לפני שנחקק חוק יחסי הממון בשנת 1973, נהגו לפעול על פי עקרון חזקת השיתוף, או הלכת השיתוף. שיטה זו היתה הדרך בה נהגו לקבוע את חלוקת הרכוש בין בני זוג המבקשים להתגרש ולחלק את רכושם. על פי קביעת חזקת השיתוף, כל רכוש אשר נצבר על ידי בני הזוג במהלך נישואיהם יוגדר כרכוש המשותף לבני הזוג.
חזקת השיתוף חלה רק על זוגות אשר נישאו קודם לחקיקת חוק יחסי הממון משנת 1973, דהיינו זוגות אשר נישאו קודם לתאריך זה.
נכסים המוכרזים כרכוש משותף מתוקף חזקת השיתוף
חזקת השיתוף קובעת כי הרכוש אשר נצבר על ידי בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם יוגדר, במקרה של פתיחת הליך גירושין וחלוקת הרכוש, כרכוש משותף לכל דבר ועניין. נפרט עתה מהם הנכסים אשר יוגדרו כרכוש משותף של שני בני זוג על פי חזקת השיתוף:
נכסים:
נכסים כוללים נכסי נדל"ן ונכסים ניידים. נכסי נדל"ן פירושם נכסי מקרקעין, לרבות דירות, בניינים וקרקעות. נכסים ניידים כוללים כלי רכב אשר צברו בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם.
חפצים:
המונח חפצים עשוי לכלול ריהוט אשר נרכש על ידי בני הזוג לביתם המשותף או לצרכים אחרים, מוצרי החשמל אשר שמשו את בני הזוג, עתיקות או כל חפץ אחר בעל ערך כספי או רגשי
נכסים פיננסיים:
נכסים פיננסיים פירושם תוכניות חיסכון, פיקדונות כספיים, קרנות שונות, קופות גמל, אגרות חוב, מניות או כל נכס פיננסי אחר בעל ערך כספי.
עסקים:
במידה והיה אחד מבני הזוג רשום כבעל עסק אשר נפתח בתוך תקופת נישואיהם של בני הזוג, ייקבע, לע סמך חזקת השיתוף, כי כל הזכויות על העסק יירשמו כרכוש משותף, לרבות כל הנכסים הרשומים על שם בית העסק.
זכויות סוציאליות:
כל זכות סוציאלית אשר ניתנה מטעם מקום עבודתו של כל אחד מבני הזוג תיקבע, מתוקף חזקת השיתוף, כרכוש משותף לכל דבר ועניין, לרבות ביטוחי המנהלים וגמולי ההשתלמות השונים אשר הצטברו לטובת בן הזוג במהלך תקופת נישואיהם.
חזקת השיתוף - הגנה על בני הזוג בעת פירוק זוגיות
חזקת השיתוף נועדה ליצור מערכת שוויונית בין בני זוג וזאת על סמך ההנחה כי שני בני הזוג תורמים למערכת הזוגיות באופן שווה, כל אחד על פי דרכו.
הקו המנחה לאורו מנוסחת חזקת השיתוף הוא הקביעה כי הנכסים והרכוש אשר נצברו על ידי בני זוג במהלך חייהם כזוג (גם כזוג אשר הוגדר כ"ידוע בציבור") שייכים לשני בני הזוג, בדומה לאופן בו הוגדר הרכוש המשותף בחוק יחסי ממון. בעת פירוק הזוגיות יש לנהוג ברכוש אשר נקבע כרכוש משותף מתוקף חזקת השיתוף, באותו האופן בו נוהגים בו על פי חוק יחס ממון.
חזקת השיתוף נובעת מתוך ההנחה כי בני הזוג משקיעים, במסגרת הזוגיות, "מאמץ משותף" בהשגת הרכוש. אף על פי כן, יש לשים לב כי לא מדובר במאמץ משותף בעל היבטים פיננסיים גרידא. המאמץ המשותף מתבטא לרוב בין בני זוג לא באופן כלכלי בלבד, אלא גם למשל בניהול משק הבית וגידול הילדים. לצורך חזקת השיתוף, מאמץ משותף תקף גם במקרה בו צד אחד מנהל את משק הבית ואילו צד אחר תורם ליציבות הכלכלית של המשפחה והזוגיות.
