חופשת אבל - חוק שונה לאזרחים זהים
צו ההרחבה שקיצר את שבוע העבודה במשק ל- 43 שעות, שהוחל על כלל ענפי המשק ביום 1.7.2000 קובע כי:
עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים)
למותר לציין, כי מעבידים הכפופים להסכם קיבוצי , צו הרחבה ענפי, חוזה אישי, או נוהג אשר קובעים הוראה המיטיבה עם העובד, מעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחויבים על פי ההוראה המיטיבה. לדוגמה רופאים חלים עליהם הסכמי עבודה קיבוציים הכוללים הוראות לעניין שעות עבודה. חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על השירות במשטרה ועל השירות בתי הסוהר. הבסיס המשפטי לתשלום "חופשת אבל" לשוטרים מעוגן בפקודת המטה הארצי 7.4.2005 - היעדרות בשל "חופשת אבל".
יודגש, כי על פי סעיף 5(א)(5) לחוק חופשה שנתית,ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם, אינם יכולים לבוא במניין ימי החופשה השנתית של עובד.
השאלה המתבקשת מנוסח צוו ההרחבה היא מדוע בחר המחוקק לקבוע כי התשלום לא יעלה על שבעה ימים - ומדוע המחוקק לא ראה לנכון לקבוע מראש את מספר הימים בגינם יהיה העובד זכאי לתשלום בגין העדרו ולהעמידם על שבעה ימים?
התשובה לשאלה טמונה בפתיח של הקביעה, שם צוין כי עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג .... הינו המחוקק בחר להפלות מגזרים שונים תוך שימוש במנהגי הדת השונים אצל העדות השונות, ובך הוא אף סיווג את הכאב והסבל במות קרוב משפחה לדרגות ורמות שונות בהתבסס על ספק הוראה ספק נוהג שנקבעה על ידי קומץ של מנהיגים עם חקיקת החוק המקורי ובטרם נכנס לתוקף צוו ההרחבה שקיצר את שבוע העבודה במשק ועם החלת צוו ההרחבה על כלל ענפי המשק , המחוקק אף לא ראה לנכון לבדוק מחדש את אורך חופשת האבל ולהתאים את הוראות החוק למציאות ולמקובל בימינו, תוך התעלמות מהעובדה שימי אבל זה לא רק נושא של הלכה דתית, אם כי זה צורך חברתי, למשפחה האבלה כדי שתוכל להסתגל ולהפנים עם האובדן, והאסון שפקד אותה ותחת זאת בחר משקולים השמורים עימו להמשיך ולהנהיג את ההוראות הישנות.
זאת ולא רק זאת, המחוקק אף הגדיר קרוב משפחה באופן שונה במגזרים השונים , אפרט את ההגדרות השונות של קרוב משפחה :
(א) ליהודי - אב, אם, בן, בת, אח, אחות, בעל או אישה;
(ב) למוסלמי ולנוצרי - דרגה ראשונה: אב, אם, בן, בת, אח, אחות, בעל או אישה;
דרגה שניה: סבא, סבתא, נכד, נכדה, דוד או דודה (קרובי דם ולא קרוביחיתון);
ג) לדרוזי - אב, אם, בן, בת, סבא, סבתא, אח, אחות, נכד, נכדה, חותן, חתן, גיס, גיסה, אחיין, אחיינית, דוד, דודה, בן-דוד, בת-דוד, בעל או אישה. ("אח או אחות" - לרבות אח או אחות גם מצד הורה בלבד)
הינו לא רק שקיימת אפליה במספר הימים להם זכאי העובד לתשלום בשל העדרו בקיום חובת אבלות כאשר אזרחים יהודים, דרוזים וצ'רקסים זכאים לחופשת אבל בת 7 ימים, לאחר יום הקבורה של בן משפחה מקרבה ראשונה שנפטר.ואילו אזרחים מוסלמים ונוצרים זכאים לחופשה בת 3 ימים בלבד. אם כי קיים גם שונה בהגדרת קרוב משפחה בין הדתות השונות וכמבואר לעיל.
