ה"פ 200159/06, ורד משעל ו-8 אח' נ'נ עיריית תל-אביב-יפו
כב' השופט: י' אטדגי
25.11.2008
העובדות:
השאלה המשפטית העולה במקרה דנן:
מה בין סמכותו של בית המשפט להבהיר את פסק דינו לאחר פניית ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, ובין סמכותו של בית המשפט לתקן את פסק דינו לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט?
החלטה:
1. בשתי הסמכויות נדרשת תוספת מסוימת לפסק הדין, אחרת לא היו מתבקשים התיקון או ההבהרה, אך בשתיהן נדרש גם כי התוספת לא תהיה מהותית ולא תהווה מצע לכתיבת פסק דין חדש. ברוח זו אף נפסק בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון כי תיקון הבא להבהיר את כוונת פסק הדין במילים בהירות וקולעות יותר, בא בגדר התנאים הקבועים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט.
2. "דרך המלך" של הבהרת פסק הדין בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל אינה ישימה כלל במקרים בהם פסק הדין לא נועד לביצוע בהוצאה לפועל, ולמקרים בהם מבקש ההבהרה מגיש את בקשתו להבהרת פסק הדין דווקא משום שהוא רוצה להימנע מפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדו. במקרים הללו, הפנתה הפסיקה לדרך של הגשת תביעה למתן פסק דין הצהרתי להבהרת פסק הדין. חסרונותיה של דרך זו על פני הדרך של הגשת בקשה ישירה להבהרת פסק הדין גלויים: ראשית, פשטותה של הדרך האחרונה על פני הראשונה; שנית, מהירות מתן ההכרעה הצפויה בדרך האחרונה על פני דחיית ההכרעה לזמן לא מועט בדרך הראשונה; שלישית, מוטב שהמותב שנתן את פסק הדין יבהיר בעצמו את פסקו, דבר המובטח בדרך האחרונה ואינו מובטח כלל בראשונה. משום כך, סבור ביהמ"ש כי לכל הפחות באותם מקרים שבהם פסק הדין לא נועד לביצוע בדרך של ההוצאה לפועל, וממילא לא ניתן "להפעיל" את סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, ובאותם מקרים שבהם טרם נפתח תיק הוצאה לפועל ומי שמבקש את הבהרת פסק הדין מעונין להימנע מפתיחתו, אינטרס שגם רשויות השפיטה והאכיפה צריכות להיות מעונינות בו, הרי שראוי להכשיר את הבהרת פסק הדין באמצעות תיקון פסק הדין בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט.
3. שני התנאים התקיימו במקרה דנן: המבקשים הצהירו כי מטרת בקשתם להבהרת פסק הדין הינה להימנע מהגעה לשעריו של ההוצאה לפועל, והמשיבה אוכפת את הקנסות הנוספים בדרך הנתונה לה לפי חוק המיסים (גביה) ואינה נזקקת כלל להוצאה לפועל. על כן ניתן לדון בבקשה זו לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.
4. בעניין המועדים - המועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט הוא 21 ימים מיום פסק הדין. בכל מקרה של חריגה ממועד זה, יש לעתור להארכת מועד לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כנהוג לגבי כל מועד שנקבע בתקנות. יחד עם זאת, בבדיקת הטעמים המיוחדים כמשמעותם בתקנה 528 הנ"ל, תהיה הגישה ליברלית בבקשות מסוג זה יותר מאשר בבקשות אחרות על פי התקנה הנ"ל ובית המשפט רשאי להאריך את המועד אם נוכח לדעת שלא נגרם למשיב עיוות דין עקב התיקון, וכי למבקש הסבר סביר לבקשת הארכה. במקרה דנן, סבור ביהמ"ש כי התקיימו הטעמים למתן הארכה המבוקשת, ויש לראות בבקשה שהוגשה ככוללת בתוכה בקשה להארכת מועד.
5. לגוף המחלוקת ובהתאם לסמכות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, ביהמ"ש מבהיר, כי הסכומים שנפסקו בפסק הדין כוללים את כל הדו"חות/הקנסות שהוצגו בכל כתבי הטענות של הצדדים, טרם מתן פסק הדין, כולל "הקנסות הנוספים".
