חוסן משפחתי כרשת בטחון 

"ראית את הכותרת אתמול בעתון? בהיי טק צפויים פיטורין של כ-7,000 עובדים, ובעקבותיהם יפוטרו עוד כ-28 אלף עובדים בתחומים הקשורים להיי טק, זה נראה לך הגיוני?" שאלתי את אלעד, מנהל צוות צעיר.
"הגיוני? זה כבר עובדתי בשטח! אצלנו פיטרו כבר 10% מהעובדים וברור שאנחנו מזמינים פחות שירותים טכניים, צורכים פחות ניירת שלא לדבר על האוכל.. אפילו המסעדות באזור התעשייה כבר לא מפוצצות כמו פעם, אתמול לא חיכיתי בתור יותר מחמש דקות.."
"10%?! זה המון"
"כן זה הרבה ואתמול החליט הדרקטריון שעלינו לפטר עוד אנשים"
"גם בצוות שלך?"
"אני צריך לפטר אחד, ואני זה שיחליט את מי"
"והחלטת כבר?"
"כן, החלטתי ולא ישנתי כל הלילה. הבחור הזה עובד איתי כבר שנתיים, ואשתו ילדה לא מזמן, כחודש אחרי אשתי.."
אלעד שיתף אותי בהתלבטויות הקשות שכן ברור לו שאותו עובד לא ימצא עבודה בקלות, אם בכלל... אני ממש לא יודע איך להגיד לו את זה... הרי אני הייתי זה שקיבל אותו לעבודה..."
פיטורין הינו משבר משמעותי בחיים והתחושות שמלוות אותו הן של הלם, כשלון ואבדן שליטה. המפוטרים נזרקים למערבולת של פחדים וחששות והטיפול בהם הינו דחוף וחשוב.
אך לא רק הם שרויים במתח גם המנהלים שעליהם מוטלת מלאכת הפיטורין מוטרדים ולחוצים.
אלעד סיפר לי על התחושה הקשה במקום עבודתו ועל העובדים שלא פוטרו ונשארו במעגל העבודה. גם אלו, הנשארים לחוצים ומלאי חרדה שכן המצב הכלכלי מחמיר והמומחים מבטיחים שהמשבר עדיין לא הגיע לנקודת השפל.
מתחים וחרדות בשל המשבר הכלכלי מלווים רבים מאתנו. חלקנו, בורכו במשפחה שמהווה מקור לכח ותמיכה להפגת מתחים, חוסן שיכול להוות מקור של כוח שיאפשר לא רק הישרדות אלא גם נקיטת צעדים פעילים.
בתקופות קשות בני המשפחה נוטים בדרך כלל לעזור אחד לשני כדי לעמוד מול המצב החדש בעצם האכפתיות שהם מגלים. רוב המשפחות עושות את הדברים הללו באופן טבעי, מעצם היותם משפחות. ובכל זאת ישנן משפחות הממשיכות לתפקד באופן אפקטיבי גם בעת המשבר לעומת אחרות שמתקשות יותר. אילו, המתפקדות, נותנות להורים המפרנסים את הכוח להמשיך, לא להישבר.

כיצד לחזק את החוסן המשפחתי?

חיזוק המחויבות המשפחתית - משפטים כמו: "נעבור יחד את התקופה" או "נחפש כולנו דרכים לצמצום הוצאות" נשמעים שחוקים אך מהווים הצהרת מחוייבות משפחתית. הבעה ברורה וישירה של קירבה, תמיכה ודאגה הדדית חשובה לא פחות. משפחה בעלת מחוייבות, לא חוששת להביע בקול רם מלות חיבה שכן לכולם ברור כי האמירות אינן מזוייפות. אמירות ברורות משדרות בטחון "אם המשפחה מחוייבת, הרי שיהיו מחוייבים גם לי בעת צרה"

חיזוק תחושת השייכות - כאשר המשפחה מצליחה לשמור על קיומם של טקסים קבועים הן ההורים והן הילדים מדווחים על התמודדות טובה יותר בתוך הבית ומחוצה לו. שגרה וטקסים קבועים כמו ארוחות שבת או הדלקת נרות חג בצותא מסמלים את "גאוות היחידה" ותורמים לתחושת השייכות ולכידותה של המשפחה. בעת משבר משפחה מלוכדת ממשיכה בשגרה של מפגשים בבית ומחוצה לו ככל האפשר. "אם גם בעת משבר המשפחה ממשיכה לתפקד אז יש על מי לסמוך"

תקשורת ברורה ופתוחה -תקשורת עמומה ורווית סודות גוזלת אנרגיה מיותרת הנחוצה להתמודדות עם המצב החדש . שיתוף אמיתי יגרום לכולם לגייס סובלנות ואמפטיה. מי שיחוש כי "גם הוא היה נוהג כך בסיטואציה כזו" יכעס פחות על מי שהמתח גורם לו לעצבנות. הורים נוטים להסתיר מהילדים את החרדות כדי שלא להלחיץ אותם. אלא שבעידן המודרני, קשה למנוע מהילדים לקלוט מידע והם חשים את המתח באויר. עדיף שהמידע שיקבלו יהיה, עד כמה שניתן, בשליטת ההורים ויותאם לגילם. הדיבור הפתוח יאפשר להורים לבקש מהילדים (וגם אחד מהשני) להצטמצם בהוצאותיהם ללא קושי או מבוכה. ויתורים נוספים צפויים להיות בהמשך מבלי שיצטרכו לבקש.

התייחסות למצב החדש כאתגר למשפחה כולה - השינוי במצב הכלכלי היא תוצאה של המצב במשק כולו והבעייה הנוצרת היא של כל בני הבית. התייחסות כזו תרתום את כל בני הבית ותימנע קונפליקטים מיותרים. אבא או אמא עובדים עד שעות מאוחרות? בעבר הסיטואציה גררה תלונות ומריבות עם בן הזוג. משפחה שמבינה כי השינוי במצב הכלכלי קשור לכולם, מגייסת הבנה ותמיכה שמאפשרים גמישות תפקודית. הורה שנהג לקחת חלק במלאכת ההשכבה של ילדיו הקטנים ישמח לגלות שבן זוגו ממלא בהבנה את מקומו ללא טרוניות.

ההתמודדות עם האתגרים בתקופה זו אינה פשוטה ושמירה על תפקוד משפחתי עשוי להוות רשת בטחון. כדאי שנזכור שלצורת התמודדות המשפחה עם המשבר העולמי יהיו השלכות על התפתחות היחסים בין בני המשפחה בעתיד. בקרב ההורים, מערכות יחסים של תמיכה ועידוד תיזכרנה לעד כמשענת לעת צרה. והילדים - יטמיעו מודל של עזרה הדדית ומחוייבות אמיתית.הורים שנרתמים לפעולה ועשייה כדי להתמודד עם המצב הכלכלי ואינים שוקעים במרה שחורה וניטרול עצמי נותנים דוגמא אישית חזקה מאין כמוה להתמודדות עם משברים.
חוסן משפחתי משמעותי ביצירת תחושה של מסוגלות אצל הילדים שהוא המרכיב המרכזי בהורות, הכלי החשוב ביותר שתוכלו להעניק לילדיכם להתמודדות בחייהם הבוגרים.