האתרים והעיתונים הכלכליים גדושים בדיווחים אודות "אזהרת עסק חי", הצצות לאחרונה כפטריות אחר הגשם.
המצב הכלכלי הקשה שטרם רואים סופו, וקשיי הנזילות המורגשים היטב בשוק העסקי, נותנים את אותותיהם בדיווחים אודות מצב החברות.
מהי "אזהרת עסק חי"
"אזהרת עסק חי " הנה - הכתובת על הקיר. אזהרה זו הניתנת ע"י רוהח"ש של החברה, משמש כתמרור אדום ומסוכם לגבי עצם המשך קיומה של החברה.
לשון האזהרה המקובל הנו, כי "קיים ספק בדבר יכולת החברה להמשיך ולקיים את פעילותה כ'עסק חי'".
בד"כ תצורף אזהרה זו לדוחות החברה, כאשר לדעת רוהח"ש שלה, אין במקורותיה הכספיים ו/או בתזרים המזומנים הצפוי של החברה, בכדי לשלם את חובות החברה העומדים בפני פירעון.
מדוע צריך "אזהרת עסק חי", ומי צריך את זה
חברה בע"מ מהווה, כידוע, אישיות משפטית נפרדת, וקריסתה כרוכה בד"כ באובדן כספי ניכר, מחמת חוסר היכולת להיפרע אישית מבעלי המניות, כי אם רק מרכושה (שהוא בד"כ משועבד).
מכח החוק, ובין היתר ע"מ לצמצם הסיכון הכלכלי הטמון בחברה בע"מ, הרי שזו מחויבת במתן דיווחים חשבונאיים, הכוללים מידע כספי אודות החברה.
בדיווחים אלו משתמשים גורמים שונים, החל מהנהלת החברה עצמה, בעלי מניותיה, משקיעים פוטנציאליים, ספקי האשראי שלה, רשויות מדינה שונות , וכן לקוחותיה, וספקיה, המבקשים לדעת האם החברה אכן תעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם.
דו"חות כספיים של חברה בע"מ חייבים אישור וחתימת רו"ח, המאשר כי הדוחות נערכו בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.
הנחת העבודה של רואה החשבון, בעת הערכתו את המצב הכספי של החברה הנה, כי החברה תמשיך לפעול כעסק חי בעתיד הנראה לעין (הנחת ההמשכיות - The Going Concern Assumption) .
עם זאת, כאשר רוהח"ש יעריך שקיים חשש להמשך פעילותה של החברה, עליו לצרף לדוחות הכספיים "אזהרת עסק חי".
כללי לשכת ראי החשבון (גילוי דעת 58) מפרט רשימה ארוכה של מקרים, אותם רואה החשבון עשוי לראות כמסכנים המשך קיומה של החברה כעסק חי.
על גורמים אלו נמנים, בין היתר: גירעון בהון העצמי ו/או בהון החוזר, פיגורים בעמידה בהתחייבויות, מימוש נכסים קבועים לצרכי מימון, הפסדי תפעול כבדים, תזרים מזומנים שלילי, תביעות משפטיות כנגד החברה, אשר אם יתקבלו ע"י ביהמ"ש אזי החברה לא תוכל לעמוד בהם, אבדן שוק/ספק ראשי, שינוי לרעה בתנאי אספקה/אשראי, אבדן אנשי מפתח בדרג המנהלי או התפעולי, ליקויים בתפקוד ההנהלה המכשילים תפעול תקין של החברה, ועוד גורמים שונים.
מכאן מסקנה כפולה:
א. קיימות אינדיקציות שונות ורבות ביחס לתפקודה התקין של חברה בע"מ, ויכולת הישרדותה העסקית.
ב. ציבור רחב ביותר זקוק למידע אודות איתנותה של החברה בע"מ, ע"מ שיכלכל צעדיו עמה בתבונה.
מה יש לעשות כשנתקלים ב"אזהרה עסק חי"
התשובה לשאלה זו נובעת מהפוזיציה של בעל העניין:
בעלי המניות: ככל שברצונם להמשיך ולתפעל את העסק, חייבים לנקוט מיידית בשורת צעדים, כגון:
א. בחינת אפשרויות שונות לגיוס הון, כגון: הכנסת שותף, הזרמת הלוואת בעלים, ואף מימוש נכסים.
