בליל של קיצוניות מעמדית, אתנית, תרבותית וכלכלית עושה את ניו יורק לעיר מטורפת, מיוחדת ומושכת. צאו איתנו לסיור במנהטן, מפסל החירות בדרום ועד האפר איסט סייד בצפון.
ביקור בתפוח הגדול, כפי שמכנים תושבי ניו יורק את עירם, כמעט ואינו דומה לשום מקום אחר בעולם. הכל נעשה בה בשיטת הכי גדול, הכי הרבה והכי מרתק, מה שהופך כל ביקור להכי מסעיר בעולם. על פי ההערכות, יגיעו הקיץ בטיסות לניו יורק מאות אלפי ישראלים, בעיקר עקב הבריחה מארצות היורו היקר באירופה. לאלה המתכננים להגיע לשם הקיץ מוקדש מאמר זה.
ניו יורק היא עיר מטורפת, האוצרת בקרבה את כל היתרונות של ארה"ב, בצד כל הפגמים. הפער בה בין עניים לעשירים קיצוני ביותר, ומהווה אחד ממקורות המתח בעיר הענקית הזאת. גם הרובעים האתניים, שתושביהם דומים יותר בצורתם ובהתנהגותם למקור מוצאם, תורמים את שלהם למתח האורבני. אבל בליל זה של קיצוניות מעמדית, אתנית, תרבותית וכלכלית הוא כנראה מה שעושה את ניו יורק לכל כך מיוחדת ומושכת.
בעשור אחרון, הודות לטיפול - כמעט אלים - של רודי ג'וליאני, ראש העיר לשעבר, ובלומברג ממשיכו, הפכה ניו יורק לאחת הערים הבטוחות בארה"ב. ביטחון ציבורי זה הוגבר לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001, שבהם נהרגו אלפי אנשים, בעת שבנייני התאומים, מסמלי העיר הבולטים, קרסו ונעלמו בתימרות אש ועשן. למרות זאת, לא יזיק לנקוט כללי זהירות אישיים, כפי שמקובל לנקוט בעת ביקור בכל עיר גדולה בעולם.
חמישה רובעים מרכיבים את העיר ניו יורק: מנהטן, ברוקלין, ברונקס, קווינס וסטייטן איילנד. למעט ברונקס כל הרובעים בנויים על איים. ברוקלין וקווינס ממוקמות בקצהו הדרומי-מערבי של לונג איילנד.
חמשת חלקי ניו יורק
מנהטן
לב העיר ניו יורק הוא האי מנהטן, על גורדי השחקים ושלל האורות שבו. תיירים המגיעים אליו כמעט ולא יוצאים מתחומו. כשלומדים את שיטת השדרות והרחובות, קל מאוד להתמצא במנהטן: הרובע נחלק לשדרות הנמתחות לאורכו (למעט שדרת ברודווי, החוצה את העיר באלכסון מדרום לצפון) ולרחובות החוצים אותה לרוחבה. הרחובות מסומנים במספרים מ-1 בדרום ועד 212 בצפון. השדרה החמישית מחלקת את העיר בין מזרח למערב, ומספרי הבתים ברחובות מתחילים בה. הבתים בצד המזרחי מסומנים באות E והבתים בצד המערבי באות W. לכן, בניין שרשום עליו 57th Street 2W, נמצא כמה צעדים מהשדרה החמישית מערבה.
טוב לדעת
איך מקבלים ויזה?
