מהו דנ"א זר
ולמה זה נשמע עוד יותר מפחיד בחורף...
דנ"א זר, שמקורו מוירוסים, חיידקים ומשאריות מזון שלא עוכלו נמצא בכולנו, במצב חבוי. אך מה קורה לו, ולנו, עם בוא החורף?
כולם מכירים את מחלות החורף הקלאסיות כגון הצטננות, שפעת, דלקת אוזניים, גרון או ריאות. אך מסתבר כי לפעמים כל הצרות הצרורות האלה הן דווקא הצרות הפשוטות יותר, יחסית.
מחקרים רבים מראים כי בחורף חלה גם עליה בהופעה או בהחרפה של מחלות קשות כמו התקפי לב ומחלות סרטן. תופעה זו נובעת כנראה, מהירידה ביעילות המערכת החיסונית המאפיינת עונה זו.
המערכת החיסונית בעונת החורף החשוכה
מסתמן כי אחד הגורמים העיקריים לעליה בתחלואה בחורף היא החשיפה הקצרה יותר לאור בעונה זו. התקצרות אורך היום בחורף גורמת לשינויים הורמונליים המשפיעים לא רק על מצב הרוח (שגם הוא מאוד חשוב לבריאות) אלא גם על המערכת החיסונית.
אחד מהורמוני המפתח המשפיעים על מערכת החיסון בחורף הוא לא אחר מאשר הורמון המלטונין. מאחר והפרשת המלטונין מושפעת משעות חשיפה לאור, רמתו בחורף יורדת. ירידה זו ברמת המלטונין גוררת אחריה שרשרת של שינויים הורמונליים נוספים כמו עליה ברמת הורמונים סטרואידליים כגון הגלוקוקורטיקואידים. אלה משפיעים על פעילותם של תאי מערכת החיסון (לימפוציטים מסוג T ו-B) ומשנים את היחס בין סוגי התאים השונים. הפרת האיזון העדין בין תאים אלה פוגעת ביעילותה של המערכת החיסונית.
הקשר בין המערכת החיסונית לבין הדנ"א הזר
מהן ההשלכות של מערכת חיסונית "חלשה" יותר? תשובה מעורפלת משהו תהיה בריאות רופפת וירידה כללית באיכות החיים. תשובה מדויקת יותר תהיה עליה בריכוז הדנ"א הזר בגופינו.
וכיצד משפיעה העליה בריכוז הדנ"א הזר בגוף? עליה בהופעה או החרפה של התקפי לב ומחלות סרטן!
הרשו לי להסביר. קחו לדוגמה את סרטן השד. על פי האמונה הרווחת בקרב המדענים החוקרים כיום את המחלה, סרטן שד נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "פציעה" בגן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם, מחקרים רבים מראים כי רק 5% לערך מהחולות בסרטן שד נושאות "גן פצוע", כלומר מוטציה בגן זה. בדיקה של הגן BRCA1 בתאים הסרטניים של 95% מהחולות בסרטן שד מראה כי הגן אינו נושא מוטציה כלשהיא. מאכזב, ואפילו מדאיג.
תוצאות אלו הניעו רבים להתייחס למיליארדי הדולרים שהושקעו בחקר המוטציות במחלה זו כאל בזבוז משווע. על פי תוצאות אלו, גישת הגן "הפצוע" בסרטן שד רלבנטית ל- 5% בלבד מהנשים החולות. תחושת הבזבוז כבר נותנת אותותיה בשטח. לאחרונה החל הציבור לצמצם בתקציבים שהזרים למרכז הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב (NCI) - נושא הדגל של תיאורית הגן "הפצוע".
אך אל ייאוש. על פי תגלית מדעית של ד"ר חנן פולנסקי, שהתפרסמה כבר בשנת 2003, העובדה שרק 5% מהחולות נושאות גן "שבור" היא למעשה בשורה נהדרת לכל השאר, ואף לחלק מאותן 5%.
מעז יצא מתוק
הדנ"א הזר, שמקורו כאמור בוירוסים, חיידקים ושאריות מזון שלא עוכלו, נמצא בתאים אלה במצב חבוי, אך פעיל. פעילות זו עלולה לגרום לתאים בחולות הללו "להשתגע" ולשכפל את עצמם בצורה לא מבוקרת. למעשה הדנ"א הזר הוא טפיל גנטי שניזון ממשאבים שהוא "גונב" מהפונדקאי. המחסור במשאבים שיוצר הדנ"א הזר בתא הפונדקאי משבש את פעילות הגנים בתא, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את פעילות התא. הדנ"א הזר אינו "פוצע" את הגנים האנושיים בתא הפונדקאי, הוא פשוט מרעיב אותם וכך פוגע בפעילותם. וגן BRCA1 רעב וסרטן שד הם רק דוגמא אחת לצמד שכזה. כאשר הדנ"א הזר מרעיב את הגןHSL הפונדקאי יעלה במשקל, גם ללא עליה בצריכה הקלורית! הרעבה של הגן CD18 תתבטא בהסתיידות עורקים, התקפי לב, ושבץ מוחי, וגן TF רעב עלול להוביל למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים, זאבת (Lupus) , דלקת פרקים(Arthritis) ומחלת קרוהן(Crohn's Disease) וכן הלאה. ממצאים אלה הם ששימשו השראה לד"ר פולנסקי לקרוא לתגלית בשם הגן "המורעב".
