עו"ד שלי שוסטר
עו"ד אלדד שגב
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של מעסיקים רבים שהגיעו למצב של קריסה כלכלית והותירו את עובדיהם ללא עבודה ומבלי ששולם להם שכרם וזכויותיהם הסוציאליות כגון: פיצויי פיטורין, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת וכיוצ"ב.
נוסף על החובות לעובדים, משאיר המעסיק שקרס חובות לנושים רבים אחרים, אשר לרוב מנהלים נגדו הליכים משפטיים והליכי גביה רבים שמצמצמים באופן ניכר את היכולות לפרוע את החובות לעובדים.
מניסיוננו, במקרה כזה, רוב העובדים אינם מודעים לאפשרויות המשפטיות העומדות בפניהם ויבחרו לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד המעסיק. המעסיק חדל הפירעון לא יטרח להתגונן בפני התביעה ולפיכך, יינתן פסק דין בהעדר הגנה לטובתו של העובד.
במצב כזה, לאחר שכבר ניתן פסק דין לטובתו של העובד, ימצא העובד את עצמו עם פסק דין אבל בלי שום יכולת לגבות את המגיע לו על פי פסק הדין, עם הרבה הוצאות בעבור הטיפול המשפטי ולאחר שבזבז זמן יקר בגביית הכספים שדרושים לו למחייתו היומיומית.
אנו סבורים שהכרת הזכויות של העובד, בצירוף התנהלות משפטית מהירה ונבונה יכולה לחסוך לעובד הליכים משפטיים סבוכים ויקרים אשר לרוב, לא יתרמו לגביית החוב מהמעסיק וכן, את עוגמת הנפש הרבה הכרוכה בכך.
כיצד מובטחות זכויות העובד?
חוק הביטוח הלאומי מסדיר את ביטוח העובדים שמעסיקם פשט את הרגל או קיבל צו פירוק. ע"פ החוק בהתקיים מס' תנאים זכאי העובד לגמלת ביטוח בעבור שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שלא שולמו לו עד לתקרה של 10 פעמים ה"שכר הבסיסי" כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (73,520 ש"ח נכון ליום 1.1.08).
בנוסף, חוק הביטוח הלאומי אף מבטיח את זכויות העובד במצב בו המעסיק לא הפריש כספים שהיה עליו להפריש עבור העובד לקופ"ג, ע"י תשלום ההפרשות הנ"ל באמצעות המוסד לביטוח הלאומי במקום המעסיק, עד לגובה פעמיים ה"שכר הבסיסי" (14,704 ש"ח נכון ליום 1.1.08).
מהם התנאים לקבלת הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי?
כדי שעובד יהיה זכאי לתשלום הגמלה האמורה, עליו לעמוד במס' תנאים מצטברים:
1. המעסיק חייב לעובד כספים בגין שכר עבודה (ע"פ ההגדרה בחוק הגנת השכר) ופיצויי פיטורין (לפי חוק פיצויי פיטורין או מכוח הסכם קיבוצי).
2. אם המעסיק הוא אדם פרטי (עוסק מורשה), ניתן כנגדו צו פשיטת רגל.
3. אם המעסיק הוא תאגיד (חברה, עמותה, אגודה שיתופית וכיוצ"ב)- ניתן נגדו צו פירוק ע"י בית המשפט.
4. העובד הגיש תביעת חוב ותביעת החוב אושרה ע"י המפרק של התאגיד או הנאמן בפשיטת רגל.
מהו הליך פשיטת רגל או הליך פירוק?
הליך פשיטת רגל הינו הליך משפטי סוציאלי אשר תכליתו ריכוז נכסי חייב ומימושם באופן מרוכז ושוויוני לפי סוגי נושים, ע"מ לאפשר לחייב פתיחת דף חדש בחייו והפיכתו מאזרח חדל פירעון, נתמך ולא יצרני, לאזרח פעיל ופרודוקטיבי המשלם מיסים ושאינו זקוק לתמיכת המדינה.
כאשר אדם נקלע למצב שבו אינו יכול לשלם את חובותיו לנושיו, יש באפשרותו או באפשרות נושיו לפנות לבית המשפט המחוזי ולפתוח בהליכי פשיטת רגל. במידה והחייב או נושיו עומדים בתנאי סף מסוימים, הקבועים בפקודת פשיטת רגל, יינתן צו כינוס נכסים כנגד החייב ובשלב מאוחר יותר תידון הכרזת החייב פושט רגל ומתן צו פשיטת רגל כנגדו. לאחר מתן צו פשיטת הרגל כנגד החייב ממנה בית המשפט נאמן על נכסי החייב (עו"ד או רו"ח), אשר מנהל את הליך פשיטת הרגל כנגד החייב.
כאשר מדובר בתאגיד לא ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל אולם, לנושה של אותו התאגיד עומדת הזכות לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו פירוק כנגד התאגיד. אם בית המשפט מקבל את הבקשה, ניתן צו פירוק כנגד התאגיד ומאותה העת מתחיל תהליך של ריכוז נכסי התאגיד וחובותיו, חלוקת הנכסים לנושים ומתן צו לחיסול התאגיד. לאחר מתן צו פירוק כנגד התאגיד ממנה בית המשפט מנהל מיוחד או מפרק (עו"ד או רו"ח), אשר מנהל את הליך הפירוק.
