חשוב לציין כי ניתן לתת גם "גט על תנאי", גט אשר נכנס לתוקף רק אם יתקיים תנאי מסוים. בדרך-כלל משמשת דרך זו אנשים היוצאים למקום שממנו ספק אם ישובו, כגון מלחמה או פעולה מסוכנת. על-מנת שהגט יהיה כשר מתן הגט חייב להיעשות מתוך רצון חופשי של שני בני הזוג ולא ניתן בשום אופן לגרש אישה בעל כורחה. אישה אשר בעלה מסרב לתת לה גט נחשבת ל"עגונה" או "מסורבת גט" ואינה יכולה להינשא בשנית או ללדת ילדים לגבר אחר.
כאשר בני זוג מעוניינים בסיום קשר הנישואים ביניהם הם יכולים להסכים ביניהם על אופן פירוק השותפות, לרבות כלל ההשלכות שיש לשותפות על חיי כל אחד מבני הזוג, בהסכם גירושין אשר בעקבותיו ינתן גט. באם הם אינם מסכימים על דרך פירוק השותפות, עליהם לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. שני בתי הדין מוסמכים לדון בתביעות גירושים ולרוב בית הדין אשר החל לדון בתביעה הוא גם זה שימשיך בכך. מכיוון שנהוג להניח כי בית הדין הרבני נוטה לטובת הגבר, בעוד בית הדין לענייני משפחה נוטה לטובת האישה, גם אם אין הדבר נכון באופן מלא, נדרש בג"ץ לשאלת "מרוץ הסמכויות". שאלת "מרוץ הסמכויות" פירושה מהי הערכאה הקובעת והיכן תתקבל ההחלטה, במקרה בו כל אחד מבני הזוג פתח בהליכי גירושים בערכאה שונה. בג"ץ החליט כי כעיקרון בית הדין אשר החל לדון בתביעה וקבע כי בסמכותו לעסוק בתביעה זו, ימשיך ויכריע בתביעה. זאת אלא אם כן החליטה הערכאה השניה כי עקב טעמים מיוחדים היא מוסמכת לדון בה גם כן. טעמים מיוחדים אלו הינם חשש ל"מחטף סמכויות" בעקבות אי-החלטה של הערכאה הראשונה בדבר סמכותה להכריע בתיק או פגם חמור אחר היורד לשורש הסמכות. מובן כי הסכם טרום-נישואים יכול לחסוך חלק נכבד מבעיות אלו ולכן הוא מומלץ ביותר, על אף אי-הנעימות הכרוכה ביצירת הסכם כזה טרם תהליך נישואים.
מתן גט כרוך בהליך טקסי, בו מוסר הגבר לאישה את שטר הגט והאישה מקבלת אותו בידה הפתוחה. כמו-כן צריך מתן גט להיעשות בנוכחות עדים. שטר הגט חייב לשאת את שמות בני הזוג ולהיכתב עבורם במיוחד. המשמעות של מתן גט הינה רבה ומעבר לאקט הפורמאלי היא מהווה בסיס למספר נקודות חשובות נוספות-
1. מאחר וביגמיה (נישואים ליותר מבן זוג אחד) הינה עבירה על-פי חוקי מדינת ישראל, ישנו צורך בגט על-מנת להינשא בשנית.
2. מתן גט נחוץ לצורך קביעה ואישור של הסכם הגירושים, אשר קובע, בין היתר, את חלוקת הרכוש, הסדרי המשמורת על הילדים, תשלום דמי המזונות והיבטים נוספים. בנובמבר 2008 אושר חוק בכנסת המאפשר לבני הזוג לחלק את רכושם טרם מתן גט, בתנאי שתוגש בקשה ל"הסדר איזון משאבים" לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. זאת על-מנת למנוע סחטנות של הצד החלש בגירושים על-ידי אי מתן גט .
3. אישה שהרתה מגבר אחר טרם מתן גט על-ידי בעלה ואישור הסכם הגירושים, מסתכנת בכך שצאצאה יהיה ממזר ולפיכך יסבול מבעיות הלכתיות רבות ויתקשה להתחתן בעתיד על-פי ההלכה.
כאשר בני זוג מעוניינים בסיום קשר הנישואים ביניהם הם יכולים להסכים ביניהם על אופן פירוק השותפות, לרבות כלל ההשלכות שיש לשותפות על חיי כל אחד מבני הזוג, בהסכם גירושין אשר בעקבותיו ינתן גט. באם הם אינם מסכימים על דרך פירוק השותפות, עליהם לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. שני בתי הדין מוסמכים לדון בתביעות גירושים ולרוב בית הדין אשר החל לדון בתביעה הוא גם זה שימשיך בכך. מכיוון שנהוג להניח כי בית הדין הרבני נוטה לטובת הגבר, בעוד בית הדין לענייני משפחה נוטה לטובת האישה, גם אם אין הדבר נכון באופן מלא, נדרש בג"ץ לשאלת "מרוץ הסמכויות". שאלת "מרוץ הסמכויות" פירושה מהי הערכאה הקובעת והיכן תתקבל ההחלטה, במקרה בו כל אחד מבני הזוג פתח בהליכי גירושים בערכאה שונה. בג"ץ החליט כי כעיקרון בית הדין אשר החל לדון בתביעה וקבע כי בסמכותו לעסוק בתביעה זו, ימשיך ויכריע בתביעה. זאת אלא אם כן החליטה הערכאה השניה כי עקב טעמים מיוחדים היא מוסמכת לדון בה גם כן. טעמים מיוחדים אלו הינם חשש ל"מחטף סמכויות" בעקבות אי-החלטה של הערכאה הראשונה בדבר סמכותה להכריע בתיק או פגם חמור אחר היורד לשורש הסמכות. מובן כי הסכם טרום-נישואים יכול לחסוך חלק נכבד מבעיות אלו ולכן הוא מומלץ ביותר, על אף אי-הנעימות הכרוכה ביצירת הסכם כזה טרם תהליך נישואים.
מתן גט כרוך בהליך טקסי, בו מוסר הגבר לאישה את שטר הגט והאישה מקבלת אותו בידה הפתוחה. כמו-כן צריך מתן גט להיעשות בנוכחות עדים. שטר הגט חייב לשאת את שמות בני הזוג ולהיכתב עבורם במיוחד. המשמעות של מתן גט הינה רבה ומעבר לאקט הפורמאלי היא מהווה בסיס למספר נקודות חשובות נוספות-
1. מאחר וביגמיה (נישואים ליותר מבן זוג אחד) הינה עבירה על-פי חוקי מדינת ישראל, ישנו צורך בגט על-מנת להינשא בשנית.
2. מתן גט נחוץ לצורך קביעה ואישור של הסכם הגירושים, אשר קובע, בין היתר, את חלוקת הרכוש, הסדרי המשמורת על הילדים, תשלום דמי המזונות והיבטים נוספים. בנובמבר 2008 אושר חוק בכנסת המאפשר לבני הזוג לחלק את רכושם טרם מתן גט, בתנאי שתוגש בקשה ל"הסדר איזון משאבים" לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. זאת על-מנת למנוע סחטנות של הצד החלש בגירושים על-ידי אי מתן גט .
3. אישה שהרתה מגבר אחר טרם מתן גט על-ידי בעלה ואישור הסכם הגירושים, מסתכנת בכך שצאצאה יהיה ממזר ולפיכך יסבול מבעיות הלכתיות רבות ויתקשה להתחתן בעתיד על-פי ההלכה.