ישראלים חייבים באשרת כניסה לארה"ב, שאותה הם מקבלים באמצעות סוכני הנסיעות ורק לאחר ראיון על ידי פקידי הגירה אמריקנים. מומלץ להקדים ככל האפשר את הבקשה לאשרה ולנקוט בכמה צעדים נוספים העשויים להקל על התהליך כולו: יש למלא את טופס הבקשה באופן עצמאי, ולא בעזרת סוכן הנסיעות. יש להקפיד על מילוי כל פרטי הטופס ועל כך שיהיו מדויקים. יש לצרף לטופס הבקשה מסמכים מקוריים (פרט לתלושי משכורת), צילום ברור של הדרכון (כולל העמוד בו מופיע תוקף הדרכון) וצילום פספורט בגודל 5X5 עם רקע לבן. שימו לב כי התמונה תהיה עדכנית, ללא משקפי שמש או כל אביזר אופנתי אחר. שימרו אצלכם עותק של כל המסמכים. בשלב הראיון: רצוי להימנע מביטול הראיון, שכן אי הגעה לראיון משמעה דחייה נוספת, שעלולה להיות משמעותית. לא לשכוח להגיע עם הדרכון. כדאי להגיע לראיון לפחות שעה לפני המועד. מומלץ להקפיד על הופעה מסודרת בראיון ועל מתן תשובות מדויקות.
השדרה שבין השדרה השלישית והרביעית נקראת לקסינגטון אווניו, השדרה הרביעית נקראת פארק אווניו, אחריה נמשכת שדרת מדיסון אווניו, והשדרה השישית נקראת אווניו אוף דה אמריקאז (Avenue of the Americas). החלק הצפוני של השדרה התשעית נקרא קולומבוס אווניו, החלק הצפוני של השדרה העשירית נקרא אמסטרדם אווניו והחלק הצפוני של השדרה ה-11 נקרא ווסט אווניו.
בניגוד לשאר ערי ארה"ב, המושג Downtown בניו יורק לא מציין את מרכז מנהטן. כשאומרים Downtown מתכוונים דרומה וכשאומרים Uptown מתכוונים צפונה. מנהטן נחלקת לשלושה רובעים: Downtown - מדרום לרחוב 34, אם כי ישנם כאלה המגדירים זאת דרומה מרחוב 23; Midtown - בין רחוב 34 (או 23) לבין רחוב 59, ו-Uptown - מרחוב 59 צפונה. בחלק הדרומי של מנהטן, החל מרחוב היוסטון ומטה נפסקת החלוקה ההגיונית לשדרות ורחובות. כאן לרחובות יש שמות ולא מספרים ובחלקו המערבי נקראות השדרות באותיות A, B, C וכן הלאה.
רוב הרחובות במנהטן הם חד-סיטריים, ברחובות בעלי מספרים זוגיים מותרת התנועה מזרחה וברחובות בעלי מספרים לא זוגיים מותרת התנועה מערבה. התנועה ברחובות ראשיים רוחביים, כולל קאנל האוסטון ורחובות 14, 23, 37, 42, 57, 72, 79, ו-86 הם דו סטריים. כך גם בשדרות - אחת צפונה ואחת דרומה, למעט פארק אווניו שבה התנועה דו סיטרית.
בצד המערבי של מנהטן, לאורך נהר ההאדסון, נמשך כביש עורקי ראשי, הנקרא ברובו ווסט סייד הייוויי, ואילו בצד המזרחי של האי, לאורכו של נהר האיסט ריבר, נמשך כביש עורקי ראשי נוסף, הנקרא רוזבלט דרייב.
במזרח מפריד האיסט ריבר את האי מנהטן מברוקלין, בצפון מפריד אותו הנהר את תת-הרובע הארלם מברונקס, ובמערב מפריד ההאדסון את מנהטן מניו ג'רזי. למעשה מהווים ברוקלין וקווינס את הקצה המערבי של האי לונג איילנד, שאורכו כ-200 ק"מ. ברונקס מהווה את החלק הדרומי של מדינת ניו יורק ביבשת עצמה. 65 גשרים המחברים את מנהטן עם שאר רובעי העיר ועם ניו ג'רסי. המפורסמים שבהם הם: גשר ברוקלין, גשר ורזנו, גשר וויליאמסבורג וגשר מנהטן.
מה רואים במנהטן?
