על ההבדל בין היכרות שמתחילה באופן וירטואלי לעומת היכרות שמתחילה פנים אל פנים, ועל הסיכויים של כל אחת מההיכרויות האלה להתפתח לקשר משמעותי
לאנשים שגולשים באתרי היכרויות או משתתפים בצ'טים יש תחושה שעומדות בפניהן אינספור אופציות משום שיש להם גישה להרבה מאוד בני ובנות זוג פוטנציאליים. התחושה ש''יש הרבה דגים בים'' מפיחה באנשים תקווה וגורמת להם להמשיך ולהשקיע את מרצם וזמנם במגרש הוירטואלי. למרות זאת, אני מאמין שמדובר באשליה - ושסיכויו של קשר שמתחיל במסגרת וירטואלית להתפתח לקשר משמעותי הוא קטן בהרבה מזה של קשר שמתחיל פנים מול פנים.
מעבר לתחושת השפע והמבחר, להיכרויות באינטרנט יש לכאורה יתרונות נוספים. ראשית, היא מאוד נוחה. אתה נמצא בבית או במשרד, נכנס רק בשעות שנוחות לך, ולפעמים בין לבין עיסוק כזה או אחר. אתה לא צריך להתכונן באופן מיוחד, להתלבש יפה או לוותר על דברים אחרים שתכננת לעשות לאותו היום.
בנוסף, הדרך הזאת גם בטוחה. אתה יושב מוגן מאחורי טקסטים כתובים ותמונה, ואינך חשוף לפגיעה ממשית. אמנם זה עלול להיות לא נעים כאשר מישהו מתעלם ממך או דוחה את פנייתך, אבל זה ללא ספק פוגע הרבה פחות מדחייה שהיתה מתרחשת בעולם האמיתי, מה גם שאתה יכול ברגע אחד להפסיק את השיחה ו''להעלם''. בהיכרות פנים אל פנים אתה חשוף יותר. אפשר להסתכל לך בעיניים וקל הרבה יותר לראות ולחוש מי אתה באמת, ואז הדחייה, כאמור, כואבת יותר.
יחד עם זאת, בהיכרות שמתחילה בסביבה וירטואלית חסר המימד של אינטימיות. על מנת לקבל תחושה אמיתית לגבי האדם ולקלוט מיהו, נדרש לפגוש אותו פנים אל פנים ולהישיר מבט אל עיניו. האיש או האשה שבתמונה יכולים להראות מאוד יפים ומושכים פיזית, אבל אפילו אם התמונה משקפת לגמרי את המציאות, היא אינה יכולה לתת מענה אמיתי באשר לשאלה האם קיימת משיכה לאדם השלם שעומד מאחוריה, ובטח ובטח שלא לשאלה האם ישנה תחושה של חיבור איתו.
יש מי שיאמר: ''אוקיי, אני מתחיל באינטרנט אבל באיזשהו שלב אנחנו ניפגש'', ואני, כמאמן, מסתכל על הסטטיסטיקות. המציאות מראה שרק אחוז קטן מהקשרים שמתחילים באינטרנט מצליח להתפתח למערכות יחסים רציניות ומשמעותיות. לעומת זאת, בהיכרויות שהחלו פנים אל פנים הסיכויים גדולים בהרבה. זה נכון שכל אחד מכיר מישהו שמצא אהבה דרך האינטרנט, אבל כמה כאלה כבר יש, ביחס לאלה שמנסים ומנסים וחווים אכזבה אחר אכזבה?
מהסיבה הזאת בדיוק, אימון ליצירת זוגיות מכוון וממקד את האנשים להשקיע זמן ואנרגיה בהיכרויות פנים אל פנים, תומך בהם לשחרר דפוסים שחוסמים ומונעים מהם להגיע למפגש כזה, וכן עוזר להם לפתח מיומנויות וכלים שהופכים את המפגשים הללו לאפקטיביים יותר.
שחרור הדפוסים יכול להתמקד בשחרור הפחד מדחייה, בשחרור התפיסה העצמית של האדם כנחות מאחרים (בשל גיל, מראה, ביישנות או חוסר מיומנות בליזום שיחה עם זרים) או כל דפוס התנהלות כזה או אחר אשר מזהים אותו כחוסם ומגביל. פיתוח המיומנויות כולל חידוד האינטואיציה והיכולת ''לקלוט'' אנשים ברגע קצר עוד לפני שהתפתחה איתם שיחה, פיתוח דרכי גישה לאנשים בדרך שהיא ''בטוחה יחסית'', ושכלול היכולת של האדם להתחבר אל מה שחשוב לו באמת, ולדעת אם האדם שמולו ''נכון'' עבורו.
האימון תומך באנשים ליצור בתוכם חוסן פנימי שמאפשר לצלוח בקלות רבה יותר את השלבים הראשונים של התהוות קשר ממשי, ולוותר על הדרך המוכרת והבטוחה אך הלא יעילה של ניסיונות היכרות וירטואליים.