הן בהליך פירוק והן בהליך פשיטת רגל צריך נושה להגיש תביעת חוב כדי שתהיה לו זכות לקבל כספים בהליך המשפטי. במקרה זה, גם אם לנושה פסק דין לטובתו הוא עלול לאבד את זכותו לקבל כספים בהליך הפירוק או פשיטת הרגל אם לא הגיש תביעת חוב.
הגוף המשפטי אשר אחראי על ריכוז הפעולות המשפטיות והפיקוח על מפרקים ונאמנים בהליכי פירוק ופשיטת רגל הוא אגף במשרד המשפטים שנקרא כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר).
מה ניתן לתבוע?
כאמור לעיל, העובד רשאי לתבוע שכר עבודה בהתאם לחוק הגנת השכר ופיצויי פיטורין בהתאם לחוק פיצויי פיטורין או מכוח הסכם קיבוצי.
החוק אינו מגדיר באופן מפורש מהו שכר עבודה אולם, ע"פ הדין ופסיקת בתי המשפט הוגדר שכר עבודה כתשלום המגיע לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
לכן, כשכר עבודה ניתן לתבוע בנוסף לתשלום בעבור העבודה: פדיון ימי חופשה, תוספת חגים, כוננות, ביגוד, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת, שעות נוספות, בונוסים, נסיעות, משכורת 13 וכיוצ"ב.
איך עושים את זה ?
אם טרם ניתן כנגד המעסיק צו פירוק או צו לכינוס נכסים בפשיטת רגל, על העובד להגיש לבית המשפט המחוזי, בכפוף לתנאים מסוימים, בקשה לצו כינוס ופשיטת רגל או בקשה לצו פירוק ורק לאחר קבלת הבקשה הוא יוכל לתבוע את חובו מהמעסיק.
ע"מ לחסוך בהוצאות המשפטיות הכרוכות בהגשת הבקשה מומלץ לעובדים להתאגד ולהגיש את הבקשה, באמצעות עו"ד, אשר לרוב יסכים לקבל את שכרו כאחוז מסוים מהכספים שיצליח לגבות בהליך המשפטי.
אם ניתן כבר צו פירוק או צו כינוס נכסים בפשיטת רגל כנגד המעסיק, כל שעל העובד לעשות הוא, להגיש לכונס הנכסים הרשמי תביעת חוב כנגד המעסיק ולצרף לתביעת החוב את כל המסמכים שיכולים לאמת את חוב המעסיק כלפיו כמו, תלושי משכורת אחרונים, טפסי 106, פסק דין של בית הדין לעבודה, חוזה העסקה וכיוצ"ב. חשוב להדגיש, שאת תביעת החוב יש להגיש בטופס תביעת חוב מיוחד לעובדים ולא בטופס תביעת חוב רגיל.
לאחר שתביעת החוב נתקבלה והוקלדה אצל כונס הנכסים הרשמי, היא מועברת לבדיקה אצל המפרק או הנאמן אשר אמורים לבחון את התביעה ולהחליט ע"ס הנתונים שבפניהם אם לאשרה או לא.
במידה ותביעת החוב מאושרת היא מועברת למוסד לביטוח לאומי אשר צריך לקבלה ולהעביר את הסכום שאושר לידי העובד.
במידה ותביעת החוב שהגיש העובד נדחתה או אושרה בחלקה, עומדת לו הזכות לפנות לבית המשפט המחוזי המטפל בתיק ולהגיש ערעור על החלטת הנאמן או המפרק.
יש לציין כי בנוסף לכספים המגיעים לעובדים מכוח חוק הביטוח הלאומי, יש לעובדים זכות קדימה לקבל את הכספים המגיעים להם מהמעסיק על פני נושים רגילים אחרים, בעת חלוקת הכספים שהצטברו בהליך פשיטת הרגל או הפירוק. זכות הקדימה הינה עד לתקרה של כ- 12,000 ש"ח.
מינוי מנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב עובדים.
באופן מעשי, כאשר בית המשפט אינו ממנה מפרק בהליך הפירוק של התאגיד, הכנ"ר מתמנה כמפרק קבוע של החברה. במקרים אלו, בשל מצוקת כוח אדם וע"מ שלא לעכב את בדיקת תביעות החוב של העובדים, מבקש הכנ"ר מבית המשפט למנות מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של העובדים.
במצב זה, כל עובד שמגיש תביעת חוב נדרש לשלם אגרה בסך של כ-260 ש"ח לצורך תשלום שכרו של המנהל המיוחד שמונה ע"י בית המשפט. בדיקת תביעות החוב ע"י המנהל המיוחד הינה מהירה יותר ולא אמורה לארוך מעבר ל-90 ימים מיום מינויו.
בכל מקרה של עיכוב בבדיקת תביעות החוב ע"י המנהל המיוחד, הנאמן או המפרק יכול העובד לעתור לבית המשפט המטפל בתיק ולבקש להורות לבעל התפקיד לסיים את בדיקתו.
מידע נוסף וטפסים בעניין זכויות עובדים בהליך פשיטת רגל ובפירוק ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד המשפטים- אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי בכתובת www.justice.gov.il ובאתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בכתובת www.btl.gov.il .
הבהרה משפטית- רשימה זו נועדה ליתן רקע כללי בלבד, על זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק ואין לראות בה, בשום פנים באופן, כתחליף לייעוץ משפטי ע"י עורך דין אשר יבחן כל מקרה לגופו. מטעמים מובנים, הרשימה אינה ממצה ואין בה כדי לענות על כל התרחישים המשפטיים האפשריים.