כל טיול בניו יורק מתחיל (וגם מסתיים) בדרך כלל במנהטן. האטרקציות שבו ממוקמות במרחקי הליכה זו מזו, בתת-רבעים של העיר, כאשר לכולן אפשר להגיע בקלות עם התחתית. אפשרויות הבילוי והסיור במנהטן הן כמעט בלתי מוגבלות - תלוי במספר המזומנים בכיסו של כל אחד. שאר רובעי ניו יורק הם יותר אזורי מגורים מאשר אתרי תיירות.
פעם המראה הטוב ביותר על העיר היה מגגו של אחד מבנייני התאומים. עכשיו, אחרי האסון וניקוי השטח מההריסות, נקרא האתר בו ניצבו מגדלי התאומים בשם ?גראונד זירו?, ואליו ישנה עלייה לרגל של כמעט כל תייר המגיע לעיר. גם בתקופה שמגדלי התאומים היו קיימים, היה המראה מגורד השחקים הוותיק אמפייר סטייט בילדינג אפילו מרשים יותר. היום העלייה למרפסת המפורסמת שלו, שלא מעט סרטים נעשו שם, הפכה לעיקרית לאלה הרוצים לראות את מנהטן ושאר אזורי ניו יורק במבט מלמעלה.
מי שרוצה לשדרג עוד יותר את חוויית הצפייה על העיר מלמעלה, יכול להצטרף לסיור מאורגן במסוק. אך את קו הרקיע המפורסם של מנהטן, לצערנו למעט מגדלי התאומים, רואים מצויין, כאשר מצטרפים לסיור בספינה סביב האי ומסביב פסל החירות המפורסם, או כששטים במעבורת לניו ג'רזי.
מנהטן התחתית (Downtown)
בחלקו התחתון של תת-רובע זה ממוקם מרכז הפיננסים של ניו יורק, המתחיל כמובן ברחוב וול סטריט (על שמה של חומה שהייתה ממוקמת כאן בעבר הרחוק), שבו ממוקמת הבורסה, המושכת בחוטים הכלכליים של העולם כולו. כאן נמצא גם הגראונד זירו, משכנם לשעבר של מגדלי התאומים - ששמם הרשמי היה 'מרכז הסחר העולמי?.
מודיעין שלום
מידע שימושי
הגעה: הדרך הנוחה להיכנס לעיר מנמלי התעופה היא באמצעות מוניות, אך אפשר לעשות זאת גם באוטובוס. תחבורה: הרכבת התחתית (Subway) היא הדרך הנוחה והמהירה ביותר לנוע בעיר. היא משרתת כמעט את כל הרובעים ורוב הקווים פועלים כל היממה. יש להצטייד במפת קווי התחתית. בשדרות וברחובות הגדולים פועלים גם אוטובוסים, העוצרים מדי שני רחובות. מוניות יהיה קשה להשיג בשעות העומס. טיפים: 15 אחוז במסעדות ובמוניות. אם השירות במסעדה היה רע - 10 אחוזים בלבד. במסעדות יוקרה - 20 אחוז לפחות. מקבוצה הסועדת ביחד באותו הזמן גובים אוטומטית דמי שירות. לסבל נותנים 1 דולר עבור פריט המטען הראשון וחצי דולר לכל פריט נוסף. לברמנים - דולר אחד למשקה. לעובדים בשמירת חפצים - דולר לפריט. לשוער - דולר אחד. לחדרניות - 5 דולרים ליום. מזג אוויר: הפכפך. חם ולח בקיץ וקר מאוד בחורף. גם בקיץ יורד גשם.
בצד המזרחי של המרכז הפיננסי ממוקם גשר ברוקלין המרשים והארכיטקטוני, שהיה הגשר התלוי הראשון בעולם. הגשר מחבר את האי מנהטן עם ברוקלין מעל האיסט ריבר. צפונה ממנו ממוקם גשר מנהטן, המחבר גם הוא את האי עם ברוקלין.
