דחיית תביעה להשתתפות עצמית עקב חוסר תום לב של חברת ביטוח 

ת"א 705351/08, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ורור ריאד ואח'

כבוד השופט מנחם (מריו) קליין


27.11.2008

העובדות:
1. התובעת הנפיקה לטובת הנתבע פוליסה לביטוח רכב. לטענתה, הנתבע לא שילם את דמי ההשתתפות העצמית וזאת לאחר שביום 25/01/05 היה מעורב רכבו של הנתבע בתאונת דרכים (להלן: "מקרה הביטוח"). בעקבות מקרה הביטוח שילמה התובעת למבטחת של צד ג' (ביטוח ישיר) תשלומי שיבוב. לאור כך קמה חבות לנתבע לתשלום דמי ההשתתפות העצמית. הנתבע מודה כי ביום 26/03/06 הראה תאונה בין מכוניתו ובין רכב צד ג'. לגישתו, התובעת התנדבה לשלם את הפיצוי וזאת לאחר הודעתו כי התאונה התרחשה במהירות אפס ולכל היותר נוצר מגע קל בין רכבו ובין רכב צד ג'.

החלטה:
2. הפגם של העדר עילה הוא משמעותי בשני מקרים, כפי שמציין ד"ר י' זוסמן בספרו "סדר דין אזרחי" ע' 393: "א. כאשר החסיר התובע עובדה מהותית כמשמעותה בתקנה 71(א) לתקסד"א, ובלעדיה זכותו אינה זכות. ב. אפילו אם יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות, לא יזכה בדין, משום שעובדות אלה אינן מולידות לו זכות, אין לצידו חוק, המטיל על הנתבע את החובה, עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה, להיענות לתובע". רשימת עילות המחיקה שבתקנה 100 איננה רשימה סגורה, וביהמ"ש רשאי, במסגרת סמכותו הטבעית, להיזקק לעילת מחיקה שאיננה מנויה בתקנות, אולם יעשה זאת רק במקרים חריגים. השימוש בסמכות המחיקה מחמת היעדר עילה ייעשה רק במקרים בהם התובענה איננה ניתנת לתיקון. הדיון בבקשת המחיקה אינו מתייחס לאמיתות העובדות, אלא בבדיקה פורמלית טכנית ואין צורך בחקירה ודרישה של העובדות.
3. לפי המסמכים, עולה כי ככל הנראה חברות הביטוח ערכו הליך של פשרה ביניהן ללא כל אישור או מעורבות מצד המבוטחים. על פי דעת הרוב, בע"א 2539/07 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מאיירס שיווק (1981) בע"מ בו נדונה שאלת חבותו של מבוטח לשלם השתתפות עצמית במסגרת הסכמי פשרה שכרתה המבטחת, אין מקום לחייב את הנתבע בתיק זה.
4. לאור העובדה כי הסכום ששילמה התובעת למבטחת של צד ג' כמעט זהה לסכום ההשתתפות העצמית, קיים חשש כי התובעת משיקוליה ובכדי להישאר ביחסים טובים עם המבוטחת של צד ג', בחרה להיענות בחיוב לדרישתה ולגלגל את האחריות כלפי המבוטח אשר ישא בעלות השיפוי של צד ג' וזאת בצורת תשלום דמי השתתפות עצמית ומבלי שהוצגה כל תשתית ראייתית לחבות של הנתבעים. התובעת פעלה למימוש האינטרס שלה בלבד ובניגוד לאינטרס המבוטח. סירובו לתשלום דמי ההשתתפות העצמית לאור טענתו כי אין הוא אשם בתאונה, גרם לתובעת לעשות דין לעצמה. התובעת פעלה בניגוד להוראותיו של המבוטח. כשהמדובר בתשלום למבטחת של צד ג, בסכום שהוא דומה לסכום ההשתתפות העצמית ותוך כדי מו"מ פרטני בין חברות הביטוח ומבלי שקיים פס"ד בעניין, הדבר מעלה חשש של "גמישות יתר" בביצוע התשלום על חשבון המבוטח.