מסוגלות הורית 

באופן כללי, העיקרון המנחה בשאלה מי ימשיך לגדל את הילד לאחר הגירושין, קשור בעיקרון טובת הילד וסביבתו. בשל ריבוי ההגדרות הקשורות במושג זה, קשה למצוא מרכיבים המעידים באופן מובהק על המסוגלות ההורית ויש רבים הטוענים כי כאן גם טמונה הבעייתיות של נושא זה.

באופן כללי, נוטים לראות כטובת הילד את השמירה על בריאותו הפיזית והנפשית, סיפוק צרכיו השונים, חינוכו וכדומה. יש להדגיש כי טובת הילד קשורה רק לטובתו האישית וזאת ללא התחשבות בטובת ההורים. אולם חשוב אף לציין כי טובת הילד ורצונו, למרות שהם אינם עולים תמיד בקנה אחד, הם בעלי משקל בתהליך קבלת ההחלטות. קיימים פרמטרים רבים לפיהם נקבעת מידת השתתפות הילד בהחלטות הנוגעות לו. בין פרמטרים אלו, ניתן למצוא גיל, בגרותו הנפשית של הילד והעדפה מול התנגדות נחרצת.

כאשר לא ברור משמורתו של מי מההורים תשרת טוב יותר את טובתו של הילד, נערכות בדיקות של מסוגלות הורית עבור הגבר והאישה. בדיקות אלו עוסקות ביכולתו של ההורה לספק את כל הצרכים הדרושים לילדיו, בהם סיפוק צרכיו הגופניים, הנפשיים והחומריים. מסוגלות הורית כוללת בחינת פרמטרים של בגרות נפשית של האדם, סוג עבודתם של ההורים וגובה הכנסתם, יחסי הגומלין בין ההורה לילדו וכדומה. באופן כללי ניתן לומר שבדיקת המסוגלות מלמדת על יכולתו של ההורה לספק לילדו סביבה בטוחה, שקטה ויציבה מבחינה כלכלית ורגשית.

כאמור, בית המשפט הוא זה שאמור להחליט על בדיקת מסוגלות הורית. לצורך בדיקה זו נשלחים אנשי מקצוע ומומחים, הבוחנים את הפרמטרים השונים שהוזכרו. מומחים אלו מגישים את המלצותיהם לבית המשפט וגם אם במרבית המקרים חוות הדעת אינה קובעת, היא מעידה איזה הורה יענה טוב יותר על צרכיו של הילד, לדעת המומחה. בדיקות המומחים של מסוגלות הורית, כוללות ראיונות עם בני המשפחה, תצפיות על שגרת יומם, עריכת שאלונים ועוד. בבדיקות אלו נדרשים ההורים "לשכנע" את המומחה שהם יכולים להעניק את הסביבה הבריאה ביותר לילד.

הבעייתיות הרבה בבדיקת מסוגלות הורית היא העדר קריטריונים ברורים ומדידים לבדיקה. באופן דומה, המקרים בהם נשקלת מסוגלות הורית כוללים גם נסיבות מורכבות, המקשות על ביצוע בדיקה מהימנה. כך, לדוגמה, גירושין, פרידה או מאבק משפטי בין בני זוג, כוללים משא רגשי רב על המעורבים, כעס ותסכול. מצב זה מקשה רבות על כל מומחה המעוניין לקבל תמונה אובייקטיבית, עד כמה שאפשר, של המצב. בדומה לכל מקרה בו נדרש שיקול אינדיבידואלי של אדם, גם בבדיקת מסוגלות הורית, יתכן ומומחה מסוים יחשוב באופן מנוגד לחלוטין ממומחה אחר. תלות זו יכולה ליצור הטיות בשיקול הדעת ולכן אף להוביל להגשת המלצות שגויות לבית המשפט.

לבסוף, קיימים מקרים בהם מסוגלות הורית היא שאלה קלה הרבה יותר, משום שאין במקרים אלו מקום לספק כלשהו. בהקשר לכך ניתן להזכיר כי מקרים כמו נכות, מחלה קשה, התמכרות לסמים או לאלכוהול ובעיות נפשיות, מטים את הכף, באופן אוטומטי כמעט, לטובת הצד השני. ברור לכל כי הורה הסובל מאחת מבעיות אלו, או בעיות אחרות העולות בקנה אחד איתן, יספק לילדיו סביבה פחות תומכת ובריאה.