נס חנוכה 

נס חנוכה

כל היקום רוצה לדעת מה כוחו של אתת מודע, כיצד כד קטן האיר את העולם והשמן שבו לא נגמר...לדעת שאנחנו יכולים לתפוס את כל העולם בדעת זה לא נתפס בדעת...נס חנוכה מלמד אותנו לדעת שאין דבר בלתי אפשרי שאי אפשר להפוך אותו לאפשרי...כדי להפוך דבר בלתי אפשרי לאפשרי חובה עלינו לא לחכות לנס אלא לעשות את הנס...המודע ואתת  מודע נמצאים מול עיננו ואנחנו לא יודעים להבדיל בניהם...כיצד אנחנו רוכשים את אתת מודע בכוח המודע ומשיגים את הדעת זה נקרא – נס חנוכה...

ישנם מחקרים שנעשים על ידי מדענים שתוצאות המחקר רשומים בספר ומלווה בדבר מוחשי. כאשר המדען מגיע לתוצאה הוא ממחיש את התוצאה על ידי דבר שבני אדם יוכלו לראות את זה ולחוש את זה - זה נקרא מדע מדויק. כאשר מדען יושב וכותב ספר ומתחיל להסביר את הספר שהוא כתב כך שבני אדם יקבלו את מהות הספר מכיוון שהוא טוב יותר מהמציאות שהם נמצאים בה – זה נקרא מיסטיקה.

תיאוריה ללא תצפית – השערה! כך שאם אנחנו נעבוד לפי המשפט: "ברוך אתה יהוה אלוהנו מלך העולם שהכול נהיה בדברו". ומתוך זה נגיע למסקנה שישנו משגיח על היקום שהוא ברא את העולם והוא עושה מה שהוא אומר ולנו אין אפשרות לשנות או לדעת את מה שהוא אמר – זאת השערה!

מכיוון שהמדע המדויק פשט רגל ולא יודע להמשיך להתקדם, אנחנו מגיעים למסקנה אחת שכל מה שהוא יודע עד היום הזה לא עומד במבחן המציאות, כך שמה שעשה עד היום הזה יורד לטמיון. אבל מצד שני אין לזלזל במידע העצום שנתן לנו המדע המדויק, אלא מתוך המידע הזה אנחנו מגיעים לידע המדויק וכך אנחנו רוכשים את הדעת – זה נקרא חוק שימור האנרגיה.

ישנו מדע מדויק שקיים בו המודע ואתת מודע שקיים בו גם תיאוריה וגם מעשי כך שצריך לקשור את זה ביחד, דהיינו, לעשות את זה לאחד. דהיינו, "תת מודע הוא המודע והמודע הוא אתת מודע". הספר של המדען מונח לפנינו שנקרא: "חמשה חומשי תורה" שהמדען טוען בתחילת הספר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א' פסוק א'). מתוך המשפט הזה יוצא אלהים שטוען: "ויברא אלהים את-האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א' פסוק כז). מתוך מה שאנחנו רואים וקוראים נוכל לדעת רק דבר אחד: "ישנה אנרגיה שאנחנו לא יודעים להפוך אותה לתוצאה שעומדת במבחן המציאות". כך שאם כל מדען ומדען יכתוב לנו מה מהות האנרגיה מבלי להעמיד אותה במבחן המציאות – זה יקרא השערה.

ישנה תומך לכתוב שמאיר אור על הכתוב שזה נקרא: "קצה חוט" שטוען: "כשיעקב הלך לדרכו, כלומר כשהלך לקבל אלו ג' הבחינות הנ"ל מאו"א, בשביל הנוקבא, לארבעה צדדים חו"ב תו"מ, הקיפו אותו, שעלה למ"ן לאו"א, ובסוד קוו האמצעי וגילה שם ד' אורות חו"ב תו"ב, בסוד אור המקיף. לארבעה זוויות העולם , שהוא הנוקבא הנקראת עולם, שמרו אותו, שהמשיך את חו"ב תו"מ מאו"א, לנוקבא בכל השלמות, ורק בזמן מועט נתרגש מהמקום העליון , דהינו מן, תוקפי דהורמני זקיפין מלעילא, שהוא שליטת השמאל שבאו"א . שמשם מתפשטים המלאכים המתהפכים לכמה גוונים , ועליהם נאמר ויפגעו בו מלאכי אלהים, דהיינו שנפגע ונתרגש מהדין שבהם. והיה זה. כדי לשמור האילן שלמטה"...(זוהר פרשת ויצא שצ"ג פירוש הסולם).