ב. צעדי התייעלות וחיסכון.
ג. פעילות נמרצת להסדרי חובות, תוך התחשבות ביכולת החברה להפריש לכך כספים, מבלי לסכן עוד יותר את הפעילות השוטפת.
משקיעים - הגם שמשקיע שמרן ימתין עד התבהרות המצב, הרי שמצב זה מהווה כר פורה להשתלטות על חברה שבקשיים, תוך עריכת בדיקת נאותות (דיו דיליג'נס) קפדנית. עם זאת, לעיתים יעדיף המשקיע שהחברה תקרוס לחלוטין (למרות הפגיעה במוניטין), ע"מ לרכשה "בפרוטות" מהכונס.
ספקים , לרבות ספקי האשראי- לערוך בחינת הביטחונות, ולדרש שדרוגם ככל שהדבר עוד ניתן, לרבות ערבויות אישיות של בעלי המניות.
לקוחות , עובדים - בד"כ אינם בעלי יכולת ממשית לאכוף תנאים על החברה. מחובתם להיות עם "יד על הדופק".
לכל אלו העמודים להיפגע מ"אזהרת עסק חי", מומלץ ביותר לפנות מיד להתייעצות עם עו"ד המתמחה בתחום, ע"מ לקדם פני הרעה, ולהתמודד עם הקריסה הצפויה באופן הראוי והיעיל ביותר.
מאמר זה תמציתי, מיועד למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
המצב הכלכלי הקשה שטרם רואים סופו, וקשיי הנזילות המורגשים היטב בשוק העסקי, נותנים את אותותיהם בדיווחים אודות מצב החברות.
מהי "אזהרת עסק חי"
"אזהרת עסק חי " הנה - הכתובת על הקיר. אזהרה זו הניתנת ע"י רוהח"ש של החברה, משמש כתמרור אדום ומסוכם לגבי עצם המשך קיומה של החברה.
לשון האזהרה המקובל הנו, כי "קיים ספק בדבר יכולת החברה להמשיך ולקיים את פעילותה כ'עסק חי'".
בד"כ תצורף אזהרה זו לדוחות החברה, כאשר לדעת רוהח"ש שלה, אין במקורותיה הכספיים ו/או בתזרים המזומנים הצפוי של החברה, בכדי לשלם את חובות החברה העומדים בפני פירעון.
מדוע צריך "אזהרת עסק חי", ומי צריך את זה
חברה בע"מ מהווה, כידוע, אישיות משפטית נפרדת, וקריסתה כרוכה בד"כ באובדן כספי ניכר, מחמת חוסר היכולת להיפרע אישית מבעלי המניות, כי אם רק מרכושה (שהוא בד"כ משועבד).
מכח החוק, ובין היתר ע"מ לצמצם הסיכון הכלכלי הטמון בחברה בע"מ, הרי שזו מחויבת במתן דיווחים חשבונאיים, הכוללים מידע כספי אודות החברה.
בדיווחים אלו משתמשים גורמים שונים, החל מהנהלת החברה עצמה, בעלי מניותיה, משקיעים פוטנציאליים, ספקי האשראי שלה, רשויות מדינה שונות , וכן לקוחותיה, וספקיה, המבקשים לדעת האם החברה אכן תעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם.
דו"חות כספיים של חברה בע"מ חייבים אישור וחתימת רו"ח, המאשר כי הדוחות נערכו בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.
הנחת העבודה של רואה החשבון, בעת הערכתו את המצב הכספי של החברה הנה, כי החברה תמשיך לפעול כעסק חי בעתיד הנראה לעין (הנחת ההמשכיות - The Going Concern Assumption) .
עם זאת, כאשר רוהח"ש יעריך שקיים חשש להמשך פעילותה של החברה, עליו לצרף לדוחות הכספיים "אזהרת עסק חי".
כללי לשכת ראי החשבון (גילוי דעת 58) מפרט רשימה ארוכה של מקרים, אותם רואה החשבון עשוי לראות כמסכנים המשך קיומה של החברה כעסק חי.
