האם הסקרים משקרים? סטטיסטיקה במערכת הבחירות - ליאת לב-שלם.
במי נבחר בבחירות הקרובות? האם במועמד לראשות הממשלה? במפלגה? או שאולי בעצם אנחנו בוחרים את מכון הסקרים הטוב ביותר, זה שהצליח להשפיע ביותר על תוצאות הבחירות? סוגים שונים של מדגמים וסקרי דעת קהל מוכרים לנו כבר שנים. עם היוודע מועד הבחירות אנו נתקלים בתקשורת האלקטרונית והכתובה בגרפים ובתרשימים אשר מנסים להעריך עבורנו במי אנחנו, הציבור, עומדים לבחור. כמו כן לא ניתן לשכוח את הסקר שאולי אינו חשוב במיוחד מבחינה מקצועית, אך ללא ספק הינו המסקרן ביותר- זה הוא מדגם הקלפי אשר נערך על ידי רשתות הטלוויזיה בצמוד לבחירות עצמן, ואשר באמצעותו ניתן להכריז על הזוכה- בדיוק רב מאוד, מספר שעות לפני היוודע תוצאות האמת של הבחירות.
המפלגות- גדולות וקטנות - יודעות כי ממצאי הסקרים הינם חשובים ומשפיעים על הבוחר באופנים שונים. בוחר אשר בטוח כי מפלגתו תזכה- בשל תוצאותיה המעולות בסקרים לאורך תקופת תעמולת הבחירות- עלול שלא ללכת להצביע מתוך תחושה כי "הנצחון בכיס". השפעה אחרת של ממצאי סקרים יכולה להיות הפוכה: מצביע אשר טרם החליט במי הוא עומד להצביע יושפע ממצאי הסקרים ויבחר במפלגה ש"כולם" בוחרים בה, או כך לפחות נדמה לו על פי ממצאי הסקרים. לאור זאת, ברור כי הסקרים עצמם אינם נקיים מאינטרסים של הגוף אשר מזמין אותם. כיצד אם כן ניתן להשפיע על ממצאי הסקרים? ראשית אציין, כי איני מייחסת כל חשד של זיוף או גניבת דעת לעורכי הסקרים: בראשם של מרבית מכוני הסקרים עומדים בדרך כלל אנשי מקצוע וותיקים, אשר עריכת סקרים הינה מטה פרנסתם, ועל כן אין להעלות על הדעת כי יפגעו בפרנסתם ובמקצועיות על ידי מרמה או זיוף מכוון. עם זאת, יש מספר גורמים באמצעותם ניתן להטות את ממצאי הסקרים ובכך להשפיע על קורא העיתון. להלן אפרט מספר גורמים אליהם כדאי להתייחס בבואנו לקרוא ממצאי סקר כדי לדעת מה מידת אמינותו: מי הזמין את הסקר: האם זו מערכת העיתון? מפלגה? או גורם אחר? לא נוכל לדעת האם לגורם המזמין אינטרסים כאלה ואחרים אך כדאי לזכור זאת בהתיחסנו אל הסקר. גורם נוסף הינו: מי הם נשאלי הסקר ומה מספרם: כלל סטטיסטי בסיסי הינו כי מספר גבוה ככל האפשר של נשאלים מבטיח אמינות גבוהה יותר של הממצאים. על כן נתייחס אחרת למדגם של תוכנית רדיו אשר מונה כ- 50 מאזינים לבין סקר של מאות ואלפי משיבים. מספר גבוה של משיבים הינו חשוב איך אינו מספיק: חשוב לבדוק גם מי נשאל בסקר: האם זו אוכלוסיה יהודית בלבד? או שנכללה גם האוכלוסיה הערבית? האם נשאלו נבדקים מכל רבדי החברה (סטודנטים, חרדים, בעלי משפחות, פנסיונרים)? או שזהו "מדגם נוחות" אשר בו נדגמו מי שבעצם נמצאו קרובים לסוקר (כמו לדוגמה שאלון המועבר בקניון, כאשר ברור כי מבקרי הקניון אינם מייצגים את כלל הציבור). שאלה חשובה נוספת היא כיצד נשאלו הנבדקים: בטלפון, פנים אל פנים, בדואר- מחקרים מצאו כי נבדקים משיבים בצורה שונה ושיתוף הפעולה שלהם יהיה שונה, בהתאם לצורת הפניה. לבסוף, נשאלת השאלה- מה בעצם נשאלו הנבדקים? לכאורה נדמה לנו כי הנבדקים נשאלו למי יצביעו בבחירות, אך למעשה גם את השאלה הפשוטה הזו ניתן לנסח באופנים שונים: השאלה "למי תצביע בבחירות" תניב תוצאות שונות מהשאלה "את מי תרצה לראות כראש הממשלה" ותוצאות שונות תניב גם השאלה "מי לדעתך צריך לכהן כיום כראש הממשלה". כך, באמצעים מגוונים של ניסוח השאלות ואופן העברתם נוכל לקבל ממצאים שונים. מזמין הסקר יוכל לבחור את התשובות העדיפות אליו, אשר יהיו מן הסתם אלו אשר מציגות אותו ואת מפלגתו בצורה המחמיאה ביותר...
