החשיבה החיובית מהווה רעיון מרכזי בתחום האימון ועבודה עם עוצמות היא כלי משמעותי בתהליך שעובר המתאמן.
בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית, המתמקדת בכאב, בטראומה, בעבר הקשה (ראה דוגמת הרעיון 'אומללות רגילה' של פרויד), הפסיכולוגיה החיובית, שחלוצה הוא מרטין זליגמן, שאלה למה מתמקדים רק במצוקה אם בעצם מה שאנו רוצים זה שמחה, שגשוג ואושר?
כך החלה בדיקה ומחקר של תחומים אלו והפרקטיקה של הפסיכולוגיה החיובית, ביסודן פיתוח עוצמות פנימיות שהמתאמן מודע אליהן ויכול להיעזר בהן להתמודדות עם קשיים שונים הקשורים למצב האנושי. )
מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית, בין היתר, היא לטפח ולהבין כוחות ויכולות אנושיים המאפשרים ליחיד ולקהילה לצמוח.
היבט נוסף של הפסיכולוגיה החיוביות היא המבט לעתיד, הסתכלות קדימה, הגשמה ושיפור החיים. פיתוח עוצמות האישיות תורמת להגשמה ומאפשרת חיים טובים יותר.
מושגים כגון תקווה והוקרה הן חלק מהשיח של הפסיכולוגיה החיובית וחלק מהתהליך האימוני. ובאמת, אנחנו באמצעות תקווה, מסתכלים קדימה, לרוחק. התקווה מאפשרת ציפייה ושינוי אקטיביים.
אי-אפשר לשגשג בלי תקווה: רק כשאני מרגישה שאני יכולה לשלוט בסביבה שלי, לקחת את הגורל בידי, זה נותן לי תקווה.
אחת ההנחות של הפסיכולוגיה החיובית היא שזיהוי עוצמות ויישומן באופן קבוע מוביל לחיים מאושרים יותר ובעלי משמעות רבה יותר והשאיפה למידות טובות יותר - יובילו לחיים מספקים יותר.
עוצמות הן תכונות מיוחדות המתאימות לקריטריונים נוספים המבחינים אותן מכישרונות או תכונות אופי כלליות יותר, ומטמיעים אותן עם חשיבות מוסרית.
לשם בדיקת המידות והעוצמות האנושיים, חיפשו החוקרים שפה משותפת- מחקרית ומדעית, אשר תיצור בסיס משותף ובו יסודות העוצמות האנושיות - והם יהוו בסיס טיפולי מוסכם לחיים טובים ומאושרים יותר ולמימוש עצמי.
על מנת לאתר רשימה אוניברסאלית של עוצמות אנושיות החוצות זמן ותרבות, בחנו החוקרים מספר מסורות ותרבויות לאורך ההיסטוריה, מהמערב ומהמזרח. החוקרים הגיעו לרשימה של שש עוצמות ליבה המופיעות בצורה זו או אחרת בכל המסורות: אומץ, צדק, אנושיות, מתינות, חוכמה, התעלות/נשגבות.
רשימת העוצמות אוניברסאלית מהווה בסיס מוסכם להגדרת החיים הטובים ומימוש עצמי רב יותר. רשימה זו מהווה תשתית לתהליכי אימון שתכליתם הן קידום רווחתו ואושרו של הפרט והסדרת יחסים מוסריים בין-אישיים בחברה.
בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית, המתמקדת בכאב, בטראומה, בעבר הקשה (ראה דוגמת הרעיון 'אומללות רגילה' של פרויד), הפסיכולוגיה החיובית, שחלוצה הוא מרטין זליגמן, שאלה למה מתמקדים רק במצוקה אם בעצם מה שאנו רוצים זה שמחה, שגשוג ואושר?
כך החלה בדיקה ומחקר של תחומים אלו והפרקטיקה של הפסיכולוגיה החיובית, ביסודן פיתוח עוצמות פנימיות שהמתאמן מודע אליהן ויכול להיעזר בהן להתמודדות עם קשיים שונים הקשורים למצב האנושי. )
מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית, בין היתר, היא לטפח ולהבין כוחות ויכולות אנושיים המאפשרים ליחיד ולקהילה לצמוח.
היבט נוסף של הפסיכולוגיה החיוביות היא המבט לעתיד, הסתכלות קדימה, הגשמה ושיפור החיים. פיתוח עוצמות האישיות תורמת להגשמה ומאפשרת חיים טובים יותר.
מושגים כגון תקווה והוקרה הן חלק מהשיח של הפסיכולוגיה החיובית וחלק מהתהליך האימוני. ובאמת, אנחנו באמצעות תקווה, מסתכלים קדימה, לרוחק. התקווה מאפשרת ציפייה ושינוי אקטיביים.
אי-אפשר לשגשג בלי תקווה: רק כשאני מרגישה שאני יכולה לשלוט בסביבה שלי, לקחת את הגורל בידי, זה נותן לי תקווה.
אחת ההנחות של הפסיכולוגיה החיובית היא שזיהוי עוצמות ויישומן באופן קבוע מוביל לחיים מאושרים יותר ובעלי משמעות רבה יותר והשאיפה למידות טובות יותר - יובילו לחיים מספקים יותר.
עוצמות הן תכונות מיוחדות המתאימות לקריטריונים נוספים המבחינים אותן מכישרונות או תכונות אופי כלליות יותר, ומטמיעים אותן עם חשיבות מוסרית.
לשם בדיקת המידות והעוצמות האנושיים, חיפשו החוקרים שפה משותפת- מחקרית ומדעית, אשר תיצור בסיס משותף ובו יסודות העוצמות האנושיות - והם יהוו בסיס טיפולי מוסכם לחיים טובים ומאושרים יותר ולמימוש עצמי.
על מנת לאתר רשימה אוניברסאלית של עוצמות אנושיות החוצות זמן ותרבות, בחנו החוקרים מספר מסורות ותרבויות לאורך ההיסטוריה, מהמערב ומהמזרח. החוקרים הגיעו לרשימה של שש עוצמות ליבה המופיעות בצורה זו או אחרת בכל המסורות: אומץ, צדק, אנושיות, מתינות, חוכמה, התעלות/נשגבות.
רשימת העוצמות אוניברסאלית מהווה בסיס מוסכם להגדרת החיים הטובים ומימוש עצמי רב יותר. רשימה זו מהווה תשתית לתהליכי אימון שתכליתם הן קידום רווחתו ואושרו של הפרט והסדרת יחסים מוסריים בין-אישיים בחברה.