צפונית לאזור הפיננסי ממוקם פארק העירייה (City Hall Park). בפינה אחת של הפארק עומד בניין העירייה, ובפינה אחרת עמד גורד שחקים יפה המעוטר בקישוטים גותיים. זהו ה-Woolworth Building, שחובה לבקר בלובי שלו, המסביר את העיקרון של בעליו, שאסור לקנות שום דבר בהקפה, אפילו אם הוא עולה 5 סנט.
דרומית למרכז הפיננסי ממוקם באטרי פארק, על שמן של סוללות ההגנה שהוצבו בו בעבר. מהרציפים הצמודים לפארק יוצאות המעבורות השטות לפסל החירות ולאליס איילנד. המעבורת יוצאת לדרכה כל חצי שעה ואפשר לרכוש כרטיסים במקום.
פסל החירות, מתנתה של צרפת לעיר, ניצב כבר יותר מ-100 שנה על אי קטן בלב נמל ניו יורק. את בסיס המבנה תכנן גוסטב אייפל (כן, זה מהמגדל בפריז) ועליו הציב הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי דמות אישה (שפניה הן דיוקן אמו), המחזיקה בלפיד החירות. זה היה סמל החלום האמריקני לאושר ועושר עבור מאות אלפי המהגרים, שהתחילו להגיע לאמריקה מאירופה הענייה בסוף המאה ה-19. המציאות המרה טפחה על פניהם כבר באליס איילנד, ששימש שער כניסה לארה"ב. שם נאלצו לעבור הליכי קליטה מבישים, ואחר כך לחיות בעוני גדול ברחובות ניו יורק. היום פועל באליס איילנד מוזיאון ההגירה.
לא רחוק מבאטרי פארק ממוקם מוזיאון השואה עם גג דמוי פירמידה. הקומה הראשונה שלו מייצגת את התרבות היהודית לפני השואה, בקומה השנייה עדויות של ניצולים ובקומה השלישית מיוצגת התקומה של העם היהודי.
ביקור בתפוח הגדול, כפי שמכנים תושבי ניו יורק את עירם, כמעט ואינו דומה לשום מקום אחר בעולם. הכל נעשה בה בשיטת הכי גדול, הכי הרבה והכי מרתק, מה שהופך כל ביקור להכי מסעיר בעולם. על פי ההערכות, יגיעו הקיץ בטיסות לניו יורק מאות אלפי ישראלים, בעיקר עקב הבריחה מארצות היורו היקר באירופה. לאלה המתכננים להגיע לשם הקיץ מוקדש מאמר זה.
ניו יורק היא עיר מטורפת, האוצרת בקרבה את כל היתרונות של ארה"ב, בצד כל הפגמים. הפער בה בין עניים לעשירים קיצוני ביותר, ומהווה אחד ממקורות המתח בעיר הענקית הזאת. גם הרובעים האתניים, שתושביהם דומים יותר בצורתם ובהתנהגותם למקור מוצאם, תורמים את שלהם למתח האורבני. אבל בליל זה של קיצוניות מעמדית, אתנית, תרבותית וכלכלית הוא כנראה מה שעושה את ניו יורק לכל כך מיוחדת ומושכת.
בעשור אחרון, הודות לטיפול - כמעט אלים - של רודי ג'וליאני, ראש העיר לשעבר, ובלומברג ממשיכו, הפכה ניו יורק לאחת הערים הבטוחות בארה"ב. ביטחון ציבורי זה הוגבר לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001, שבהם נהרגו אלפי אנשים, בעת שבנייני התאומים, מסמלי העיר הבולטים, קרסו ונעלמו בתימרות אש ועשן. למרות זאת, לא יזיק לנקוט כללי זהירות אישיים, כפי שמקובל לנקוט בעת ביקור בכל עיר גדולה בעולם.