ככל שריכוז הדנ"א הזר בתא הפונדקאי גבוה יותר, מידת ההשפעה שלו על הגנים של הפונדקאי רבה יותר. ככל שריכוז הדנ"א הזר בתאים גבוה יותר עולה מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן.
מערכת החיסון ודנ"א זר בחורף
ירידה ביעילות המערכת החיסונית בחורף פירושה עליה בריכוז הדנ"א הזר בגוף. כלומר - נזלת ושפעת, אך גם גידולים סרטניים והתקפי לב.
אז מה עושים? לוקחים תוסף תזונה נוגד דנ"א זר. תוסף כזה יכול להגן מפני מחלות אלו.
בחורף חשוב לשמור על חום גוף, תזונה מאוזנת ומסודרת (כדי לאפשר למערכת החיסונית תפקוד אופטימלי) ומספר שעות שינה הולם, לדאוג לחדרים מוארים ומאירים ולא לשכוח - לנשום עמוק (לא ליד כאלה שמשתעלים)... כדי לעזור למערכת החיסון לשמור עלינו טוב יותר. אך בחורף מערכת החיסון גם היא זקוקה לעזרה. הוספת נוגד דנ"א זר לתפריט היומי יכולה לספק פתרון מקיף ומערכתי (שעובד אגב כל ימות השנה ובכל מזג אוויר). ויפה שעה אחת קודם.
ולמה זה נשמע עוד יותר מפחיד בחורף...
דנ"א זר, שמקורו מוירוסים, חיידקים ומשאריות מזון שלא עוכלו נמצא בכולנו, במצב חבוי. אך מה קורה לו, ולנו, עם בוא החורף?
כולם מכירים את מחלות החורף הקלאסיות כגון הצטננות, שפעת, דלקת אוזניים, גרון או ריאות. אך מסתבר כי לפעמים כל הצרות הצרורות האלה הן דווקא הצרות הפשוטות יותר, יחסית.
מחקרים רבים מראים כי בחורף חלה גם עליה בהופעה או בהחרפה של מחלות קשות כמו התקפי לב ומחלות סרטן. תופעה זו נובעת כנראה, מהירידה ביעילות המערכת החיסונית המאפיינת עונה זו.
המערכת החיסונית בעונת החורף החשוכה
מסתמן כי אחד הגורמים העיקריים לעליה בתחלואה בחורף היא החשיפה הקצרה יותר לאור בעונה זו. התקצרות אורך היום בחורף גורמת לשינויים הורמונליים המשפיעים לא רק על מצב הרוח (שגם הוא מאוד חשוב לבריאות) אלא גם על המערכת החיסונית.
אחד מהורמוני המפתח המשפיעים על מערכת החיסון בחורף הוא לא אחר מאשר הורמון המלטונין. מאחר והפרשת המלטונין מושפעת משעות חשיפה לאור, רמתו בחורף יורדת. ירידה זו ברמת המלטונין גוררת אחריה שרשרת של שינויים הורמונליים נוספים כמו עליה ברמת הורמונים סטרואידליים כגון הגלוקוקורטיקואידים. אלה משפיעים על פעילותם של תאי מערכת החיסון (לימפוציטים מסוג T ו-B) ומשנים את היחס בין סוגי התאים השונים. הפרת האיזון העדין בין תאים אלה פוגעת ביעילותה של המערכת החיסונית.
הקשר בין המערכת החיסונית לבין הדנ"א הזר
מהן ההשלכות של מערכת חיסונית "חלשה" יותר? תשובה מעורפלת משהו תהיה בריאות רופפת וירידה כללית באיכות החיים. תשובה מדויקת יותר תהיה עליה בריכוז הדנ"א הזר בגופינו.
וכיצד משפיעה העליה בריכוז הדנ"א הזר בגוף? עליה בהופעה או החרפה של התקפי לב ומחלות סרטן!