הקצה חוט מראה לנו שיעקב שהוא הבריאה של אלהים הולך לדרכו כדי לדעת מה הוא עושה במציאות שלא ברורה לו. דהיינו, מדען שיוצא לחקור את מה שרואות עינו שאפשר לקרוא לו לשם המחשה: "אלברט איינשטיין". או לחילופין, לכל אדם שקיים על פני היקום שיוצא לחקור את המציאות הלא ברורה...

כנהוג בדרך עולם אנחנו מחפשים ומנסים לבדוק מי זה אותו יעקב שיצא למסעו כדי לדעת את מהותו שנאמר: "ויעתר יצחק ליהוה לנוכח אשתו כי עקרה הוה, ויעתר לו יהוה, ותהר רבקה אשתו:  ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר: אם-כן למה זה אנכי? ותלך לדרוש את יהוה: ויאמר יהוה לה: שני גיים בבטנך, ושני לאומים ממעך יפרדו, ולאם מלאם יאמץ, ורב יעבד צעיר: וימלאו ימיה ללדת, והנה תומים בבטנה: ויצא הראשון אדמוני, כלו כאדרת שער, ויקראו את שמו עשו: ואחרי כן יצא אחיו, וידו אוחזת בעקב עשו, ויקרא שמו יעקב. ויצחק בן- ששים שנה בלדת אותם" (בראשית כה פסוקים כ"א – כ"ו).

בנקודה הזו יש לנו אקסיומה מורכבת מאוד, לאקסיומה הזו נקרא מודע. המשפט אומר: "אין אקסיומה שניתנת לפתרון כמו שהיא ניתנת לפתרון, הבעיה היא בתרגילים הפנמיים" (גדל). דהיינו, מה שרואות עיננו אנחנו קוראים לזה מודע, מה שמסתתר מאחורי הכתובים נקרא לזה תת מודע. דהיינו, מה שכתוב בשורות זה מודע ומה שכתוב בן השורות נקרא לזה תת מודע.

כאשר אנחנו עומדים מול האקסיומה הזו שאלת השאלות שעומדת מול עיננו היא:

"מי יצא לדרך הזו במציאות 2008 וחזר מהדרך הזו שיכול להראות את הדרך לבני אדם שחיים במציאות 2008 "?!...

השאלה השנייה היא: "מה יוצא לאדם שיצא לדרך הזו וחזר מהדרך הזו?!...

השאלה השלישית היא: "האם כל אדם על פני היקום יכול לצאת לדרך הזו ולחזור מהדרך הזו"?!...

ישנה הבטחה בספרו של המדען שנותן לאדם שיוצא לדרך הזו שנקראת יעקב שאומרת: "ויתן לך-האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש: יעבדו לך עמים וישתחו לך לאמים, הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך, ארריך ארור ומברכיך ברוך (בראשית כז פסוקים כ"ח – כ"ט). להבטחה הזו יש גבוי בספר הזוהר בפרשת וישלח פסוק ד' שטוען: "בא האדם להיטהר, נכנע היצר הרע לפניו, והימין שולט על השמאל, ושניהם, היצר הטוב והיצר הרע, מתחברים לשמור את האדם בכל דרכיו שהוא הולך. וזהו שכתוב, כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך".

אנחנו מכירים הרבה מאוד תארים, שמאחורי כל תואר ותואר מסתתר הידע שקיים בתוך התואר. המעשים של האדם שמסתתר מאחורי התואר הוא מעצים את התואר שנושא אותו האדם. בספרו של המדען "חמישה חומשי תורה" נתנו שם תואר לאדם שיכול לדעת בדעת את הכתובים האלו, דהיינו, לדעת את אתת מודע ואת המודע. שם התואר שניתן לאדם הוא: "המשיח". במודעות של "חמישה חומשי תורה", אין בא שם האדם אחרי שם התואר אלא שם האדם קודם את שם התואר. מכיוון, "שהאדם הוא העיקר ולא התואר". כך שבכל אדם ואדם קיים המשיח - וכך שהמשיח לא מעצים את התואר אלא את האדם.