בחודש יולי השנה הונחו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק לתיקון חוק חופשה שנתית האחת תיקון קביעת מספר ימי אבל, התשס"ז - 2007 והשניה לתיקון - אורך חופשת אבל , התשס"ז - 2007 . ומטרתן העיקרית היא להשוות את תקופת ההעדרות והתשלום בקיום חובת אבלות בין כלל אזרחי המדינה . הינו המוסלמים והנוצרים יהיו זכאים ל- 7 ימי אבל שלא יכללו במניין החופשה השנתית ( במקום שלושה ימים להם זכאים כיום), בדומה ליתר בני הדתות האחרות. הצעות דומות בתכלית הונחו על שולחן הכנסת השש- עשרה. הצעה חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת.
סעיף 3 להודעה סח/3 שפרסמה נציבות שרות המדינה ביום 15.11.2007 נאמר :
"לאחר עבודת מטה ולאור רגישות הנושא, הוחלט כי בכל הנוגע לזכאות העובדים המוסלמים והנוצרים לימי חופשת אבל בגין פטירת קרוב מדרגה ראשונה כמשמעותם בפרק משנה 35.5 לתקשי"ר, יותאמו הוראות התקשי"ר להוראות צו ההרחבה החל על ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלליים וההסתדרות הכללית. על-פי התיקון יהיו זכאים העובדים המוסלמים והנוצרים לחופשת אבל בת שבעה ימים בגין פטירת קרוב מדרגה ראשונה. לא יחול שינוי בכל הנוגע לזכאות עובדים אלו לחופשת אבל בת שלושה ימים בגין פטירת קרוב מדרגה שניה, כמשמעותו בפרק משנה 35.5 לתקשי"ר. בחוזר זה מנסים לעשות שוויון במספר הימים אך ולשם שינוי הפעם החוזר משווה בין המגזר היהודי למגזר המוסלמי והנוצרי אך מפלה את שלושת המגזרים והפעם לטובת המגזר הדרוזי והצ'רקסי והשאלה האם לא הגיע הזמן להשוות בין אזרחי המדינה הן במספר הימים להם יהיו זכאים המקיימים חובת אבלות ( כלשון הצעת החוק ) והן בהגדרות קרוב המשפחה במגזרים השונים, הרי בסופו של יום כולנו אזרחים שווים ועל כולם יש להחיל חוק זהה.
צו ההרחבה שקיצר את שבוע העבודה במשק ל- 43 שעות, שהוחל על כלל ענפי המשק ביום 1.7.2000 קובע כי:
עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים)
למותר לציין, כי מעבידים הכפופים להסכם קיבוצי , צו הרחבה ענפי, חוזה אישי, או נוהג אשר קובעים הוראה המיטיבה עם העובד, מעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחויבים על פי ההוראה המיטיבה. לדוגמה רופאים חלים עליהם הסכמי עבודה קיבוציים הכוללים הוראות לעניין שעות עבודה. חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על השירות במשטרה ועל השירות בתי הסוהר. הבסיס המשפטי לתשלום "חופשת אבל" לשוטרים מעוגן בפקודת המטה הארצי 7.4.2005 - היעדרות בשל "חופשת אבל".
יודגש, כי על פי סעיף 5(א)(5) לחוק חופשה שנתית,ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם, אינם יכולים לבוא במניין ימי החופשה השנתית של עובד.
השאלה המתבקשת מנוסח צוו ההרחבה היא מדוע בחר המחוקק לקבוע כי התשלום לא יעלה על שבעה ימים - ומדוע המחוקק לא ראה לנכון לקבוע מראש את מספר הימים בגינם יהיה העובד זכאי לתשלום בגין העדרו ולהעמידם על שבעה ימים?
התשובה לשאלה טמונה בפתיח של הקביעה, שם צוין כי עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג .... הינו המחוקק בחר להפלות מגזרים שונים תוך שימוש במנהגי הדת השונים אצל העדות השונות, ובך הוא אף סיווג את הכאב והסבל במות קרוב משפחה לדרגות ורמות שונות בהתבסס על ספק הוראה ספק נוהג שנקבעה על ידי קומץ של מנהיגים עם חקיקת החוק המקורי ובטרם נכנס לתוקף צוו ההרחבה שקיצר את שבוע העבודה במשק ועם החלת צוו ההרחבה על כלל ענפי המשק , המחוקק אף לא ראה לנכון לבדוק מחדש את אורך חופשת האבל ולהתאים את הוראות החוק למציאות ולמקובל בימינו, תוך התעלמות מהעובדה שימי אבל זה לא רק נושא של הלכה דתית, אם כי זה צורך חברתי, למשפחה האבלה כדי שתוכל להסתגל ולהפנים עם האובדן, והאסון שפקד אותה ותחת זאת בחר משקולים השמורים עימו להמשיך ולהנהיג את ההוראות הישנות.