הרשו לי להסביר. קחו לדוגמה את סרטן השד. על פי האמונה הרווחת בקרב המדענים החוקרים כיום את המחלה, סרטן שד נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "פציעה" בגן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם, מחקרים רבים מראים כי רק 5% לערך מהחולות בסרטן שד נושאות "גן פצוע", כלומר מוטציה בגן זה. בדיקה של הגן BRCA1 בתאים הסרטניים של 95% מהחולות בסרטן שד מראה כי הגן אינו נושא מוטציה כלשהיא. מאכזב, ואפילו מדאיג.
תוצאות אלו הניעו רבים להתייחס למיליארדי הדולרים שהושקעו בחקר המוטציות במחלה זו כאל בזבוז משווע. על פי תוצאות אלו, גישת הגן "הפצוע" בסרטן שד רלבנטית ל- 5% בלבד מהנשים החולות. תחושת הבזבוז כבר נותנת אותותיה בשטח. לאחרונה החל הציבור לצמצם בתקציבים שהזרים למרכז הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב (NCI) - נושא הדגל של תיאורית הגן "הפצוע".
אך אל ייאוש. על פי תגלית מדעית של ד"ר חנן פולנסקי, שהתפרסמה כבר בשנת 2003, העובדה שרק 5% מהחולות נושאות גן "שבור" היא למעשה בשורה נהדרת לכל השאר, ואף לחלק מאותן 5%.
מעז יצא מתוק
הדנ"א הזר, שמקורו כאמור בוירוסים, חיידקים ושאריות מזון שלא עוכלו, נמצא בתאים אלה במצב חבוי, אך פעיל. פעילות זו עלולה לגרום לתאים בחולות הללו "להשתגע" ולשכפל את עצמם בצורה לא מבוקרת. למעשה הדנ"א הזר הוא טפיל גנטי שניזון ממשאבים שהוא "גונב" מהפונדקאי. המחסור במשאבים שיוצר הדנ"א הזר בתא הפונדקאי משבש את פעילות הגנים בתא, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את פעילות התא. הדנ"א הזר אינו "פוצע" את הגנים האנושיים בתא הפונדקאי, הוא פשוט מרעיב אותם וכך פוגע בפעילותם. וגן BRCA1 רעב וסרטן שד הם רק דוגמא אחת לצמד שכזה. כאשר הדנ"א הזר מרעיב את הגןHSL הפונדקאי יעלה במשקל, גם ללא עליה בצריכה הקלורית! הרעבה של הגן CD18 תתבטא בהסתיידות עורקים, התקפי לב, ושבץ מוחי, וגן TF רעב עלול להוביל למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים, זאבת (Lupus) , דלקת פרקים(Arthritis) ומחלת קרוהן(Crohn's Disease) וכן הלאה. ממצאים אלה הם ששימשו השראה לד"ר פולנסקי לקרוא לתגלית בשם הגן "המורעב".
ככל שריכוז הדנ"א הזר בתא הפונדקאי גבוה יותר, מידת ההשפעה שלו על הגנים של הפונדקאי רבה יותר. ככל שריכוז הדנ"א הזר בתאים גבוה יותר עולה מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן.
מערכת החיסון ודנ"א זר בחורף
ירידה ביעילות המערכת החיסונית בחורף פירושה עליה בריכוז הדנ"א הזר בגוף. כלומר - נזלת ושפעת, אך גם גידולים סרטניים והתקפי לב.
אז מה עושים? לוקחים תוסף תזונה נוגד דנ"א זר. תוסף כזה יכול להגן מפני מחלות אלו.
בחורף חשוב לשמור על חום גוף, תזונה מאוזנת ומסודרת (כדי לאפשר למערכת החיסונית תפקוד אופטימלי) ומספר שעות שינה הולם, לדאוג לחדרים מוארים ומאירים ולא לשכוח - לנשום עמוק (לא ליד כאלה שמשתעלים)... כדי לעזור למערכת החיסון לשמור עלינו טוב יותר. אך בחורף מערכת החיסון גם היא זקוקה לעזרה. הוספת נוגד דנ"א זר לתפריט היומי יכולה לספק פתרון מקיף ומערכתי (שעובד אגב כל ימות השנה ובכל מזג אוויר). ויפה שעה אחת קודם.
ליה אונלי פולי-דנ"א
דיאטנית קלינית MS.c RD.
ייעוץ וטיפול אישי ובקבוצות. מומחיות: השמנה, סוכרת, גריאטריה, הקשר בין דנ"א זר להתפתחות מחלות כרוניות ואפשרויות המניעה והטיפול באמצעות תוספי תזונה.
דיאטנית קלינית MS.c RD.
ייעוץ וטיפול אישי ובקבוצות. מומחיות: השמנה, סוכרת, גריאטריה, הקשר בין דנ"א זר להתפתחות מחלות כרוניות ואפשרויות המניעה והטיפול באמצעות תוספי תזונה.
