שחרור עציר חולה איידס למעצר בית בשל אי-מתן טיפול תרופתי הולם 

מ"ת 12367-09-08, מדינת ישראל נ' פלוני

כב' השופט: מ' יפרח


26.11.2008

העובדות:
נגד המשיב שהוא נשא איידס הוגש כתב אישום המייחס לו בין השאר עבירות אונס ומעשה העלול להפיץ מחלה, כתב האישום הוגש בסוף חודש ספטמבר 2008. המשיב הלין באמצעות סנגורו על שאינו מקבל את הטיפול התרופתי על פי מרשם שנרשם לו.

החלטה:
1. גם אם נשללה חירותו והוא הושם במעצר, חלק מכבוד האדם של המשיב הוא לקבל את הטיפול התרופתי לו הוא זכאי, במיוחד בשעה שהוא נשא איידס. שעה שחירות המשיב נשללה, עברה אל שלטונות שב"ס החובה לדאוג למחסורו ולריפויו של המשיב, ולא רק החובה לספק לו מזון ומזרן לישון עליו. משהתנכר שב"ס לחובתו זו - ואף ניסה לתת מכשול בפני עיוור וניסה להכשיל בירור בדבר הימצאותה של התרופה בבית המעצר, בכך שמסר גם לפרקליט המבקשת מידע לא נכון ביודעין, מציין ביהמ"ש כי אינו מוכן לסכן את חייו של המשיב. במיוחד שעה שמזה כחודש ימים לא מסופקת למשיב תרופה חיונית עבורו.
2. ביהמ"ש סבור כי יש לשחרר המשיב למעצר בית מלא. וודאי שיהיה מי שיסבור כי בכך שביהמ"ש מעדיף את טובתו של המשיב, ממילא פוגע בטובתו של הציבור. ביהמ"ש מסביר כי לא נשקפת סכנה אמיתית מן המשיב לאיש; הציבור יידע כי אם ייזקק עצור כלשהו לטיפול רפואי מציל חיים עת נתון הוא במעצר - יינתן לו טיפול זה ללא כל "צנזורה" שהיא. אינטרס זה הוא אינטרס ציבורי בעל חשיבות לכל חברה; יש בהחלטה הנוכחית משום העברת מסר כי שלטון החוק אינו נסוג מפני חומות בית המעצר. היפוכו של דבר. שלטון החוק מחלחל מבעד לחומות אלו. החלטת ביהמ"ש משדרת אף שוויון הכל בפני החוק, גם אם מדובר בעציר הזכאי לטיפול רפואי מציל חיים (וגם הארכת חיים במשמע); החלטה זו מכילה גם אלמנט של חינוך. החינוך למסירת דיווח אמת. גם אם האמת אינה נוחה. גם אם האמת חושפת התנהלות שאינה כסדרה. אין צריך להכביר על אודות החובה למסור דיווחי אמת לבית המשפט.
3. לאחר עיון בתסקיר המעצר, לא התרשם ביהמ"ש כי הסיכון הנשקף מן המשיב הוא סיכון שלא ניתן להפיגו במידה רבה בהשמת המשיב במעצר בית מלא, בפיקוח צמוד 24 שעות ביממה, ותוך איזוק אלקטרוני.