הילינג - היכרות עם האנרגיה המרפאה 

נקודת הפתיחה

הקיום הפיסי שלנו הוא כל מה שהיה לנו פעם. עד ממש לא מזמן, כל מה שידענו על הקיום שלנו זה הגוף שלנו, הידיים, הרגליים, ושעלינו לדאוג לאוכל, לקורת גג מעל לראשינו, לאסוף כמה שיותר חומר, במיוחד כזה שאפשר להמיר בחומרים אחרים (כמו כסף), ואפילו לדאוג לזיווג מתאים כדי לייצר דור המשך איכותי.

אבל בזמן האחרון, מתעוררות בגלים קטנים, שאלות שהעומק שלהן הוא כמעט בלתי נתפש -

האם אנחנו ייצורים נצחיים?
האם הקיום פה הוא באמת בעל חוקיות של סיבה ותוצאה, כפי שחשבנו?
האם יש בכלל מושג כזה, "רע"? ואם כן, האם המשמעות שלו היא זו שאנחנו מכירים משכבר?
האם זו באמת הבחירה שלנו, את מי לאהוב?

ועוד, ועוד... שאלות שמטילות ספק באבני היסוד של המציאות שלנו -

אם מחשבה גוררת מציאות, כלומר אנחנו מייצרים את המציאות של עצמינו - איך יכול להיות שיש אנשים שרע להם? שיש אימהות שלא מצליחות להאכיל את הילדים שלהן? איך יכול להיות שאנשים נולדים נכים או להורים שמתעללים בהם?

כמעט ואין לנו ברירה אלא לחשוב שזה לא הוגן! יש אנשים שהחיים שלהם פשוט קלים מדיי! בעוד שיש אנשים שלא יכולים לצאת ממעגל האומללות..

להסתכל אל מעבר

אלוהים ברא אותנו בצלמו. כולנו ברואי האל.
לכל אחד יש פירוש אחר לתובנה הזאת, אני מתכוונת לשתף אתכם בפירוש שלי אץ המשפט הזה:

כולנו לא רק בניו של האל, אלא גם חלק ממנו. אלוהים יהיה שלם, יאסוף אליו בחזרה את כל האנרגיות שלו, כשכולנו נגמור את "האוניברסיטה" שאנחנו עוברים פה על הכדור, ונחזור אל חיקו כיישויות ללא גוף, ללא חושים כפי שאנחנו מכירים אותם היום, ללא כעס ועצב, ללא שיעורים ללמוד ולקחים להפיק.
המטרה של אלוהים היא המטרה של כולנו, תמיד. פעילות הייקום היא סדורה, צפוייה ומתנהלת לפי חוקים ידועים מראש - אם אתה מבקש את נוכחות הייקום בחייך, אתה תקבל אותה, ללא תנאים, בכל מקום שתצטרך אותה. תמיד. אם ביקשת את הייקום לצידך - עליך ללמוד להתנהג בצורה חומלת ואוהבת, כלפי כל ברואי האל, לוותר, עד כמה שתצליח, על תחרותיות ועל שיפוטיות, ולהבין שלכולנו יש סיבה להיות כאן, שיעור לחוות ולקח ללמוד, ולכולנו יש מטרה משותפת - להפנים את השיעורים שלנו כך שלא נצטרך לחוות אותם שוב, ולהמשיך הלאה, צעד אחד קרוב יותר...

אין שום דבר אלוהי יותר מלתת יד לחבר בדרכו, כשהוא מבקש.

וחשוב לי מאוד לומר - חבר זה בפירוש לא רק אדם אחר, אלא גם כל הכלבים, החתולים, הציפרים, העצים והדשא, האבנים - וכל מה שסובב אותנו ועשוי חומר אורגני.





