צירוף מוזר של שני אירועים חמורים שהתרחשו בשבועיים האחרונים הקפיצו לסדר היום התקשורתי את נושא התקלות במחשוב. הראשון בסדר הכרונולוגי היה אירוע הקריסה של מערכת המחשוב של בנק הפועלים. השני היה אירוע הקריסה של מערכת ההצבעה האלקטרונית לפריימריז במפלגת העבודה.
אז מה בדיוק קרה שם?
בנק הפועלים - ביום ראשון שעבר, החל מחמש בבוקר החלו לזרום תלונות מלקוחות של בנק הפועלים על תקלות במערכת המחשוב של החברה. לקוחות לא יכלו לבצע פעולות בנקאיות דרך אתר האינטרנט של הבנק, הכספומטים הפרוסים ברחבי הארץ ומערכת השירות הטלפוני. רק יום למחרת, לאחר שעות רבות של עבודה משותפת בין עובדי בנק בפועלים לטכנאי IBM, שהוזעקו בבהילות לטיפול בתקלה, חזרה המערכת לפעילות.
את הנזק שנגרם לבנק הפועלים כתוצאה מהתקלה עדיין קשה לאמוד, אך ידוע כי כבר מאיימת בפתח בקשה לתביעה ייצוגית של 44 מיליון ש"ח על ההפסדים הרבים שנגרמו ללקוחות הבנק, אשר באותו יום, שבו התרחשה גם צניחה חופשית בבורסה, הם נשארו בחוסר יכולת להגיב.
מפלגת העבודה - הפריימריז למפלגת העבודה נפתחו ביום שלישי השבוע בשעה 10:00 בבוקר בכל תרועה רמה, כאשר חבריה מתגאים בקדמה שהגיעו אליה, עם פתיחת מערכת הבחירות הממוחשבת הראשונה בהיסטוריה של המפלגה. הגאווה התחלפה עד מהרה בבושה ובכעס רב כאשר התברר כי המערכת קרסה לחלוטין. הבחירות הופסקו ונדחו להיום, לאחר שערוריה תקשורתית לא קטנה.
בשני המקרים לא ידוע עד עכשיו מה בדיוק גרם לתקלות במערכות המחשוב ומה הביא לקריסתן. יתכן גם שלא נדע אף פעם.
מסקנות
שני האירועים העלו תהיות רבות על עולם הטכנולוגיה. ביניהן, נשאלת השאלה העיקרית - האם תקלות במחשוב הן דבר הכרחי או שניתן למנוע אותן?
מעשית ניתן למנוע
את רובן הגדול כפי שאכן קורה בפועל. אולם, דווקא בגלל הבולטות של אירועים אלה, יש לנו הזדמנות מיוחדת לעצור לרגע ולהסתכל על מיליוני מערכות המחשוב המורכבות, שעובדות כמעט כל הזמן ובכל העולם, ולהעריך את ה"פלא" או ה"נס" הזה שמתרחש יום יום והפך למובן מאליו.
מצד שני עולה השאלה, האם כדאי במקרים מסוימים לחזור לעידן הטרום מחשב, כמו שעושים כעת במפלגת העבודה, אשר חזרה לשיטת ההצבעה בנייר, או ששיטת המחשוב עדיין עדיפה?
לדעתנו, תמיד היו ותמיד יהיו תקלות בדרך, אולם הקידמה תמיד ניצחה ותמיד תנצח. יחד עם זאת, מוכנות ראויה עשויה לצמצם אותן תקלות באופן ניכר ולעזור בהתמודדות מולן.
לפיכך, כדאי לכל מנהל מחשוב לראות באירועים אלה סוג של תמרור אזהרה אישי, טריגר והזדמנות מצוינת לבצע הערכה מחודשת לגבי מצב המערכות בארגון שלו ורמת המוכנות שלו להתמודדות מול תקלות כאלה.
באופן מעשי, אנו מציעים למנהלי המחשוב לבדוק:
1. מה הן החלופות הקיימות בארגון למקרה של תקלה במערכת?
2. האם מערכת המחשוב עברה תרגולים מספיקים לעמידה בפני תקלות (מבחינת אבטחה, התמודדות עם עומסים וכו')?
3. מה הן המשמעויות המעשיות של תקלות קריטיות במערכת המחשוב הארגונית?
4. מה הן ההשלכות של בחירה בהתקנת מערכת של המשווק הזול ביותר, ובמיוחד כאשר יש פער מחירים ניכר ביחס להצעה הבאה בתור?
מענה לשאלות אלו, דווקא עכשיו, ונקיטת הפעולות המתבקשות, עשויים למנוע גל מתעצם של קריסות ולהפוך את התופעות של קריסת מערכות מחשוב לאירוע חולף ונשכח.
רקע על סכנות במחשוב
עוד הרחבות על סכנות במחשוב, הכוללות בין היתר התייחסות לחידושים ולמגמות העיקריות בתחום זה, יישומים ופתרונות, היבטים כלכליים, דגשים חשובים והאתגרים בתחום, ניתן למצוא בתקציר: 38+ סכנות במחשוב:http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=873#d1
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
