טסטוסטרון לסוגיו השונים 

טסטוסטרון לסוגיו השונים

טסטוסטרון הינו הורמון המין הגברי, אין צורך להרחיב אודות חשיבותו לגופנו (על כך ניתן לקרוא המאמרים אחרים שלי, כגון: 1. "טסטוסטרון (Testosterone)",  "הורמונים ואנטי-אייגי'נג").

אך חשוב לציין, אודות יתרונותיו וחסרונותיו  בסייקלים שספורטאים מבצעים:
יתרונותיו לספורטאי הינן: עלייה בחשק המיני - עקב השפעותו האנדרוגנית, מסייע לעלייה במסה השרירית ובכוח. אך חשוב לציין, כי שי לטסטוסטרון גם חסרונות שהוא מציע לספורטאי, כגון: עלייה בארומטיזציה - שניתן לאבחן בצבירת נוזלים מרובה ומראה בצקתי, עלייה בנטייה לפתח גניקומסטייה (חזה נשי בגבר), מה גם שישנם תופעות לוואי אחרות אותם תוכלו לקרוא במאמרים אחרים שכתבתי, כגון: 1. "סטרואידים ודטוקסיפיקציה", 2. "סטרואידים ותופעות לוואי".

טסטוסטרון ישנו אחד אך ישנם מארזים רבים:

ישנם סוגי אסטרים רבים ושונים: ולכל אסטר יש את זמן מחצית החיים שלו. על כן, אם נצמיד לטסטוסטרון אסטר המשתחרר לאט, הדבר יגרום לטסטוסטרון - פעילות ארוכה ומתמשכת יותר, אך לרוב גם תחילת ההשפעה תהייה איטית יותר. והלכה למעשה, ניתן להבין אודות משך פעילותם של האסטרים השונים, וכך להבין את קצב שחרור הטסטוסטרון מאתר ההזרקה למחזור הדם.

אתן דוגמא: למשל, טסטוסטרון פרופיונאט (כלומר טסטוסטרון הקשור לחומצה פרופיונית) ישתחרר ויעבר לזרם הדם ולפעילויות מטבוליות במהירות רבה יותר בהשוואה לטסטוסטרון סיפיונאט (טסטוסטרון הקשור למולקולת הסיפיונאט).

מבחינה פרמקולוגית יש לציין, כי משך זמן מחצית החיים של טסטוסטרון פרופיונאט הינו כשלושה - ארבעה ימים, ומשך זמן מחצית החיים של טסטוסטרון סיפיונאט הינה ארוכה יותר ועומדת על כעשרה עד ארבעה עשר ימים.

על כן פעילות שתי התרופות הנ"ל (שהינן טסטוסטרון הקשור לצורה אסטרית שונה) מבחינה פרמקוקינטית שונה, כמומר חצב שחרור ומשך פעילות שונים.

חשוב לציין, כי ספורטאים יודעים אודות  היתרונות והחסרונות של השפעת האסטרים: בד"כ ספורטאים המשתמשים בטסטוסטרון אסטרי, מעדיפים להשתמש בטסטוסטרון עם אסטרים ארוכים כדי להשיג תדירות זריקות נמוכה יותר (כלומר פחות חורים בישבן = פחות כאבים), וצבירת נוזלים נמוכה יותר - היות ואילו נספגים להם לאט-לאט...

אך חשוב לציין, כי ישנן גם חסרונות באסטרים ארוכים, כגון: שליטה בתופעות הלוואי, במידה ותופעות הלוואי בלתי נסבלות, יש לחכות עד לסיום זמן החיים של הרכיב בגוף. גילוי בבדיקות סמים, רלוונטי לספורטאים שמתחרים.

אחד הסטרואידים האהובים בקרב מפתחי הגוף הוא טסטוסטרון סוספנשיין - Testosterone suspension,  זהו בעצם טסטוסטרון בבסיס מים, שמכיל רק טסטוסטרון בסיס ללא שום אסטר, החיסרון הוא שצריך להזריק אותו לפחות פעם ביום, למרות כי ישנם ספורטאים המעדיפים להזריק לפעמיים ביום - וזהו תהליך מכאיב ביותר!!!

מבחינת הספורטאי התחרותי, היתרון העיקרי של השימוש בטסטוסטרון סוספנשיין הוא הקושי בגילוי בדיקות סמים בספורט, עקב התפוגגותו המהירה של החומר בגוף - כבר ביום למחרת, לכן הוא פופולארי מאוד לפני תחרויות.
ישנן ספורטאים המעדיפים לקחת אותו בזמן סייקל לחיטוב, בשל הנטייה שלו לספיח נוזלים נמוכה יותר בהשוואה לסוגי טסטוסטרון אחרים.

טסטוסטרון בעל פעילות, ספיגה ופינו מהירים הם העדפת הספורטאים לשימוש למטרת חיטוב, היות וסוגי טסטוסטרון אילו גורמים לצבירת נוזלים מועטה באופן יחסי (כמובן שהכל זה פונקציה של המינון וטווח הנטילה). על כן סוגי הטסטוסטרון השכיחים ביותר לחיטובים הינם: טסטוסטרון פרופיונאט, סטנוזולול וטסטוסטרון סוספנשיין.

מה גם שחשוב לציין, כי שימוש שכיח של ספורטאים בטסטוסטרון או בסטרואידים אנבוליים בעלי פעילות מהירה בתחילת הסייקל ובסיומו, במהלך הסייקל לרוב משתמשים בסטרואידים אנבוליים בעלי פעילות מתמשכת, כגון: טסטוסטרון סיפיונאט, טסטוסטרון איננטאט, ננדרולון דקנואט וכו'...

ישנם ספורטאים אשר בכדי למנוע את צבירת הנוזלים כתוצאה מהתגובה הארומטית נוטלים תרופות אנטי-ארומטיות, כגון: פרווירון, או טרופות אנטי-אסטרוגניות, כגון: טמוקסיפן ציטראט, ארימידקס, לטרוזול, ארומזין ועוד...

מתוך הספר: "סטרואידים - כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול! מאת: ד"ר יעקב עזרא.