תעבורה, נהיגה בשכרות והקלה בעונש 

כידוע, כאשר שופט מטיל עונש על נאשם, אין באפשרותו לתקן את מעשי ידיו, להקל או להחמיר, וזאת לאחר שהשופט "קם מכיסאו". פסק הדין שניתן הופך לחלוט, אלא אם הוגש עליו ערעור. פסה"ד בו מוטל עונש אינו דומה להחלטת שופט בעניין מזונות, למשל, החלטה הניתנת לשינויים בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של מקבל המזונות.



למרות כלל בסיסי זה, מצא שופט התעבורה בת"א, שלמה איזקסון, לאפשר לנאשם לחזור אליו ולשטוח את טענותיו בדבר החשש לאובדן פרנסה וזאת למרות חלוף העיתים , תוך שהשופט מוצא את שביל הזהב בין החובה להטיל עונש חמור לבין ההצדקה להתחשב במצוקת הנאשם הנדון בפניו ובני ביתו.



פסק הדין המקורי בתיקו של אותו נאשם, ניתן בחודש מרץ 2004, ועפ"י פסה"ד הוטל על הנאשם אשר שהורשע בנהיגה בשכרות, העונש המינימלי הקבוע בחוק של פסילת רשיון הנהיגה ל- 24 חודשים בפועל. והנה בחודש פברואר 2005, לאחר שחלפה כמעט שנה! מצא השופט להקל בעונש שאותו הטיל, כאמור, באופן שאיפשר לנאשם לנהוג בכל יתרת תקופת הפסילה אשר נותרה לריצוי ( במשך 13 חודשים ) חודשים בכלי הרכב המטופלים במוסך בו משמש הנאשם כמכונאי.



הנהג בו מדובר, הואשם כאמור בנהיגת רכב תחת השפעת אלכוהול