אנחנו פה ואנחנו נושמים, ברור, מה כבר חדש כאן? זה מה שאנחנו עושים משהגענו לכאן ועד לשנייה האחרונה שנהיה כאן. הנשימה מובנת מאליה, וודאית לחיים, מהלידה ועד המוות.
הקשר בין נשימה לבריאות מוכר זמן רב וגישות גוף-נפש עוסקות בכך אלפי שנים.
אבל עד כמה הנשימה היא שקובעת את הבריאות - פחות ברור לנו.
השאיפה מזמנת חמצן לריאות ומשם לזרם הדם שמעביר אותו לתאי הגוף. כך מתאפשר חילוף החומרים בין חומרי המזון לאברי הגוף.
CO2
לפעילות התקינה של הגוף נדרש פחמן דו חמצני (CO2). העובדה הזו מפתיעה בדרך כלל את מי שלמד שחמצן זה טוב ופחמן דו חמצני - זה רע. איתרע מזלו של הפחמן הדו חמצני שקיבל מוניטין גרוע.
רמות אופטימליות גם של חמצן וגם של פחמן דו חמצני הכרחיות לפעילות תקינה ובריאה של הגוף.
שיבוש והסתגלות
נשימה נכונה משולה לנהיגה עם automatic pilot - ללא מעורבות שלנו.
אבל כאשר קורה שינוי, אנחנו לפתע ערים לנשימה שלנו ומוגבלים על ידה: נעתקת לנו הנשימה, אנחנו נותרים עם פה פעור, נופלת לנו הלסת, חסר לנו אוויר, אנחנו לא מצליחים לתפוס את הנשימה שלנו, ועוד.
לגוף יכולות הסתגלות מדהימות גם מבחינת הפעילות הכימית שלו, בהתאם לתנאים שניתן לו, הכל כדי לשרוד.
מרגע שדפוס הנשימה השגוי הופך לקבוע הופכת הפעילות הכימית התת-אופטימלית לכרונית. בהדרגה ובמשך תקופה ארוכה מתפתחים תסמינים שאינם נראים כקשורים לנשימה. אלה גוררים שינוי נוסף בנשימה וכך נוצרת תגובת שרשרת ובעקבותיה פגיעה כרונית בבריאות ובאיכות החיים.
בניסיון להיפטר מהקשיים שהתפתחו אנחנו פונים לעזרה, לומדים שלקבוצת התסמינים יש שם, הגדרה או כותרת. ומרגע זה ואילך - אפשר להיעזר בכדורים, קפסולות, כמוסות, תמיסות, טיפות, תרסיסים, ומה לא.
מה לא בסדר כאן?
רגע - למה התפתחו התסמינים? לא בגלל שחסר לנו בגוף החומר הכימי שקיבלנו לבלוע. צריכה של חומרים כימיים במצב שבו הגוף כבר מתפשר וסטה מהאופטימום עשוייה להרע ולא להיטיב. התסמין אינו תהליך מנותק מהגוף אלא ביטוי לכך שהכימיה בגוף כבר סטטה מהרצוי, כבר מתפשרת והגוף מנסה להתאים את עצמו למצב החדש שנוצר כדי לשרוד.
אז מה לעשות?
- אפשר לקחת את החומרים הכימיים, להתעלם מהשפעות הלוואי, לשמוח בתוצאות קצרות הטווח של ההקלה, ולקוות לטוב. אנחנו חלק מ push button society
- אפשר לחפש אפשרויות נוספות: באינטרנט, לשאול חברים ומשפחה, לחפש המלצות, ללמוד ולבחור גישה אחרת, שאולי נחקרה פחות אבל אינה מזיקה כמו תוצרי התעשייה הכימית.
- לשלב את שתי הגישות.
ואפשרות נוספת:
- מאחר והנשימה קובעת את הכימיה בגוף - למה לא ללמוד לנשום בריא? זה נעשה כבר לפני אלפי שנים, ותמיד נמצא איתנו.
שיטת בוטייקו לנשימה בריאה
פרופסור קונסטנטין בוטייקו חי ברוסיה במאה ה-20, ומצא במחקריו את הקשר בין נשימה ובריאות. הוא זיהה את ההשפעה המזיקה של דפוס נשימה שגוי על הבריאות, ופיתח שיטת תרגול מובנית לתיקון דפוס הנשימה השגוי ולחזרה לבריאות תקינה. בהשגחתו טופלו חולים כרונים בלמעלה מ-150 מחלות.
שיטת בוטייקו היא היחידה שפותחה על ידי פרופסור לרפואה שהתמחה בחקר נשימת האדם.
אם הנשימה שלך מאומצת, מעייפת, צפצפנית, מושכת את תשומת לבך ומדאיגה אותך, אם אנחות ופיהוקים הם פעילות קבועה שלך, אם נחירות הם תרומתך לחיי המשפחה ולזוגיות, אם נגזר עליך לישון עם מכונה, אם באמצע הלילה אין לך אוויר, אם האף שלך סתום כל הזמן, סבל מסינוסיטיס הוא חלק מההוויה שלך, הראש כואב תדיר, עייפות כרונית היא המציאות היומיומית שלך, אם אובחנה אצלך היפרוונטילציה או אסתמה, כבר נותחו אצלך הפוליפים והם חוזרים -
הגיע הזמן ללמוד לנשום נכון ובריא!
למי שהפסיק לעשן - מומלץ לשנות את ההרגל הנשימתי שכרוך בעישון וללמוד נשימה נכונה.
מי שעסק בפעילות גופנית מאומצת ונגזר עליו להפסיק, למשל בתקופת התאוששות מפציעה - מומלץ לשנות את ההרגל הנשימתי שאינו מתאים לתקופת פגרה.
לכל מי שמשתמש בקול לפרנסתו - מורים, מרצים, מנחים, מדריכים, כדאי ללמוד לנשום נכון כדי לשמור על הקול שהוא כלי העבודה העיקרי בפרנסות אלה.
בשיטת בוטייקו השיפורים עשויים להיות משמעותיים ביותר:
חיים ללא התופעות הנל! זה אפשרי - בלי כאבי ראש, ללא התקפי אסטמה, עם נשימה רגועה ושקטה, בתיפקוד שוטף יומיומי ללא לאות, עם אנרגיה, שינה רצופה מבלי להתעורר בלילה ומבלי להעיר את בני המשפחה, מבלי לאבד את הקול, ולהתחיל את היום אחרי שינה מרעננת!
יש פתרון - ההחלטה היא שלך וגם התועלת.
האדם המושלם נושם כאילו שאינו נושם - לאו טסו (אב הטאואיזם)
אלפי אנשים בעולם נעזרו בשיטת בוטייקו לאסטמה, אף סתום, סינוסיטיס, נחירות, דום נשימה, היפרוונטילציה, פיהוקים ואנחות, נשימה צפצפנית, כאבי שרירים ומפרקים בלתי מוסברים, ועוד.
