כמה מילים חשובות מאד על אושר 

כמה מילים על אושר

אושר הוא רגש המבטא הנאה, סיפוק, רוגע. אושר הוא "רגש הגג" המאגד תחתיו רגשות חיוביים אחרים ושאר תחושות נעימות.
אדם מאושר "מדביק" את סביבותיו, מוציא את הסביבה מן הקופסה, מעודד שמחה, התפתחות ויצירה.
אושר הוא המצב הטוב ביותר שאדם יכול להמצא בו, אושר הוא "היעדר תסכול" וכאן נוכל לדמיין את האושר והתסכול כנמצאים בשני קצותיו של סרגל אחד.
איך ימצא אדם את עצמו על הסרגל? מה מזיז אותו על הסקאלה לכאן או לכאן? אחד המודלים של כהנמן מתאר את מידת האושר (או התסכול) כפועל יוצא של מימוש האדם את ערכיו האישיים. ערכים אישיים אמרנו, כשהכוונה לאותם 3-4 אבני יסוד אישיות, הנובעות מתמהיל ייחודי כמעט כמו טביעת אצבעות- נולדנו, גידלו אותנו, צמחנו, התנסינו ולמדנו. ענין פשוט של תורשה, סביבה ולמידה.

"שלושה שמות נקראו לו לאדם
אחד שקראו לו אביו ואמו
אחד שקוראים לו בני האדם
ואחד שקנה הוא לעצמו"

(מתוך מדרש תנחומא, פרשת "ויקהל")

ערכים אישיים הם (לדוגמה)- משפחתיות, תחרותיות, הרפתקנות, זהירות, חופש, צמיחה ואחרים. כשאדם מממש את ערכיו אלה, חי על-פיהם ונאמן להם - הריהו לא-מתוסכל, הריהו מאושר.
לעיתים ניתן להיות מאושרים גם כשערך יסודי לא ממומש. הייתכן? ניקח לדוגמה ספורטאית בעלת ערך של ספורט, תחרותיות, חופש. אם יקרה והגברת תנקע את רגלה - הרי שתשב בבית ותהיה מתוסכלת עד הגג. אך אם לגברת שלנו יש גם ערך חזק של אמהות ומשפחתיות, הנה נכנסה להריון ומגדלת ילד - הרי שתשים בצד, זמנית, את ערכי הספורט ותמתין בשמחה ובאושר למצב שיאפשר לה לשוב אל המסלול. הריצה לא נמנעה, הערך לא נרמס ונדרס אלא ממתין בסבלנות בעוד ערך חשוב אחר מתמלא ומביא את האושר.
מי שחי על-פי ערכיו, לפי מה שמתאים לו - יהיה ממוקד, תכליתי, נחוש. לא יבזבז זמן יקר על פרוייקטים לא-לו, לא ילמד באוניברסיטה את מה שלא מתאים לו. רוב הסיכויים שמי שניגש לפרוייקט שאינו תפור למידותיו ולערכיו - לא יצליח בו מאחר ויעשה את המלאכה באופן לא נכון, לא משכנע, לא אותנטי.
האם כסף מביא אושר? האם העשירים בהכרח מאושרים? מדוע עני מרוד לבוש סחבות מחייך אלינו וטוען כי הוא מאושר? איך זה שלוחם המסאי באפריקה מחייך באושר בפה מלא שיניים לבנות? אפילו המבורגר אין לו, שלא לדבר על רכב שטח מפואר.
שימו לב, תקשיבו טוב ותקשיבו בקול רם: כסף לא קשור לאושר. כסף לא קשור לאושר. אמרו את זה קודם, 2000 שנה לפנינו אצל החז"לים: איזהו עשיר? השמח בחלקו. חלקו, חלקה, החלק שלו, החלק שלה. לא החלק של שכני, החלק שלי. כשאני שמח בחלקי היחיד והמיוחד, כשאני מממש את ערכי האישיים - אני מאושר. אם ערכי האישיים כוללים חופש - לא אהיה מאושר בעבודה משרדית. אם נולדתי וגדלתי להיות רואה חשבון אפור - אהיה מאושר בין ארבעה כתלים משמימים ללא חלון ועציץ. אמרו גם עוד ש"האושר לא בעושר" והשורה התחתונה שתמיד מסכמת את הדברים היא שה"עשירות" מתבטאת בעושר רוחני, בתחושת מלאות וסיפוק ולא בעובי הארנק.
אם כבר בארנק עסקינן, אקח ואפתח רעיון יפה מספרו של דר' טל בן שחר- "באושר ובאושר" (הוצאת מטר 2007). המחבר מדמה שם את האושר ל"מטבע הקובע" ואת מצבו של האדם למצבה של חברה כלכלית, במונחים של מאזן רגשי. אזי אם האושר הוא המטבע, הרי שבארנק מוחזקים שטרות בערכים שונים המונפקים על-ידי "בנק האושר" ובראשם ציטוט- "United states of happiness". אפשר גם למצוא את המילים הירוקות "In osher we trust" ולהבין כי אל ארנק מלא בשטרות כאלו כזה צריכים אנו לשאוף. עלינו לצבור חוויות טובות, להתנסות בטוב, להגיע למאזן רגשי חיובי שיאפשר לנו לעמוד איתנים בעת שנדרשת השקעה. ובהשקעה כמו בהשקעה - מוותרים על הנאה מיידית לטובת בניית עתיד יותר טוב.
מה עושים - עושים ולא רק מדברים. הולכים על מודעות, הקשבה פנימית, מתנסים בכלים שונים לחשיפת הערכים האישיים. עושים צעדים אמיצים ומתכווננים אל מה שנכון לנו. זוהי מודעות שמביאה לחשיבה ולהבנה של מה חשוב לנו, מהו אותו "חלקו" שאותו צריך למלא, לשמוח בו כדי להגיע אל האושר.