כב' השופט: י' אטדגי
25.11.2008
העובדות:
השאלה המשפטית העולה במקרה דנן:
מה בין סמכותו של בית המשפט להבהיר את פסק דינו לאחר פניית ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, ובין סמכותו של בית המשפט לתקן את פסק דינו לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט?
החלטה:
1. בשתי הסמכויות נדרשת תוספת מסוימת לפסק הדין, אחרת לא היו מתבקשים התיקון או ההבהרה, אך בשתיהן נדרש גם כי התוספת לא תהיה מהותית ולא תהווה מצע לכתיבת פסק דין חדש. ברוח זו אף נפסק בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון כי תיקון הבא להבהיר את כוונת פסק הדין במילים בהירות וקולעות יותר, בא בגדר התנאים הקבועים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט.
2. "דרך המלך" של הבהרת פסק הדין בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל אינה ישימה כלל במקרים בהם פסק הדין לא נועד לביצוע בהוצאה לפועל, ולמקרים בהם מבקש ההבהרה מגיש את בקשתו להבהרת פסק הדין דווקא משום שהוא רוצה להימנע מפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדו. במקרים הללו, הפנתה הפסיקה לדרך של הגשת תביעה למתן פסק דין הצהרתי להבהרת פסק הדין. חסרונותיה של דרך זו על פני הדרך של הגשת בקשה ישירה להבהרת פסק הדין גלויים: ראשית, פשטותה של הדרך האחרונה על פני הראשונה; שנית, מהירות מתן ההכרעה הצפויה בדרך האחרונה על פני דחיית ההכרעה לזמן לא מועט בדרך הראשונה; שלישית, מוטב שהמותב שנתן את פסק הדין יבהיר בעצמו את פסקו, דבר המובטח בדרך האחרונה ואינו מובטח כלל בראשונה. משום כך, סבור ביהמ"ש כי לכל הפחות באותם מקרים שבהם פסק הדין לא נועד לביצוע בדרך של ההוצאה לפועל, וממילא לא ניתן "להפעיל" את סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, ובאותם מקרים שבהם טרם נפתח תיק הוצאה לפועל ומי שמבקש את הבהרת פסק הדין מעונין להימנע מפתיחתו, אינטרס שגם רשויות השפיטה והאכיפה צריכות להיות מעונינות בו, הרי שראוי להכשיר את הבהרת פסק הדין באמצעות תיקון פסק הדין בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט.
3. שני התנאים התקיימו במקרה דנן: המבקשים הצהירו כי מטרת בקשתם להבהרת פסק הדין הינה להימנע מהגעה לשעריו של ההוצאה לפועל, והמשיבה אוכפת את הקנסות הנוספים בדרך הנתונה לה לפי חוק המיסים (גביה) ואינה נזקקת כלל להוצאה לפועל. על כן ניתן לדון בבקשה זו לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.
4. בעניין המועדים - המועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט הוא 21 ימים מיום פסק הדין. בכל מקרה של חריגה ממועד זה, יש לעתור להארכת מועד לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כנהוג לגבי כל מועד שנקבע בתקנות. יחד עם זאת, בבדיקת הטעמים המיוחדים כמשמעותם בתקנה 528 הנ"ל, תהיה הגישה ליברלית בבקשות מסוג זה יותר מאשר בבקשות אחרות על פי התקנה הנ"ל ובית המשפט רשאי להאריך את המועד אם נוכח לדעת שלא נגרם למשיב עיוות דין עקב התיקון, וכי למבקש הסבר סביר לבקשת הארכה. במקרה דנן, סבור ביהמ"ש כי התקיימו הטעמים למתן הארכה המבוקשת, ויש לראות בבקשה שהוגשה ככוללת בתוכה בקשה להארכת מועד.
5. לגוף המחלוקת ובהתאם לסמכות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, ביהמ"ש מבהיר, כי הסכומים שנפסקו בפסק הדין כוללים את כל הדו"חות/הקנסות שהוצגו בכל כתבי הטענות של הצדדים, טרם מתן פסק הדין, כולל "הקנסות הנוספים".
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