זאת ולא רק זאת, המחוקק אף הגדיר קרוב משפחה באופן שונה במגזרים השונים , אפרט את ההגדרות השונות של קרוב משפחה :
(א) ליהודי - אב, אם, בן, בת, אח, אחות, בעל או אישה;
(ב) למוסלמי ולנוצרי - דרגה ראשונה: אב, אם, בן, בת, אח, אחות, בעל או אישה;
דרגה שניה: סבא, סבתא, נכד, נכדה, דוד או דודה (קרובי דם ולא קרוביחיתון);
ג) לדרוזי - אב, אם, בן, בת, סבא, סבתא, אח, אחות, נכד, נכדה, חותן, חתן, גיס, גיסה, אחיין, אחיינית, דוד, דודה, בן-דוד, בת-דוד, בעל או אישה. ("אח או אחות" - לרבות אח או אחות גם מצד הורה בלבד)
הינו לא רק שקיימת אפליה במספר הימים להם זכאי העובד לתשלום בשל העדרו בקיום חובת אבלות כאשר אזרחים יהודים, דרוזים וצ'רקסים זכאים לחופשת אבל בת 7 ימים, לאחר יום הקבורה של בן משפחה מקרבה ראשונה שנפטר.ואילו אזרחים מוסלמים ונוצרים זכאים לחופשה בת 3 ימים בלבד. אם כי קיים גם שונה בהגדרת קרוב משפחה בין הדתות השונות וכמבואר לעיל.
בחודש יולי השנה הונחו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק לתיקון חוק חופשה שנתית האחת תיקון קביעת מספר ימי אבל, התשס"ז - 2007 והשניה לתיקון - אורך חופשת אבל , התשס"ז - 2007 . ומטרתן העיקרית היא להשוות את תקופת ההעדרות והתשלום בקיום חובת אבלות בין כלל אזרחי המדינה . הינו המוסלמים והנוצרים יהיו זכאים ל- 7 ימי אבל שלא יכללו במניין החופשה השנתית ( במקום שלושה ימים להם זכאים כיום), בדומה ליתר בני הדתות האחרות. הצעות דומות בתכלית הונחו על שולחן הכנסת השש- עשרה. הצעה חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת.
סעיף 3 להודעה סח/3 שפרסמה נציבות שרות המדינה ביום 15.11.2007 נאמר :
"לאחר עבודת מטה ולאור רגישות הנושא, הוחלט כי בכל הנוגע לזכאות העובדים המוסלמים והנוצרים לימי חופשת אבל בגין פטירת קרוב מדרגה ראשונה כמשמעותם בפרק משנה 35.5 לתקשי"ר, יותאמו הוראות התקשי"ר להוראות צו ההרחבה החל על ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלליים וההסתדרות הכללית. על-פי התיקון יהיו זכאים העובדים המוסלמים והנוצרים לחופשת אבל בת שבעה ימים בגין פטירת קרוב מדרגה ראשונה. לא יחול שינוי בכל הנוגע לזכאות עובדים אלו לחופשת אבל בת שלושה ימים בגין פטירת קרוב מדרגה שניה, כמשמעותו בפרק משנה 35.5 לתקשי"ר. בחוזר זה מנסים לעשות שוויון במספר הימים אך ולשם שינוי הפעם החוזר משווה בין המגזר היהודי למגזר המוסלמי והנוצרי אך מפלה את שלושת המגזרים והפעם לטובת המגזר הדרוזי והצ'רקסי והשאלה האם לא הגיע הזמן להשוות בין אזרחי המדינה הן במספר הימים להם יהיו זכאים המקיימים חובת אבלות ( כלשון הצעת החוק ) והן בהגדרות קרוב המשפחה במגזרים השונים, הרי בסופו של יום כולנו אזרחים שווים ועל כולם יש להחיל חוק זהה.
