים שונים, כאשר כל חוק מגדיר את הידוע בציבור באופן שונה.
משום כך, וכפי שהוסבר לעיל, נוצרים מצבים בהם הנך ידוע בציבור לעניין מסוים ואינך ידוע בציבור לעניין אחר.
הכותבת הינה עורכת-דין בתחום דיני המשפחה והירושה ומשרדה ממוקם במגדל היובל במרכז העיר ראשל"צ. בעלת ניסיון של 14 שנים בהופעות בבתי-המשפט ובתי-הדין הרבניים. מספקת כלים פרקטיים וייחודיים להתנהלות יעילה במהלך הסכסוך ולאחריו.
האמור לעיל אינו בא במקום יעוץ משפטי.
האמור לעיל אינו בא במקום יעוץ משפטי.