חמישה רובעים מרכיבים את העיר ניו יורק: מנהטן, ברוקלין, ברונקס, קווינס וסטייטן איילנד. למעט ברונקס כל הרובעים בנויים על איים. ברוקלין וקווינס ממוקמות בקצהו הדרומי-מערבי של לונג איילנד.
חמשת חלקי ניו יורק
מנהטן
לב העיר ניו יורק הוא האי מנהטן, על גורדי השחקים ושלל האורות שבו. תיירים המגיעים אליו כמעט ולא יוצאים מתחומו. כשלומדים את שיטת השדרות והרחובות, קל מאוד להתמצא במנהטן: הרובע נחלק לשדרות הנמתחות לאורכו (למעט שדרת ברודווי, החוצה את העיר באלכסון מדרום לצפון) ולרחובות החוצים אותה לרוחבה. הרחובות מסומנים במספרים מ-1 בדרום ועד 212 בצפון. השדרה החמישית מחלקת את העיר בין מזרח למערב, ומספרי הבתים ברחובות מתחילים בה. הבתים בצד המזרחי מסומנים באות E והבתים בצד המערבי באות W. לכן, בניין שרשום עליו 57th Street 2W, נמצא כמה צעדים מהשדרה החמישית מערבה.
טוב לדעת
איך מקבלים ויזה?
ישראלים חייבים באשרת כניסה לארה"ב, שאותה הם מקבלים באמצעות סוכני הנסיעות ורק לאחר ראיון על ידי פקידי הגירה אמריקנים. מומלץ להקדים ככל האפשר את הבקשה לאשרה ולנקוט בכמה צעדים נוספים העשויים להקל על התהליך כולו: יש למלא את טופס הבקשה באופן עצמאי, ולא בעזרת סוכן הנסיעות. יש להקפיד על מילוי כל פרטי הטופס ועל כך שיהיו מדויקים. יש לצרף לטופס הבקשה מסמכים מקוריים (פרט לתלושי משכורת), צילום ברור של הדרכון (כולל העמוד בו מופיע תוקף הדרכון) וצילום פספורט בגודל 5X5 עם רקע לבן. שימו לב כי התמונה תהיה עדכנית, ללא משקפי שמש או כל אביזר אופנתי אחר. שימרו אצלכם עותק של כל המסמכים. בשלב הראיון: רצוי להימנע מביטול הראיון, שכן אי הגעה לראיון משמעה דחייה נוספת, שעלולה להיות משמעותית. לא לשכוח להגיע עם הדרכון. כדאי להגיע לראיון לפחות שעה לפני המועד. מומלץ להקפיד על הופעה מסודרת בראיון ועל מתן תשובות מדויקות.
השדרה שבין השדרה השלישית והרביעית נקראת לקסינגטון אווניו, השדרה הרביעית נקראת פארק אווניו, אחריה נמשכת שדרת מדיסון אווניו, והשדרה השישית נקראת אווניו אוף דה אמריקאז (Avenue of the Americas). החלק הצפוני של השדרה התשעית נקרא קולומבוס אווניו, החלק הצפוני של השדרה העשירית נקרא אמסטרדם אווניו והחלק הצפוני של השדרה ה-11 נקרא ווסט אווניו.
בניגוד לשאר ערי ארה"ב, המושג Downtown בניו יורק לא מציין את מרכז מנהטן. כשאומרים Downtown מתכוונים דרומה וכשאומרים Uptown מתכוונים צפונה. מנהטן נחלקת לשלושה רובעים: Downtown - מדרום לרחוב 34, אם כי ישנם כאלה המגדירים זאת דרומה מרחוב 23; Midtown - בין רחוב 34 (או 23) לבין רחוב 59, ו-Uptown - מרחוב 59 צפונה. בחלק הדרומי של מנהטן, החל מרחוב היוסטון ומטה נפסקת החלוקה ההגיונית לשדרות ורחובות. כאן לרחובות יש שמות ולא מספרים ובחלקו המערבי נקראות השדרות באותיות A, B, C וכן הלאה.