חזקת השיתוף חלה רק על זוגות אשר נישאו קודם לחקיקת חוק יחסי הממון משנת 1973, דהיינו זוגות אשר נישאו קודם לתאריך זה.
נכסים המוכרזים כרכוש משותף מתוקף חזקת השיתוף
חזקת השיתוף קובעת כי הרכוש אשר נצבר על ידי בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם יוגדר, במקרה של פתיחת הליך גירושין וחלוקת הרכוש, כרכוש משותף לכל דבר ועניין. נפרט עתה מהם הנכסים אשר יוגדרו כרכוש משותף של שני בני זוג על פי חזקת השיתוף:
נכסים:
נכסים כוללים נכסי נדל"ן ונכסים ניידים. נכסי נדל"ן פירושם נכסי מקרקעין, לרבות דירות, בניינים וקרקעות. נכסים ניידים כוללים כלי רכב אשר צברו בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם.
חפצים:
המונח חפצים עשוי לכלול ריהוט אשר נרכש על ידי בני הזוג לביתם המשותף או לצרכים אחרים, מוצרי החשמל אשר שמשו את בני הזוג, עתיקות או כל חפץ אחר בעל ערך כספי או רגשי
נכסים פיננסיים:
נכסים פיננסיים פירושם תוכניות חיסכון, פיקדונות כספיים, קרנות שונות, קופות גמל, אגרות חוב, מניות או כל נכס פיננסי אחר בעל ערך כספי.
עסקים:
במידה והיה אחד מבני הזוג רשום כבעל עסק אשר נפתח בתוך תקופת נישואיהם של בני הזוג, ייקבע, לע סמך חזקת השיתוף, כי כל הזכויות על העסק יירשמו כרכוש משותף, לרבות כל הנכסים הרשומים על שם בית העסק.
זכויות סוציאליות:
כל זכות סוציאלית אשר ניתנה מטעם מקום עבודתו של כל אחד מבני הזוג תיקבע, מתוקף חזקת השיתוף, כרכוש משותף לכל דבר ועניין, לרבות ביטוחי המנהלים וגמולי ההשתלמות השונים אשר הצטברו לטובת בן הזוג במהלך תקופת נישואיהם.
חזקת השיתוף - הגנה על בני הזוג בעת פירוק זוגיות
חזקת השיתוף נועדה ליצור מערכת שוויונית בין בני זוג וזאת על סמך ההנחה כי שני בני הזוג תורמים למערכת הזוגיות באופן שווה, כל אחד על פי דרכו.
הקו המנחה לאורו מנוסחת חזקת השיתוף הוא הקביעה כי הנכסים והרכוש אשר נצברו על ידי בני זוג במהלך חייהם כזוג (גם כזוג אשר הוגדר כ"ידוע בציבור") שייכים לשני בני הזוג, בדומה לאופן בו הוגדר הרכוש המשותף בחוק יחסי ממון. בעת פירוק הזוגיות יש לנהוג ברכוש אשר נקבע כרכוש משותף מתוקף חזקת השיתוף, באותו האופן בו נוהגים בו על פי חוק יחס ממון.
חזקת השיתוף נובעת מתוך ההנחה כי בני הזוג משקיעים, במסגרת הזוגיות, "מאמץ משותף" בהשגת הרכוש. אף על פי כן, יש לשים לב כי לא מדובר במאמץ משותף בעל היבטים פיננסיים גרידא. המאמץ המשותף מתבטא לרוב בין בני זוג לא באופן כלכלי בלבד, אלא גם למשל בניהול משק הבית וגידול הילדים. לצורך חזקת השיתוף, מאמץ משותף תקף גם במקרה בו צד אחד מנהל את משק הבית ואילו צד אחר תורם ליציבות הכלכלית של המשפחה והזוגיות.
נכתב ע"י seoisrael עבור עזריאלנט לישראל - משרד עורכי דין המתמחה בנושא חזקת השיתוף, חוק יחסי ממון,
