חוש הראייה בכלבים 

דר' ערן גרין ודר' דורון נרי -
מרכז וטרינרי רמת השרון www.vets.co.il

חוש הראיה - אחד החושים החשובים ביותר עבורנו, בני האדם. קשה מאוד לדמיין את חיינו ללא חוש זה. גם בעולמם של הכלבים, חוש הראיה (כמו גם חוש הריח והשמיעה) חיוני מאוד לתפקודם היומיומי.
האם כלבים רואים טוב? ראייתו של מי טובה יותר - הכלב או בן האדם? שאלות אלה מעסיקות אותנו לא פעם כשאנו משחקים עם כלבנו או מטיילים עימו.
בבואנו לדון בנושא הראייה בכלבים עלינו לזכור כי כשאנו מדברים על המונח 'ראייה' אנחנו מדברים על הרבה תכונות/יכולות משניות המרכיבות חוש זה, וביניהן: רוחב שדה הראייה, ראיית יום, ראייה למרחק, ראיית לילה, ראיית צבע וכו' ולכן קשה למדי להשוות בין יצורים שונים בשאלה 'מי רואה טוב יותר', שכן הטבע חנן יצורים מסוימים ביכולת ספציפית וברוב המקרים תכונה זו באה על חשבון יכולת אחרת. כך למשל חיות נטרפות - אוכלות עשב בסוואנה (דוגמת אנטילופה וזברה), בהן העיניים ממוקמות משני צידי הגולגולת ניחנו בשדה ראיה רחב מאוד וזאת על מנת שיוכלו להבחין בכל טורף או סכנה מתקרבת, אולם ראייה זו אינה חדה וממוקדת כמו בחיות טורפות שלהן שדה ראיה צר יותר. דוגמא נוספת: אנו בני האדם מיטיבים לראות צבעים באופן יחסי ליונקים אחרים, אולם יכולת ראיית הלילה שלנו פחותה.

אז מה לגבי הכלבים?

? שדה ראייה: ככלל, שדה הראייה של כלבים רחב יותר מזה של בני האדם, דבר הנובע ממיקום העיניים בגולגולת. לכלבים יש שדה ראייה כללי של כ- 250 מעלות, לעומת שדה ראייה של כ- 180 מעלות בבני אדם. מכך ניתן ללמוד כי לכלבים ראיית צד טובה באופן יחסי. מספר גזעי כלבים, בעיקר בעלי מבנה גולגולת מוארך (דוגמת כלבי רועים) יכולים אפילו להתבונן ב- 2 כיוונים שונים בו זמנית.

? ראייה למרחק: כלבים רגישים לתנועה יותר מאשר לחפצים ניידים. מחקרים הראו כי כלב יכול להבחין בחפץ בתנועה ממרחק של 350 מטר ואת אותו העצם, כשהוא במנוחה, רק ממרחק של כ- 200 מטר. כלבי ציד וכלבי רועים (דוגמת רועה גרמני, רועה אוסטרלי, קולי, פוינטר, ביגל וכו') ניחנים ביכולת ראיית מרחק מפותחת יותר מגזעים אחרים ויכולים להבחין בכל שינוי גופני או תנועה של בעליהם ממרחק של מאות מטרים. תכונה זו מסייעת להם מאוד בעת מילוי תפקידם באיתור כבשה טועה, טורף המתקרב לעדר (כלבי רועים) או ארנבת במנוסה (כלבי ציד).

 ? ראיית לילה: כלבים רואים טוב יותר מבני אדם בשעות החשיכה. יש לכך 2 סיבות עיקריות:
1.לכלבים ישנה שכבה מחזירת אור בבסיס העין המאפשרת לאור המועט הנקלט בעין בשעות הלילה לחזור פעם נוספת לתאי הראייה המצויים בעין ובעקבות כך להעצים את איכות התמונה המתקבלת ולשפר את יכולת הראייה (בדיוק כמו שאם נשים נר דולק בחדר חשוך ע"י מראה, נגביר למעשה את עוצמת האור בחדר). שכבה זו קרויה 'טפטום' ומאפיינת טורפי לילה רבים. זו הסיבה שאם נאיר בלילה בפנס לכיוון עינו של כלב או חתול, נקבל החזר אור והעיניים יראו לנו זורחות או מבריקות - האור מוחזר אלינו ע"י שכבת הטפטום, בדיוק כמו ע"י מחזיר אור המצוי במכונית או באופניים.
2.מבנה האישון. האישון קובע כמה אור יכנס לגלגל העין. ככל שהאישון רחב יותר - כך יכנס יותר אור לעין והתמונה שתתקבל תהיה ברורה יותר. הדבר נכון בייחוד בשעות החשיכה, בהן אין הרבה אור בסביבה והעין זקוקה לכמה שיותר אור שיחדור דרכה (זו הסיבה שאם תתבוננו בעין בחדר חשוך תראו שהאישון רחב יותר מאשר באור השמש). אישון הכלב יכול להיפתח יותר מאישון האדם, עובדה המאפשרת ליותר אור להיכנס לעין ולקבלת תמונה טובה יותר.

 ? ראיית צבעים: בקרב הציבור הרחב מקובלת הסברה כי כלבים הם למעשה עיוורי צבעים (נסו לשאול 10 אנשים מבוגרים ברחוב את השאלה 'האם כלבים רואים צבעים' ותיווכחו בעצמכם). במציאות עובדה זו אינה נכונה. כלבים אמנם אינם מיטיבים לראות צבעים, כמונו בני האדם, אולם הם בשום אופן אינם עיוורי צבעים! כלב מסוגל להבחין בין 2 קבוצות צבעים, בנוסף לשחור,לבן וגווני אפור; האחת: סגול-כחול והשנייה: ירוק-צהוב. כלומר הכלב רואה, ככל הנראה, את העולם בצבעים של כחול וצהוב, ללא יכולת הפרדה בין הגוונים השונים (כך סגול, תכלת, טורקיז וכחול יראו לכלב כצבע אחד בעוד צהוב, כתום, אדום וירוק יראו כצבע שני). עובדה מעניינת הנובעת מכך: כלבי נחיית עיוורים, המלווים את העיוור ומסייעים לו בפעולותיו השונות, לא יכולים, למעשה, להבחין בין האורות השונים ברמזור ועל כן אינם יכולים להסתמך על הבדלי הצבעים לשם חציית הכביש. כלבים אלה יודעים לזהות את מיקום האור ברמזור: עליון = עצור, תחתון = עבור, וכן נעזרים בחושים אחרים על מנת להעריך האם מותר לחצות: האזנה לקולות המכוניות, צפייה בפעולותיהם של הולכי הרגל האחרים וכו.

 לסיכום, אין ספק כי חוש הראייה ממלא תפקיד חשוב ביותר בעולמם של הכלבים ועלינו, כבעלי כלבים, להיות ערים לכך. כלבים מסתמכים על חוש הראייה לתקשורת עם כלבים אחרים, עם סביבתם ואיתנו, בני האדם. כלבים עיוורים או כלבים זקנים בהם יש פגיעה ביכולת הראייה, עלולים להיתקל בבעיות תקשורת והתמצאות בסביבתם. בסביבה מוכרת הם יסתדרו היטב, תוך הסתמכות על חושים אחרים, אולם בעת טיול או במעבר לסביבה חדשה עלולים כלבים אלה להיות מבולבלים ופגיעים ולהפוך תלותיים יותר בנו, בני האדם. מחובתנו להקדיש תשומת לב יתרה לכלבים אלה ולסייע להם בהדרכה ובסבלנות.