דלקות אוזניים אצל ילדים - אנטיביוטיקה או טיפול הומיאופתי 

דלקת אוזניים אצל ילדים - אנטיביוטיקה או טיפול הומיאופתי

בתחילת החורף מגיעים לקליניקה ההומיאופתית לא מעט משפחות עם תינוק שזה עתה גמר סיבוב של טיפול באנטיביוטיקה בגלל דלקת אוזניים. התינוק עוד לא בן שנה או שרק התחיל את החורף השני לחייו. הם מגיעים בכוונה למנוע את דלקות האוזניים שמתפתחות אחרי הצטננויות, ולקטוע את מעגל האנטיביוטיקה - דלקת - הפוגה - דלקת, אנטיביוטיקה וחוזר חלילה, ולפעמים אף למנוע את ההתערבות הכירורגית המוצעת על ידי רופא הילדים.

האבחנה השכיחה ביותר אצל רופא הילדים, לפחות במשך החורף, היא דלקת אוזניים. והטיפול היה במשך עשרות השנים האחרונות, ועדיין, הינו טיפול באנטיביוטיקה. הילד מקבל את האנטיביוטיקה במשך עשרה ימים ובסופם הוא חלוש, נטול כוחות, ולוקח לו זמן להתגבר על ה"מחלה" וה"תרופה" ולחזור לעצמו לתקופה קצרה עד הדלקת הבאה.
ההומיאופתים מאמינים שהאנטיביוטיקה היא טיפול אך ורק בסימפטום. המחלה, כלומר מה שהביא להיווצרות הדלקת, לא באמת טופלה עם האנטיביוטיקה. רק הביטוי החיצוני, קרי הדלקת, נעלם, אבל למעשה המחלה נשארה, הסיבה לדלקת לא טופלה ולכן הדלקת תפרוץ שוב, ברגע שהילד יאסוף כוחות ליצור את הסימפטום מחדש, שוב במטרה לפתור את הבעייה האמיתית שבה הטיפול האנטיביוטי לא נגע.
רופאים קונוונציונלים כיום כבר שמים סימן שאלה על יעילות הטיפול באנטיביוטיקה
תרופות הומיאופטיות מלבד היותן יעילות זולות ונטולות תוצאות לוואי, הן מטפלות בשורש הבעייה, וכך יכולות לחסל את הצורך של המערכת לחזור לאיזון באמצעות יצור הסימפטום (דלקת).

את ההבנה הזאת שמלחמה בסימפטום מנציחה אותו ולא פותרת שום דבר -אולי רק מביאה הקלה לטווח מאד קצר וירידה כללית בחיוניות לטווח ארוך)- אביא באמצעות תיאור המקרה הבא, מקרה שמדגים הבראה בזכות חשיבה הומיאופתית ובזכות הנכונות של האם להפסיק את המעגל של לקיחת אנטיביוטיקה.

המקרה הזה מראה תוצאות טובות שניתן להשיג בשיטות וטבעיות, ובטיפול בתרופה שאפילו לא בטוח שהותאמה התאמה מושלמת לילדה החולה.

ילדה בת 4 תוארה כסובלת מדלקות חוזרות מאז גיל 3 חודשים כמעט תמיד היא מנוזלת ובזמן הדלקת הנזלת הופכת סמיכה וירוקה. היא טופלה בכל פעם באנטיביוטיקה. סבלה כבר מעשרות דלקות. הייתה מאד רגזנית ומיבבת מכל דבר, לפחות בתקופה מיד אחרי ה"החלמה". לעיתים סבלה מאקזמה
שיניה צמחו מאוחר ולאט. היא קבלה רמדי שתאם את מערך הסימפטומים הזה (צמיחה איטית של השיניים האקזמה העור, דלקות האוזניים המאפיין כו)

לאחר חודשיים האמא דיווחה שלא הייתה אף דלקת מאז שנלקחה התרופה ובמשך החורף, רק הצטננות קלה שחלפה עם חזרה על הרמדי
אחרי שנה הנזלת חזרה מידי פעם, מלווה בהפרשה ירוקה סמיכה.
מנה נוספת הספיקה כדי למנוע את הנזלות והדלקות. האם דיווחה אחרי כמה שנים, שבריאות הילדה הייתה טובה מאז.
כיום לא ברור אם התרופות שניתנו אכן היו התרופות האופטימליות. כי מאז התבררו מאפיינים נוספים של הילדה שאם היו ידועים אז היו אולי מוליכים לבחירה קצת שונה של תרופה. (למשל הילדה סובלת מקור והרמדי שניתן בדרך כלל מרפא אנשי שחם להם).
בכל מקרה האם טוענת שהתרופות הביאו להבראה והדלקות לא חזרו. יכול להיות שלא התרופות הן אלו שעזרו אלא רק העובדה שנתנו לדלקת להסתייים ללא האנטיביוטיקה, ולכך יש חיזוקים בספרות מקצועית שדלקות מפסיקות כשמפסיקים ל"טפל" בהם. הגוף מצליח לחזור לאיזון רק מתוך כך שהדלקת ממצה את עצמה ועושה את העבודה שלשמה נוצרה. בדרך כלל אנחנו ההורים שלא יכולים לעמוד בסבל של הילדים ממהרים "לטפל" וכך מונעים מהסימפטום להשלים את מלאכתו. (לסבל הפנימי שמאחורי הדלקת אנחנו לא יכולים להיות קשובים)..לעיתים כשהתינוק קטן והדלקת חריפה נכון לטפל ואז עדיף לבחור את הטיפול ההומיאופתי הדוחף את הילד להתגבר בכוחות עצמו על המחלה.