חמש מלכודות לישראלים בחול שלא ניתקו תושבות לצורכי מס 

שיטת המס הנהוגה בישראל הינה "פרסונלית". משמע, כל עוד היחיד שומר על תושבות (להבדיל מ"אזרחות") ישראלית לצורכי מס, אזי הוא נדרש להתחייב במס על הכנסותיו בכל העולם, מכל מקורות ההכנסה, תיהנה אשר תיהנה. במאמר זה אציין את חמש המלכודות השכיחות למי שלא ידע לנתק את תושבותו לצורכי מס, כפי שמס הכנסה מצפה לניתוק תושבות, כלומר - יחשב ל"תושב ישראל" למרות ששהה בחו"ל:
1. דוחות שנתיים למס הכנסה:
תושב ישראל המפיק הכנסה בחו"ל, נדרש להגיש דו"ח למס הכנסה בישראל ולשלם את המס בהתאם. אמנם ניתן לנכות הוצאות מסוימות, וניתן להזדכות על מיסים ששולמו בחו"ל (אם כי לא תמיד באופן מלא), אולם ברור שהמלכודת הראשונה תהיה עצם החובה והטרחה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה (ולעיתים בעקבות כך גם רצף ארוך של אירועים כגון הצהרת הון, מקדמות למס ודיווחים שונים ומשונים).
2. דיווח וחבות בביטוח לאומי:
בסבירות גבוהה עלול היחיד גם להיחשב תושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי, וידרש לשלם דמי ביטוח (ובנוסף ביטוח בריאות ממלכתי) על הכנסותיו בחו"ל, בהתאם לנסיבות. שילם היחיד ביטוח לאומי בחו"ל, הוא לא יוכל (ברוב המוחלט של המקרים) להתקזז מול תשלומי ביטוח לאומי בישראל, ובוודאי לא מול תשלומי ביטוח בריאות ממלכתי. מסיבה זו, לעיתים "המכה" של כפל ביטוח לאומי עלולה לכאוב הרבה יותר ממס הכנסה.
3. "מס יציאה" (או "מס עזיבה"):
החוק מחייב את מי שהינו בעל נכסים פיננסים, או נכסי נדל"ן בחו"ל, לשלם למס הכנסה בישראל את המס על חלק הרווח השייך לישראל, גם אם מימוש הרווח התרחש כשהיחיד כבר תושב חוץ. במקרים רבים הדבר בא לידי ביטוי במימוש אופציות למניות שעובדים שקיבלו בישראל ומימשו בחו"ל (ואגב - בהתאם גם בחזרה לישראל). חלוקת הרווח בין זה המתחייב במס בישראל לבין זה הפטור, מחושבת באופן ליניארי לפי תקופת ההחזקה, בישראל ומחוצה לה. אולם זו בדיוק השאלה: מהו יום ניתוק התושבות? לא בהכרח היום שבו היחיד נסע לחו"ל. יתרה מכך, כשמדובר באופציות למניות המוחזקות על ידי "נאמן" ישראלי, אזי נאמן זה ינכה את המס על כל הרווח. העובד רשאי להוציא ממס הכנסה "תיאום מס" להפחתת המס בגין חלק הרווח שיש לייחס לחו"ל. זו נקודת זמן קריטית בה כל נושא ניתוק התושבות עלול להיבחן על כל המשתמע מכך.
4. הטבות במס לתושב חוזר:
מס הכנסה מעניק למשך תקופה מסוימת הטבות מס לתושב חוזר על הכנסות מנכסים בחו"ל, שנרכשו כאשר היה היחיד תושב חוץ, והוא ממשיך להחזיק בנכסים אלה לאחר שחזר לישראל (ישנה כוונה להרחיב את ההטבות הללו לכבוד שנת ה- 60 למדינה). התנאי הבסיסי להטבות הללו הוא שהיחיד היה "תושב חוץ" במשך שלוש שנים לפחות. כלומר, יתכן שהיחיד ישהה בחו"ל שלוש או ארבע שנים, אולם כשיחזור הוא לא יהיה זכאי להטבות המס, כיוון שהוא לא ידע לנתק באופן נכון את תושבותו לצורכי מס: כ"תושב חוץ" הוא שהה בחו"ל פחות מתקופת המינימום של שלוש שנים.
5. פעילות בחו"ל באמצעות חברה שהוקמה בחו"ל:
מלכודת זו הינה יותר נדירה אבל היא קיימת. החוק קובע כי במקרים מתאימים, פעילות בחו"ל באמצעות חברה שבבעלות תושב ישראל, עלולה להתחייב גם היא במס, בנוסף להכנסות היחיד הישראלי עצמו.

קביעת מעמד התושבות לצורכי מס מעלה את הצורך לבחון היטב את מבחניה: מתי וכיצד יחיד מנתק תושבות? השלכות המס משמעותיות הן למעבר מתושבות ישראלית לתושבות חו"ל (על מנת להימנע מהשלמת מס בישראל על הכנסות חו"ל וחבות כפולה בביטוח לאומי), והן על מנת ליהנות מהטבות המס בחזרה לתושבות ישראלית.