לאנשים שגולשים באתרי היכרויות או משתתפים בצ'טים יש תחושה שעומדות בפניהן אינספור אופציות משום שיש להם גישה להרבה מאוד בני ובנות זוג פוטנציאליים. התחושה ש''יש הרבה דגים בים'' מפיחה באנשים תקווה וגורמת להם להמשיך ולהשקיע את מרצם וזמנם במגרש הוירטואלי. למרות זאת, אני מאמין שמדובר באשליה - ושסיכויו של קשר שמתחיל במסגרת וירטואלית להתפתח לקשר משמעותי הוא קטן בהרבה מזה של קשר שמתחיל פנים מול פנים.
מעבר לתחושת השפע והמבחר, להיכרויות באינטרנט יש לכאורה יתרונות נוספים. ראשית, היא מאוד נוחה. אתה נמצא בבית או במשרד, נכנס רק בשעות שנוחות לך, ולפעמים בין לבין עיסוק כזה או אחר. אתה לא צריך להתכונן באופן מיוחד, להתלבש יפה או לוותר על דברים אחרים שתכננת לעשות לאותו היום.
בנוסף, הדרך הזאת גם בטוחה. אתה יושב מוגן מאחורי טקסטים כתובים ותמונה, ואינך חשוף לפגיעה ממשית. אמנם זה עלול להיות לא נעים כאשר מישהו מתעלם ממך או דוחה את פנייתך, אבל זה ללא ספק פוגע הרבה פחות מדחייה שהיתה מתרחשת בעולם האמיתי, מה גם שאתה יכול ברגע אחד להפסיק את השיחה ו''להעלם''. בהיכרות פנים אל פנים אתה חשוף יותר. אפשר להסתכל לך בעיניים וקל הרבה יותר לראות ולחוש מי אתה באמת, ואז הדחייה, כאמור, כואבת יותר.
יחד עם זאת, בהיכרות שמתחילה בסביבה וירטואלית חסר המימד של אינטימיות. על מנת לקבל תחושה אמיתית לגבי האדם ולקלוט מיהו, נדרש לפגוש אותו פנים אל פנים ולהישיר מבט אל עיניו. האיש או האשה שבתמונה יכולים להראות מאוד יפים ומושכים פיזית, אבל אפילו אם התמונה משקפת לגמרי את המציאות, היא אינה יכולה לתת מענה אמיתי באשר לשאלה האם קיימת משיכה לאדם השלם שעומד מאחוריה, ובטח ובטח שלא לשאלה האם ישנה תחושה של חיבור איתו.
יש מי שיאמר: ''אוקיי, אני מתחיל באינטרנט אבל באיזשהו שלב אנחנו ניפגש'', ואני, כמאמן, מסתכל על הסטטיסטיקות. המציאות מראה שרק אחוז קטן מהקשרים שמתחילים באינטרנט מצליח להתפתח למערכות יחסים רציניות ומשמעותיות. לעומת זאת, בהיכרויות שהחלו פנים אל פנים הסיכויים גדולים בהרבה. זה נכון שכל אחד מכיר מישהו שמצא אהבה דרך האינטרנט, אבל כמה כאלה כבר יש, ביחס לאלה שמנסים ומנסים וחווים אכזבה אחר אכזבה?
מהסיבה הזאת בדיוק, אימון ליצירת זוגיות מכוון וממקד את האנשים להשקיע זמן ואנרגיה בהיכרויות פנים אל פנים, תומך בהם לשחרר דפוסים שחוסמים ומונעים מהם להגיע למפגש כזה, וכן עוזר להם לפתח מיומנויות וכלים שהופכים את המפגשים הללו לאפקטיביים יותר.
שחרור הדפוסים יכול להתמקד בשחרור הפחד מדחייה, בשחרור התפיסה העצמית של האדם כנחות מאחרים (בשל גיל, מראה, ביישנות או חוסר מיומנות בליזום שיחה עם זרים) או כל דפוס התנהלות כזה או אחר אשר מזהים אותו כחוסם ומגביל. פיתוח המיומנויות כולל חידוד האינטואיציה והיכולת ''לקלוט'' אנשים ברגע קצר עוד לפני שהתפתחה איתם שיחה, פיתוח דרכי גישה לאנשים בדרך שהיא ''בטוחה יחסית'', ושכלול היכולת של האדם להתחבר אל מה שחשוב לו באמת, ולדעת אם האדם שמולו ''נכון'' עבורו.
האימון תומך באנשים ליצור בתוכם חוסן פנימי שמאפשר לצלוח בקלות רבה יותר את השלבים הראשונים של התהוות קשר ממשי, ולוותר על הדרך המוכרת והבטוחה אך הלא יעילה של ניסיונות היכרות וירטואליים.