לבקש

אחד הלקחים החשובים מאוד שלמדתי בדרכי, הוא שגם אם עזרה פנוייה עבורך, היא לא תגיע אליך אלא אם תבקש אותה בצורה מפורשת. מפני שעצם הבקשה הופכת אותך אחראי לתהליך. והתהליך, הוא שלך. לא של אף אחד אחר.
בקשת עזרה צריכה להיעשות בצורה מאוד מודעת, באופן חיובי בלבד, בצירוף הודיה על הטוב שנפל בחלקך, זה עובד כשמבקשים דברים עבור עצמינו, אין באפשרותינו לבקש דברים עבור אנשים אחרים (מפני שהם אחראיים על התהליך שהם עוברים), וחשוב להבין היטב מה מבקשים ולא להתערב בתכנית הקוסמית. לדוגמה - פעם היתה עבודה שמאוד רציתי, והחלטתי שלא לבקש להתקבל לעבודה אלא לבקש שיקרה מה שנכון שיקרה, מפני שהייתי בטוחה שאם לא אקבל את העבודה, זה סימן שמשהו נכון יותר יקרה לי בהמשך הדרך.
לא קיבלתי את העבודה. כמובן שהתאכזבתי מאוד ולא הצלחתי, באותה העת, להבין למה, אבל בדיעבד לו הייתי מקבלת את העבודה סביר שלא הייתי פותחת קליניקה עצמאית, והייתי מוותרת לא רק על כל החוויות והחברים הנהדרים שפגשתי במהלך הדרך, אלא גם על הזכות לממש את הייעוד שלי!

אנרגיית ההילינג

במהלך טיפול ההילינג אני לא מתערבת בסוג האנרגיה שהמטופל מקבל או באופן ההשפעה שלה. פעמים רבות כבר שמתי לב איך אותו המעשה מצידי מוביל לתוצאות שונות בתכלית אצל אנשים אחרים - יש שהאנרגיה השפיעה על מצב הרוח שלהם, יש כאלה שהגוף שלהם מושפע, יש כאלה שחשו זכרונות צפים ועולים להם, ויש כאלה שחוו חוויות רוחניות שונות.

התפקיד שלי בתהליך הוא רק להיות "בקשר" עם מקור האנרגיה. זה כמעט כמו להיות דתיה. יש צורך לתת בה את מבטחי, לסמוך עליה תמיד שיקרה מה שצריך לקרות, ושמה שקורה הוא תמיד שיעור. לוותר על הצורך שלי למקם את עצמי ביחס לחבריי על פני הכדור ולרצות באמת ובתמים בהתקדמות של כולם, ולפעול לפי מיטב יכולתי כדי לפתח את היכולת של כל אחד מאיתנו להבין את השיעורים שלו ואת הייעוד שלו.

אנחנו לא אלוהים, אנחנו רק בצלמו

אנחנו פה מפני שיש לנו שיעורים ללמוד. אף אחד מאיתנו הוא לא ייצור אלוהי, אם הוא היה כזה, אם לא היה לו מה ללמוד יותר - הוא לא היה פה!
אין שום צורך לנסות להיות תמיד בסדר. אין צורך תמיד לאהוב, תמיד לחמול, תמיד לרצות לעזור ואת כולם לאהוב. זה לא התפקיד שלנו, אנחנו אנשים, אנחנו תלמידים. גם תלמיד לא צריך תמיד לקבל 100 בכל מבחן - הוא תלמיד, לא מצפים ממנו לא לטעות, אלא רק להפנים, להתייחס לטעויות שלו.
מתוך ההבנה הזאת - הרשו לעצמכם להבין את התהליך, את הדרך, וקבלו באהבה את דרכם של אנשים אחרים.

הפרס

אני מאמינה שאלוהים הוא ייצור מאוד מורגש. אני מרגישה אותו איתי, ואני מרגישה את "היישור" שלו כשאני חורגת מהכללים שקבעתי לעצמי. כשאני סומכת על הדרך שתיקח אותי לאן שאני צריכה להגיע - אני יודעת שהאנרגיות שאני מעבירה למטופלים שלי הן נקיות, אוהבות, מלאות כוונה, בשיתוף עם הכוחות הכי עוצמתיים והכי רכים ואוהבים שאדם יכול לדאוג שיהיו לצידו. בכל טיפול אני מבקשת עבור עצמי, להיות מסוגלת גם הפעם להכיל ולתת את האנרגיות הקוסמיות למטופל שלי בדרך שתעשה לו הכי טוב, שתקדם אותו בדרכו, וזה לא רלוונטי מבחינתי מהי הדרך שלו. כשאני מרגישה חלק מאלוהים אני מרגישה כמו ייצור נצחי, שהמטרה היחידה שלו היא להיות מאושר ולהאשיר את אלה שמסביבו. בתוך הדרכים שלנו להשיג את האושר חבויים לרוב הייעוד שלנו והשיעורים שעלינו להפנים בביקורינו כאן, על הכדור.