על גורמים אלו נמנים, בין היתר: גירעון בהון העצמי ו/או בהון החוזר, פיגורים בעמידה בהתחייבויות, מימוש נכסים קבועים לצרכי מימון, הפסדי תפעול כבדים, תזרים מזומנים שלילי, תביעות משפטיות כנגד החברה, אשר אם יתקבלו ע"י ביהמ"ש אזי החברה לא תוכל לעמוד בהם, אבדן שוק/ספק ראשי, שינוי לרעה בתנאי אספקה/אשראי, אבדן אנשי מפתח בדרג המנהלי או התפעולי, ליקויים בתפקוד ההנהלה המכשילים תפעול תקין של החברה, ועוד גורמים שונים.
מכאן מסקנה כפולה:
א. קיימות אינדיקציות שונות ורבות ביחס לתפקודה התקין של חברה בע"מ, ויכולת הישרדותה העסקית.
ב. ציבור רחב ביותר זקוק למידע אודות איתנותה של החברה בע"מ, ע"מ שיכלכל צעדיו עמה בתבונה.
מה יש לעשות כשנתקלים ב"אזהרה עסק חי"
התשובה לשאלה זו נובעת מהפוזיציה של בעל העניין:
בעלי המניות: ככל שברצונם להמשיך ולתפעל את העסק, חייבים לנקוט מיידית בשורת צעדים, כגון:
א. בחינת אפשרויות שונות לגיוס הון, כגון: הכנסת שותף, הזרמת הלוואת בעלים, ואף מימוש נכסים.
ב. צעדי התייעלות וחיסכון.
ג. פעילות נמרצת להסדרי חובות, תוך התחשבות ביכולת החברה להפריש לכך כספים, מבלי לסכן עוד יותר את הפעילות השוטפת.
משקיעים - הגם שמשקיע שמרן ימתין עד התבהרות המצב, הרי שמצב זה מהווה כר פורה להשתלטות על חברה שבקשיים, תוך עריכת בדיקת נאותות (דיו דיליג'נס) קפדנית. עם זאת, לעיתים יעדיף המשקיע שהחברה תקרוס לחלוטין (למרות הפגיעה במוניטין), ע"מ לרכשה "בפרוטות" מהכונס.
ספקים , לרבות ספקי האשראי- לערוך בחינת הביטחונות, ולדרש שדרוגם ככל שהדבר עוד ניתן, לרבות ערבויות אישיות של בעלי המניות.
לקוחות , עובדים - בד"כ אינם בעלי יכולת ממשית לאכוף תנאים על החברה. מחובתם להיות עם "יד על הדופק".
לכל אלו העמודים להיפגע מ"אזהרת עסק חי", מומלץ ביותר לפנות מיד להתייעצות עם עו"ד המתמחה בתחום, ע"מ לקדם פני הרעה, ולהתמודד עם הקריסה הצפויה באופן הראוי והיעיל ביותר.
מאמר זה תמציתי, מיועד למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עו"ד,נוטריון ומגשר זילברפלד אבי עוסק במשפט אזרחי - מסחרי זה למעלה מעשרים וחמש שנה, עם התמחות מיוחדת בתחום דיני הבנקאות, לאור עברו כמייצג בנקים בעבר.
כבוגר(ממר"ם), בו שירת כמתכנת וכמנתח מערכות מחשב, הרצה במכללת המחשבים "סיון", בנושא "היבטים משפטיים בפיתוח פרוייקטים", וכן נותן שירותים משפטיים בתחום הקנין הרוחני.
עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה", העוסק בתחום הבעייתי ופופולארי כאחד: גביית חובות באופן אישי מבעלי מניות ו/או מנהלים של חברות שקרסו.
הספר משווק ע"י "בורסי" - הוצאה לאור משפטית.
כבוגר(ממר"ם), בו שירת כמתכנת וכמנתח מערכות מחשב, הרצה במכללת המחשבים "סיון", בנושא "היבטים משפטיים בפיתוח פרוייקטים", וכן נותן שירותים משפטיים בתחום הקנין הרוחני.
עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה", העוסק בתחום הבעייתי ופופולארי כאחד: גביית חובות באופן אישי מבעלי מניות ו/או מנהלים של חברות שקרסו.
הספר משווק ע"י "בורסי" - הוצאה לאור משפטית.