רוב הרחובות במנהטן הם חד-סיטריים, ברחובות בעלי מספרים זוגיים מותרת התנועה מזרחה וברחובות בעלי מספרים לא זוגיים מותרת התנועה מערבה. התנועה ברחובות ראשיים רוחביים, כולל קאנל האוסטון ורחובות 14, 23, 37, 42, 57, 72, 79, ו-86 הם דו סטריים. כך גם בשדרות - אחת צפונה ואחת דרומה, למעט פארק אווניו שבה התנועה דו סיטרית.
בצד המערבי של מנהטן, לאורך נהר ההאדסון, נמשך כביש עורקי ראשי, הנקרא ברובו ווסט סייד הייוויי, ואילו בצד המזרחי של האי, לאורכו של נהר האיסט ריבר, נמשך כביש עורקי ראשי נוסף, הנקרא רוזבלט דרייב.
במזרח מפריד האיסט ריבר את האי מנהטן מברוקלין, בצפון מפריד אותו הנהר את תת-הרובע הארלם מברונקס, ובמערב מפריד ההאדסון את מנהטן מניו ג'רזי. למעשה מהווים ברוקלין וקווינס את הקצה המערבי של האי לונג איילנד, שאורכו כ-200 ק"מ. ברונקס מהווה את החלק הדרומי של מדינת ניו יורק ביבשת עצמה. 65 גשרים המחברים את מנהטן עם שאר רובעי העיר ועם ניו ג'רסי. המפורסמים שבהם הם: גשר ברוקלין, גשר ורזנו, גשר וויליאמסבורג וגשר מנהטן.
מה רואים במנהטן?
כל טיול בניו יורק מתחיל (וגם מסתיים) בדרך כלל במנהטן. האטרקציות שבו ממוקמות במרחקי הליכה זו מזו, בתת-רבעים של העיר, כאשר לכולן אפשר להגיע בקלות עם התחתית. אפשרויות הבילוי והסיור במנהטן הן כמעט בלתי מוגבלות - תלוי במספר המזומנים בכיסו של כל אחד. שאר רובעי ניו יורק הם יותר אזורי מגורים מאשר אתרי תיירות.
פעם המראה הטוב ביותר על העיר היה מגגו של אחד מבנייני התאומים. עכשיו, אחרי האסון וניקוי השטח מההריסות, נקרא האתר בו ניצבו מגדלי התאומים בשם ?גראונד זירו?, ואליו ישנה עלייה לרגל של כמעט כל תייר המגיע לעיר. גם בתקופה שמגדלי התאומים היו קיימים, היה המראה מגורד השחקים הוותיק אמפייר סטייט בילדינג אפילו מרשים יותר. היום העלייה למרפסת המפורסמת שלו, שלא מעט סרטים נעשו שם, הפכה לעיקרית לאלה הרוצים לראות את מנהטן ושאר אזורי ניו יורק במבט מלמעלה.
מי שרוצה לשדרג עוד יותר את חוויית הצפייה על העיר מלמעלה, יכול להצטרף לסיור מאורגן במסוק. אך את קו הרקיע המפורסם של מנהטן, לצערנו למעט מגדלי התאומים, רואים מצויין, כאשר מצטרפים לסיור בספינה סביב האי ומסביב פסל החירות המפורסם, או כששטים במעבורת לניו ג'רזי.
מנהטן התחתית (Downtown)
בחלקו התחתון של תת-רובע זה ממוקם מרכז הפיננסים של ניו יורק, המתחיל כמובן ברחוב וול סטריט (על שמה של חומה שהייתה ממוקמת כאן בעבר הרחוק), שבו ממוקמת הבורסה, המושכת בחוטים הכלכליים של העולם כולו. כאן נמצא גם הגראונד זירו, משכנם לשעבר של מגדלי התאומים - ששמם הרשמי היה 'מרכז הסחר העולמי?.
