על קרע במיניסקוס וארטרוסקופיה ברך 

ניתוחים ארטרוסקופיה של ברך מתבצעים בשל מגוון של סיבות, כשהשכיחות ביותר הן כאבי ברכיים, קרע במיניסקוס הנמצא בתוך הברך, אך גם לשם הוצאת גוף חפשי בברך שהתנתק ממקומו, או לטיפול בפגיעה של סחוס בברך. לעיתים רחוקות יותר, הניתוח מטפל גם בפריקות או תת- נקיעות של הפיקה (הפטלה).
כמו- כן ניתן באופן ארטרוסקופי לבצע שחזור רצועה צולבת קרועה בברך, בעיקר רצועה צולבת קדמית (ה-ACL). לרצועות אלה תפקיד חשוב ביותר בהפעלת הברך, ובשמירה על יציבותה.
להבדיל מניתוחים "פתוחים" בברך שבהם מבוצע בעור חתך ארוך יחסית הגורם לפגיעה משמעותית לרקמות, ניתוחי ארטרוסקופיה ברך מהווים התערבות ניתוחית-פולשנית-מינימלית, והם מיועדים לבדיקה ולטיפול במפרק הברך.
באופן טיפוסי, ולאחר תהליך הרדמה, מתבצע בעור בקדמת הברך חתך זעיר באורכו מילימטרים ספורים בלבד. דרך החתך הזעיר מוחדרת לאזור הפגוע מצלמה פייבר-אופטית בקוטר ובאורך של קשית שתייה לערך. מצלמה זעירה זו מורכבת מעדשות זעירות וממערכת תאורה המבוססת על סיבים אופטיים, שמאירים ומגדילים את התצוגה של האזור הפגוע במפרק הברך המטופל.
התמונה המתקבלת מוגדלת ומועברת ומוקרנת על מסך טלוויזיה, והיא מאפשרת למנתחת לראות על המסך את כלל תמונת הברך הפגועה, כולל קרע במיניסקוס,וכל זאת, עם עירוב ופגיעה מינימליים של הרקמות באזור שמסביב לברך, או של הרקמות שבתוך הברך.
בשל יתרונות חשובים אלה, שימשה בעולם תחילה הטכניקה הארטרוסקופית כמכשיר לביצוע דיאגנוזה של הפגיעה בברך, וכאמצעי מדויק יותר לתכנון של ניתוח פתוח בברך הפגועה. אלא שתקציבי פיתוח אדירים שהושקעו בעולם אפשרו לטכנולוגיה רפואית זו להמשיך ולהתקדם בצעדי ענק, והיא מאפשרת כיום למנתחת לטפל בפגיעות ובמצבים רבים בטכניקה ארטרוסקופית, במקום בניתוח פתוח שבו מבוצע חתך גדול בעור וברקמות מסביב לברך הפגועה.
הטיפול הארטרוסקופי בפגיעה בברכיים מבוצע דרך חתך זעיר דומה נוסף, דרכו ניתן להכניס לתוך הברך הפגועה מכשירים כירורגיים עדינים , שבאמצעותם ובאמצעות צילום הברך המוקרן על מסך הטלוויזיה, ניתן לפתור ולרפא את הפגיעות הנוספות בברך, ללא צורך בניתוח פתוח, ובדרך כלל גם ללא צורך בחתכים נוספים.
הניתוח הארטרוסקופי בברך מתבצע תוך שטיפה בלחץ של המפרק בנוזל פיזיולוגי, הגורם ל"התנפחות" של הברך ומקנה למנתחת חופש תמרון עם המצלמה הזעירה ועם המכשור הכירורגי העדין המוכנס לאזור הפגיעה. לכן, החתכים הזעירים בעור בדרך כלל לא נתפרים, על מנת לאפשר לנוזל הפיזיולוגי להשתחרר מהרקמה התת-עורית ולהתנקז מחוץ לגוף במהלך הימים הראשונים שלאחר הניתוח.
בשל היתרונות המובהקים של הניתוח הארטרוסקופי, מתבצעים ניתוחים אלה באשפוז יום, כשלאחר ההתאוששות מההרדמה מותר ורצוי להשתמש באופן מיידי בברך שנותחה, והמטופל חוזר לאחר מספר שעות לביתו.
לאחר הניתוח מומלץ בדרך כלל למטופל לחזור באופן מיידי להליכה בדריכה מלאה על הרגל המנותחת, תוך הפעלת עומס רגיל על הרגל כבר ביום הניתוח, וללא עזרת קביים. מומלץ גם למטופל להתחיל מיד בהפעלה עצמית של הברך למירב טווחי התנועה, במהירות המרבית שניתן. תרגול עצמי זה כולל תנועות ליישור מלא של הברך, ולכיפוף מקסימלי שלה, באופן רצוני ויזום.
החזרה לחיים פעילים היא לא רק מטרתו של כל חולה העומד בפני ניתוח ברך, אלא בסוג זה של התערבות ניתוחית-מינימלית, היא מהווה גם חלק חשוב מהטיפול שלאחר הניתוח. הקפדה על כללים אלה לא רק תאפשר לחולה לחזור לחיים פעילים בתוך זמן קצר, אלא היא גם חשובה על מנת לאפשר לספורטאים שבינינו לחזור בהקדם לפעילות ספורטיבית מלאה.