במי נבחר בבחירות הקרובות? האם במועמד לראשות הממשלה? במפלגה? או שאולי בעצם אנחנו בוחרים את מכון הסקרים הטוב ביותר, זה שהצליח להשפיע ביותר על תוצאות הבחירות? סוגים שונים של מדגמים וסקרי דעת קהל מוכרים לנו כבר שנים. עם היוודע מועד הבחירות אנו נתקלים בתקשורת האלקטרונית והכתובה בגרפים ובתרשימים אשר מנסים להעריך עבורנו במי אנחנו, הציבור, עומדים לבחור. כמו כן לא ניתן לשכוח את הסקר שאולי אינו חשוב במיוחד מבחינה מקצועית, אך ללא ספק הינו המסקרן ביותר- זה הוא מדגם הקלפי אשר נערך על ידי רשתות הטלוויזיה בצמוד לבחירות עצמן, ואשר באמצעותו ניתן להכריז על הזוכה- בדיוק רב מאוד, מספר שעות לפני היוודע תוצאות האמת של הבחירות.
המפלגות- גדולות וקטנות - יודעות כי ממצאי הסקרים הינם חשובים ומשפיעים על הבוחר באופנים שונים. בוחר אשר בטוח כי מפלגתו תזכה- בשל תוצאותיה המעולות בסקרים לאורך תקופת תעמולת הבחירות- עלול שלא ללכת להצביע מתוך תחושה כי "הנצחון בכיס". השפעה אחרת של ממצאי סקרים יכולה להיות הפוכה: מצביע אשר טרם החליט במי הוא עומד להצביע יושפע ממצאי הסקרים ויבחר במפלגה ש"כולם" בוחרים בה, או כך לפחות נדמה לו על פי ממצאי הסקרים. לאור זאת, ברור כי הסקרים עצמם אינם נקיים מאינטרסים של הגוף אשר מזמין אותם. כיצד אם כן ניתן להשפיע על ממצאי הסקרים? ראשית אציין, כי איני מייחסת כל חשד של זיוף או גניבת דעת לעורכי הסקרים: בראשם של מרבית מכוני הסקרים עומדים בדרך כלל אנשי מקצוע וותיקים, אשר עריכת סקרים הינה מטה פרנסתם, ועל כן אין להעלות על הדעת כי יפגעו בפרנסתם ובמקצועיות על ידי מרמה או זיוף מכוון. עם זאת, יש מספר גורמים באמצעותם ניתן להטות את ממצאי הסקרים ובכך להשפיע על קורא העיתון. להלן אפרט מספר גורמים אליהם כדאי להתייחס בבואנו לקרוא ממצאי סקר כדי לדעת מה מידת אמינותו: מי הזמין את הסקר: האם זו מערכת העיתון? מפלגה? או גורם אחר? לא נוכל לדעת האם לגורם המזמין אינטרסים כאלה ואחרים אך כדאי לזכור זאת בהתיחסנו אל הסקר. גורם נוסף הינו: מי הם נשאלי הסקר ומה מספרם: כלל סטטיסטי בסיסי הינו כי מספר גבוה ככל האפשר של נשאלים מבטיח אמינות גבוהה יותר של הממצאים. על כן נתייחס אחרת למדגם של תוכנית רדיו אשר מונה כ- 50 מאזינים לבין סקר של מאות ואלפי משיבים. מספר גבוה של משיבים הינו חשוב איך אינו מספיק: חשוב לבדוק גם מי נשאל בסקר: האם זו אוכלוסיה יהודית בלבד? או שנכללה גם האוכלוסיה הערבית? האם נשאלו נבדקים מכל רבדי החברה (סטודנטים, חרדים, בעלי משפחות, פנסיונרים)? או שזהו "מדגם נוחות" אשר בו נדגמו מי שבעצם נמצאו קרובים לסוקר (כמו לדוגמה שאלון המועבר בקניון, כאשר ברור כי מבקרי הקניון אינם מייצגים את כלל הציבור). שאלה חשובה נוספת היא כיצד נשאלו הנבדקים: בטלפון, פנים אל פנים, בדואר- מחקרים מצאו כי נבדקים משיבים בצורה שונה ושיתוף הפעולה שלהם יהיה שונה, בהתאם לצורת הפניה. לבסוף, נשאלת השאלה- מה בעצם נשאלו הנבדקים? לכאורה נדמה לנו כי הנבדקים נשאלו למי יצביעו בבחירות, אך למעשה גם את השאלה הפשוטה הזו ניתן לנסח באופנים שונים: השאלה "למי תצביע בבחירות" תניב תוצאות שונות מהשאלה "את מי תרצה לראות כראש הממשלה" ותוצאות שונות תניב גם השאלה "מי לדעתך צריך לכהן כיום כראש הממשלה". כך, באמצעים מגוונים של ניסוח השאלות ואופן העברתם נוכל לקבל ממצאים שונים. מזמין הסקר יוכל לבחור את התשובות העדיפות אליו, אשר יהיו מן הסתם אלו אשר מציגות אותו ואת מפלגתו בצורה המחמיאה ביותר...
ליאת לב-שלם הינה יועצת למחקרים בתחומי מדעי החברה. לפניות: helpspss@gmail.com. בקר באתרי: www.ezstat.co.il