מודיעין שלום
מידע שימושי
הגעה: הדרך הנוחה להיכנס לעיר מנמלי התעופה היא באמצעות מוניות, אך אפשר לעשות זאת גם באוטובוס. תחבורה: הרכבת התחתית (Subway) היא הדרך הנוחה והמהירה ביותר לנוע בעיר. היא משרתת כמעט את כל הרובעים ורוב הקווים פועלים כל היממה. יש להצטייד במפת קווי התחתית. בשדרות וברחובות הגדולים פועלים גם אוטובוסים, העוצרים מדי שני רחובות. מוניות יהיה קשה להשיג בשעות העומס. טיפים: 15 אחוז במסעדות ובמוניות. אם השירות במסעדה היה רע - 10 אחוזים בלבד. במסעדות יוקרה - 20 אחוז לפחות. מקבוצה הסועדת ביחד באותו הזמן גובים אוטומטית דמי שירות. לסבל נותנים 1 דולר עבור פריט המטען הראשון וחצי דולר לכל פריט נוסף. לברמנים - דולר אחד למשקה. לעובדים בשמירת חפצים - דולר לפריט. לשוער - דולר אחד. לחדרניות - 5 דולרים ליום. מזג אוויר: הפכפך. חם ולח בקיץ וקר מאוד בחורף. גם בקיץ יורד גשם.
בצד המזרחי של המרכז הפיננסי ממוקם גשר ברוקלין המרשים והארכיטקטוני, שהיה הגשר התלוי הראשון בעולם. הגשר מחבר את האי מנהטן עם ברוקלין מעל האיסט ריבר. צפונה ממנו ממוקם גשר מנהטן, המחבר גם הוא את האי עם ברוקלין.
צפונית לאזור הפיננסי ממוקם פארק העירייה (City Hall Park). בפינה אחת של הפארק עומד בניין העירייה, ובפינה אחרת עמד גורד שחקים יפה המעוטר בקישוטים גותיים. זהו ה-Woolworth Building, שחובה לבקר בלובי שלו, המסביר את העיקרון של בעליו, שאסור לקנות שום דבר בהקפה, אפילו אם הוא עולה 5 סנט.
דרומית למרכז הפיננסי ממוקם באטרי פארק, על שמן של סוללות ההגנה שהוצבו בו בעבר. מהרציפים הצמודים לפארק יוצאות המעבורות השטות לפסל החירות ולאליס איילנד. המעבורת יוצאת לדרכה כל חצי שעה ואפשר לרכוש כרטיסים במקום.
פסל החירות, מתנתה של צרפת לעיר, ניצב כבר יותר מ-100 שנה על אי קטן בלב נמל ניו יורק. את בסיס המבנה תכנן גוסטב אייפל (כן, זה מהמגדל בפריז) ועליו הציב הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי דמות אישה (שפניה הן דיוקן אמו), המחזיקה בלפיד החירות. זה היה סמל החלום האמריקני לאושר ועושר עבור מאות אלפי המהגרים, שהתחילו להגיע לאמריקה מאירופה הענייה בסוף המאה ה-19. המציאות המרה טפחה על פניהם כבר באליס איילנד, ששימש שער כניסה לארה"ב. שם נאלצו לעבור הליכי קליטה מבישים, ואחר כך לחיות בעוני גדול ברחובות ניו יורק. היום פועל באליס איילנד מוזיאון ההגירה.
לא רחוק מבאטרי פארק ממוקם מוזיאון השואה עם גג דמוי פירמידה. הקומה הראשונה שלו מייצגת את התרבות היהודית לפני השואה, בקומה השנייה עדויות של ניצולים ובקומה השלישית מיוצגת התקומה של העם היהודי.
למידע נוסף על טיסות לניו יורק לחצו כאן