היכן נמצא המשיח בכל אדם?

בתהלים פרק עב' (72) כתוב: יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים . סופי תיבות עם שמש ולפני ירח = משיח. בהמשך הפרק מופיע גם שמו של משיח. בפסוק יז': יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. זו ההופעה היחידה בכל התנ"ך כולו, של המילה משיח בסופי תיבות, בפסוק אחד.

אנחנו רואים פה שם המשיח שנקרא "ינון" מהיכן יצא השם ינון בהתייחס  ליעקב שהוא יצא לדרך שהוא אחיו של עשו התאום שלו.

ויצא הראשון אדמוני, כלו כאדרת שער, ויקראו את שמו עשו: ואחרי כן יצא אחיו, וידו אוחזת בעקב עשו, ויקרא שמו יעקב.

אדמוני – כל אדם ואדם בעת לידתו הוא יוצא מרחם אימו "אדמוני". כך שהמילה אדמוני הם אותיות: "אדם יון". מדוע ל"אדם יון" הזה קראו לו עשו?

ע = שהם נקראים 70 אומות עולם, שבע הספירות, שבעה ימי הבריאה.

ש = שהם שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב.

ו =  כנגד האות ו' בשם הקדוש יהוה, וכנגד הגוף שהם ששה ימי הבריאה וכנגד האמת שנתן ליעקב שנאמר: "אמת נתן ליעקוב" .

ש = יצחק נקרא יון שלילי צד שמאל, אברהם נקרא יון חיובי צד ימין.

יעקב = הוא נקרא "נשמה" שהוא באותה דמות ובאותה צורה של אחיו התאום עשו. דהיינו, הנשמה שהיא אור שהיא לא מכוסת בבגדי עור היא באותה דמות ובאותה צורה של הגוף שנקרא עשו.

כאשר יעקב שהוא נשמה שהם אותיות: "נ – שמה" עושה את החיבור של צד שמאל וצד ימין לאחד, דהיינו, מחבר את היצר הרע והיצר הטוב, דהיינו, יון החיובי והשלילי מקבל את נ' של הנשמה ונהיה: "ינון" והוא המחבר של הספר "חמשה חומשי תורה" שנקרא "משה". על כן "ינון" נקרא "משה". ושניהם יחד נקראים: "המשיח" אותיות: "משה חי".

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו:

הקדוש ברוך הוא מסומן באות ו' בשם הקדוש "יהוה" שהוא נקרא יעקב שהוחלף  שמו לישראל. כך ישראל הם אותיות "לי ראש". כך שעשו שהוא נקרא גוף ללא ראש מקבל ראש בזכות אחיו התאום יעקב. שניהם יחד מקבלים מודעות ישראל – הקדוש ברוך הוא.

נס חנוכה – "ברוך אתה יהוה שהחיינו וקיימנו והגענו ליום הזה". אלה הדברים שספרי "מלחמת הרוח בחומר" מראים. בהוכחות מדעיות, מקראיות, פילוסופיות, עם הוכחות שכל אדם ואדם על פני היקום יכול לראות אותם, כך שאני לא משאיר ספק על כל שאלה ושאלה שתשאל שלא תינתן עליה תשובה שלא עומדת במבחן המציאות. זאת מודעות שנקראת – "תחיית המתים – ובלע המוות לנצח".

חיים שלמה המשיח טוען:

"אם כל אדם ואדם יישא אחריות על עצמו באומרו: שכל מה שקורא בחיצוניות ובפנימיות הוא אחראי לזה היקום יכנס למודעות – ותשועת השם כהרף עין".

"אם כל אדם ואדם יכבד את אשתו יותר מאשר מכבד את גופו וכל אישה תדע שכבודה הולך במקביל לכבוד בעלה – תאונות דרכים לא יתרחשו בעולם הזה".

"אם כל אדם ואדם יכבד את אביו ואימו יותר מאשר יכבד את משפחתו – כל המחלות שקיימות בעולם מתבטלות".

"אם כל אדם ואדם יעבור את הממוצע של המשפט ואהבת לרעך כמוך – ינון יוצא מגופו שהוא המשיח הפנימי".

"כל מה שעשה האדם בעולמו זה מה שהיה צריך לעשות ועליו לדעת לא לעשות אלו הם תרי"ג וזה הוא גמר תיקון".